בניגוד להוראת פרקליט המדינה לשעבר, המשטרה נמנעת ממחיקת רישום משטרתי לאזרחים, מה שיוצר מצב שלאחד מכל שמונה ישראלים בני 18 ומעלה, גם כאלה שהתיק נגדם נסגר, קיים רישום במשטרה - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). רישום זה גלוי לגורמי ביטחון ועלול להשפיע על אפשרויות התעסוקה של האזרח ולפגיעה בשמו הטוב.
מהדוח עולה כי ל-830 אלף אזרחים ישראלים בגירים קיים רישום במשטרה. מדובר בתיקי חקירה שנפתחו נגד אזרחים במהלך השנים והוחלט על ידי המשטרה והפרקליטות שלא להעמידם לדין. התיקים נסגרו בעילות שונות, בהתאם להנחיות פרקליט המדינה והמשטרה. עילת סגירת התיק קריטית לאזרחים שנגדם נפתח רישום משטרתי. אם התיק נסגר בעילה של "היעדר אשמה", הרישום המשטרתי יימחק. אולם, אם הוא ייסגר בעילה של "חוסר ראיות", או "נסיבות העניין אינן מתאימות להמשך החקירה או להעמדה לדין", פרטי החשוד יוותרו במרשמים המשטרתיים והמידע אודותיו יהיה גלוי לגורמי ביטחון ועלול להשפיע על אפשרויות התעסוקה של אותו אזרח ולפגיעה בשמו הטוב.
לפי ממצאי דוח המבקר, בשנת 2020 כ-55 אלף תיקים נסגרו על ידי המשטרה והפרקליטות בעילה של "חוסר ראיות", המהווים כ-60% מהתיקים שנסגרו באותה שנה. כ-4,500 נסגרו בעילה של "נסיבות העניין אינה מתאימות להעמדה לדין/המשך חקירה", ורק כששת אלפים תיקי חקירה נסגרו באותה שנה בעילה של "היעדר אשמה". זאת, חרף הנחיית פרקליט המדינה דאז שי ניצן בשנת 2018 לסגור יותר תיקים בעילה של "היעדר אשמה", ופחות ב"חוסר ראיות".
רשימת הגורמים שרשאים לקבל מידע מהמרשם המשטרתי הלכה והתרחבה במהלך השנים, וכוללת בין היתר את המשטרה, שב"כ, מצ"ח, המל"ל, מח"ש, אינטרפול, נציבות שב"ס, שר המשפטים, שר הרווחה, עובדים סוציאליים ועוד. עמדת נציגי המשטרה, שהיו שותפים לדיונים שהתקיימו בסוגיה עם הפרקליטות, הייתה התנגדות לביטול הרישום המשטרתי בתיקים שנסגרו בעילת "חוסר ראיות" היות והמרשם חשוב למשטרה לשם קבלת תמונה רחבה על החשודים ברגע שנפתח נגדם תיק נוסף והוא עשוי ללמד על שיטות הפעולה שלהם ולהעיד על דפוס התנהגות.
בין האזרחים בעלי הרישום המשטרתי כ-700 שלא הועמדו לדין יותר מ-50 שנה. הרישום של אחד מהם הוא על תיק סגור שגילו 73 שנים. עוד עולה מדוח המבקר כי מדי שנה נסגרים בממוצע כ-21 אלף תיקים פליליים נגד אנשים שהוגשה נגדם תלונה ולא נחקרו באזהרה - מבלי שהמשטרה מעדכנת אותם על כך. כלומר, אדם בסיווג "נילון שלא נחקר" באזהרה כלל איננו יודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר, וכך נמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה. עוד עולה מהדוח כי מתוך 1,500 ערעורים שהוגשו על ידי מתלוננים נגד סגירת תיקים, רק שבעה התקבלו בפרקליטות ונפתחו מחדש.
למרות ההבנה כי הסדרים מותנים בין המשטרה לבין חשודים בעבירות קלות עשוי להביא להפחתה בעומסים על בתי המשפט ולמנוע הכתמה פלילית לחשודים, חלה ירידה במספר התיקים שהסתיימו בהסדרים כאלה - רק כ-3,800 הסדרים מותנים בשנת 2020, לעומת 5,700 ב-2019 ו-6,300 בשנת 2018.
"לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים מן המרשם המשטרתי ובכך להשפיע בצמתים שונים על חייו של אדם שתיק חקירה בעניינו נסגר, יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה", כתב המבקר.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על האזרח הנורמטיבי אשר רובן ככולן זוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. משטרת ישראל מטפלת ביותר מ-400,000 תלונות מדי שנה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים רחבים, במטרה להגיע לחקר האמת. סגירת תיק חקירה מתבצעת על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק ורק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה ובכובד ראש מארג הראיות, העניין הציבורי ושיקולים נוספים כמותווה בחוק. נדגיש כי נימוקי עילות הסגירה או נימוקי החלטות בסוגיית בקשות לשינוי עילות הסגירה/ערר על החלטה בתיק חקירה, מפוקחים ונבדקים באופן סדור במסגרת הבקרות המקצועיות המבוצעות על ידי הדרגים הממונים וככל שנדרש מופקים לקחים בהתאם. באשר לביטול רישום משטרתי נציין כי משטרת ישראל פועלת על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים".
תגובת הפרקליטות: "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת, המסייעת לה להשתפר ולהתייעל, ועל שיתוף הפעולה עם משרד המבקר, שיש בו כדי לשפר ולטייב את המענה הניתן לאזרחים ולכלל הגופים הפונים אליה.
אשר לעילות סגירת התיקים: בחינת התיקים ע"י הפרקליטות לעולם תהיה בחינה פרטנית, של חומר הראיות שנאסף בתיק הספציפי. גם אם במרבית תיקי החקירה נותר ספק בדבר אשמתו של החשוד, אין מדובר בברירת מחדל, אלא זו תוצאה של בחינה פרטנית עניינית, מקצועית ויסודית של הראיות והנסיבות בכל תיק. הנחיית פרקליט המדינה 'הזיזה' אומנם את נקודת האיזון לטובת החשודים, אך לא ביקשה לקבוע קטגורית מספר או שיעור של תיקים שייסגרו מחוסר אשמה, שכן כאמור הבחינה לעולם תהיה בהתאם לנסיבות התיק.
באשר להגשת עררים על סגירת תיקים: לאחרונה השקנו טופס מקוון להגשת ערר בתיקי הפרקליטות, אשר מקל על תהליך הגשת הערר ומסיר חסמים בהקשר זה".