בסוף השבוע הראשון לחידוש עבודת הכנסת, נראה שבכירי הקואליציה יוכלו לנשום לרווחה: השמועות הליכודיות על עריקים ופורשים נוספים טרם הפכו למציאות, תחזיות האימה ונבואות הזעם על הקריסה ההולכת וקרבה נתבדו לעת עתה. לפחות עד להודעה חדשה, שיכולה להגיע כבר בשבוע הבא.
במציאות שנוצרה אחרי פרישתה של ח"כ עידית סילמן בחודש שעבר, עם רוב דחוק של 60 ח"כים בלבד, חיים משבוע לשבוע, וכך - גם שבוע אחד של הצלחות, או יותר נכון, ללא כישלונות, זו סיבה לחגיגה. ביום שני, הממשלה הצליחה להפיל את הצעות אי האמון של האופוזיציה, בסיוע נדיב מהרשימה המשותפת, והיום, אחרי שחברי רע"ם הודיעו כי הם מפשירים את קרחוני החרם וההקפאה, האופוזיציה נאלצה למשוך את הצעות החוק לפיזור הכנסת, והקואליציה הכריזה בחיוך על חזרה לשגרה.
להצהרת הפיוס של רע"ם קדמו שעות מתוחות וקשות. אמש התכנסה מועצת השורא לישיבה שנמשכה כמעט עד חצות, עם רוחות מנוגדות וסוערות שעוד לא שככו מאז האירועים בהר הבית, והבוקר נפתח בחדשות על הרג העיתונאית הפלסטינית בג'נין. כאילו לא היה חסר דם רע שיסבך את פתרון המשבר, הזעם הפלסטיני והערבי על המוות של שירין אבו עוקלה איים להחריף את הלחץ על רע"ם, מבפנים ומבחוץ, והעלה גם את מדד החששות והחרדות בקואליציה.
מאז הקמת הממשלה, השותפות האזרחית של רע"ם עם הקואליציה היהודית מיטלטלת בכל פעם שיש אירוע ביטחוני או לאומני, וגם הפעם - בעוד יו"ר רע"ם מנסור עבאס מנהל עם הקואליציה משא ומתן קדחתני על שורת דרישות אזרחיות לחברה הערבית, נראה היה שהכל עומד להשתבש. אבל לא. בימים האחרונים עבאס ויו"ר הסיעה שלו ח"כ ואליד טאהא גיבשו מול ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד מתווה מפורט למימוש כל התוכניות שהובטחו לרע"ם ולחברה הערבית בהסכמים הקואליציוניים, לאלתר ובהקדם. הדגש התקשורתי, והימני, היה בעיקר על הדרישות בנוגע להר הבית, אך למעשה, רוב רובם של טענות ומענות רע"ם נוגעות דווקא לנושאים של תקציבים, ותכנון ובניה.
בדיוק לפני שנה, בעיצומו של מבצע שומר החומות, עבאס וחבריו למפלגה בחרו בחירה קשה והחליטו להתעלות מעל המתחים והשסעים הלאומיים והלאומניים לטובת "החיים עצמם" ורווחת הבוחרים שלהם. היום הם עשו זאת שוב. בה בעת שבתקשורת הפלסטינית, ברשתות החברתיות, וברחבי העולם הערבי מלהיטים את הרוחות נגד ישראל וממשלתה, רע"ם שיגרה מסרים של שותפות ושיתוף פעולה.
עבאס התייצב אל מול המצלמות, עם שלושת חבריו לסיעה, גם המאיימים והרופפים שבהם, והכריז על צ'אנס נוסף לקואליציה. הופעת האורח הפרובוקטבית והמיותרת של ח"כ איתמר בן גביר שניסה לשבש את ההצהרה רק חיזקה את אחדות השורות והזכירה לרע"ם מי יחכה להם בכל ממשלה חלופית, וכולם הדפו אותו, כאיש אחד.
ההחלטה של רע"ם להפשיר את החרם החזירה את הקואליציה מ-56 ל-60 והותירה את האופוזיציה ואת הליכוד ללא כל ברירה מאשר למשוך את הצעת החוק לפיזור הכנסת ולחזור לניסיונות רגילים להביך את הממשלה בהצבעות וניצחונות במליאה. זריקת המורל שקיבלה הקואליציה היתה מספיק חזקה בשביל לשרוד כמעט ללא הפסדים עד סוף סדר היום. הניצחון היחיד של האופוזיציה כל השבוע היה בהצבעה בקריאה טרומית על הקמת ועדת חקירה לפרשת פגסוס, היום אחרי הצהריים. בקואליציה מבטיחים לקבור את החוק בהמשך בוועדה.
בכירים באופוזיציה דוחים בתוקף את הטענה ש"עשו להם בית ספר" ומשוכנעים שלא מדובר בסוף פסוק אלא רק בתחילת המסיבה, ומצננים בעקביות את החגיגות בספסל הנגדי: קואליציה צריכה לנצח כדי למשול ולהתקדם, ולא רק לא להפסיד, אז על מה בדיוק החגיגה? ההישג של הקואליציה הוא בעיקרו מורלי וסמלי, סוג של ספתח חיובי לכנס הקיץ. אבל המומנטום יכול להתהפך בדקה: בסוף, גם לאחר הסולחה עם רע"ם, עם 60 מנדטים כל חבר כנסת יכול להרוס או לחרב כל הצבעה בכל יום, משבוע לשבוע, ובאופוזיציה נחושים שזה לא יקח עוד הרבה זמן.