וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדיפלומט הציוני הראשון: לקראת "יום הרצל"

יוסי לוי-ספרי

עודכן לאחרונה: 10.5.2022 / 14:51

מחר נציין את יום הולדתו ה-162 של חוזה המדינה, כדי להנחיל את חזונו, מורשתו ופועלו. הקמת המדינה היא סיפור הירואי של לחימה והקרבה, אך מה שהבינו אבותינו המייסדים חייב להיות חקוק על לוח לבנו גם היום - קיומנו הלאומי מתבסס באותה מידה גם על העשייה הדיפלומטית

בשנת 2004 קבעה כנסת ישראל בחוק את יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, י' באייר, כיום הרצל. השנה נציין 162 שנים להולדתו. בין מטרותיו של החוק להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של מי שזכה לתואר "חוזה המדינה".

הרצל היה עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי. אולם, דמותו ההיסטורית החשובה ביותר נוגעת לתפקידו כמדינאי יהודי. הציונות המודרנית החלה ברוסיה עוד לפניו, אך הרצל הקים את התשתית לציונות כתנועה לאומית בעלת ארגון, מרכז, מוסדות ויעדים ברורים ומוסכמים. הרצל עשה לבבות לרעיון המדינה היהודית בקרב היהודים, אך את מירב ומיטב מרצו השקיע בקרב אומות העולם כדי לשכנען לתמוך בתנועה הציונית. הייתה זו פעילות דיפלומטית קלאסית, כזו שנהגה בתקופתו ונמשכת גם כיום. הרצל היה לא רק מנהיג יהודי אלא דיפלומט ציוני בכל רמ"ח איבריו.

פעילותו הדיפלומטית של הרצל התמקדה במעצמות האירופיות שיכלו להשפיע על גורלה של ארץ ישראל. מול הקיסר וילהלם השני מגרמניה ביקש להשיג תמיכה שתוביל להשפעה על האימפריה העות'מאנית על מנת שזו תאפשר הגירת יהודים לארץ ישראל; משלא צלחה משימתו פנה ישירות לסולטן הטורקי, עבדול חמיד השני שליט ארץ ישראל, וגם אותו ניסה לשכנע להעניק ליהודים צ'רטר שיאפשר להם התיישבות בארץ. הסולטן לא מיהר להשתכנע, ואז פנה הרצל ליריבותיה של האימפריה העות'אמנית - רוסיה ובריטניה. רוסיה הבטיחה לתמוך בתנועה הציונית, ובריטניה הרחיקה לכת מעבר לכך ואף הציעה להרצל שטח נרחב באוגנדה של היום לצורך התיישבות יהודית.

בנימין זאב הרצל. Creative Commons
מובילה הראשון של הדיפלומטיה הציונית. הרצל/Creative Commons

הרצל מת בגיל צעיר ולא הספיק לסיים את פועלו הדיפלומטי והמדיני. אולם הוא חזה נכונה את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, והניח את התשתית לעבודתם של המדינאים שבאו אחריו. ד"ר חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, קידם בפעילותו הדיפלומטית את החלטת ממשלת בריטניה להכיר בזכותו של העם היהודי למדינה משלו כפי שביטא זאת לבסוף הלורד בלפור בהצהרה המפורסמת שנתן כשר החוץ של בריטניה ב-1917. פעלתנות דיפלומטית הובילה בסופו של דבר גם לכתב המנדט שהוציא חבר הלאומים בשנת 1922 אשר הגדיר את הקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל כאחת ממטרות המנדט הבריטי בפלסטינה. כתב המנדט הוא שאפשר את גידולו והתפתחותו של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה הקריטית שבין שתי מלחמות העולם.

הדיפלומטיה הציונית, שלאחר מלחמת העולם השנייה הובלה יותר ויותר בידי דוד בן-גוריון, היא שהובילה לאימוץ החלטת החלוקה של האומות המאוחדות מכ"ט בנובמבר 1947. מעטים מכירים את שמו של משה טוב, מהדיפלומטים הראשונים של משרד החוץ של המדינה הצעירה, ומהמייסדים של יחסי ישראל עם מדינות אמריקה הלטינית. אלא שלטוב היה גם תפקיד מכריע באישורה של תוכנית החלוקה. עם פרסום התוכנית יצא טוב בספטמבר 1947 לסבב פגישות עם שליטי מדינות אמריקה הלטינית, במטרה לשכנעם לתמוך בתוכנית החלוקה, ולתמוך - חודשיים אחר כך - באישורה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות. התוכנית אושרה בסופו של דבר בתמיכת 33 מדינות מתוך 57 חברות האו"ם. 13 מהתומכות היו מדינות אמריקה הלטינית. על פעילותו הדיפלומטית הנמרצת של משה טוב כתב אבא אבן: "כל היסטוריון רציני יעריך, שמשה טוב היה אחד האדריכלים המרכזיים של עצמאות ישראל".

הקמתה של מדינת ישראל היא סיפור הירואי של חלוציות לחימה והקרבה. היא אות ומופת לניצחון האמונה והרצון. "אם תרצו אין זו אגדה" אמר הרצל. האתוס הלאומי שלנו שזור בסיפורי הניצחון של לוחמינו מימי המחתרות ועד ימינו אלה. אכן, למדינת ישראל אין קיום ללא הכוח הצבאי בו היא אוחזת. אך מה שהבינו אבותינו המייסדים חייב להיות חקוק על לוח לבנו גם היום - קיומנו הלאומי מתבסס באותה מידה גם על העשייה הדיפלומטית.

יוסי ספרי-לוי, יו"ר ועד עובדי משרד החוץ. באדיבות המצולמים
יוסי לוי-ספרי, יו"ר ועד עובדי משרד החוץ/באדיבות המצולמים

משרד החוץ של מדינת ישראל הוא כלי מרכזי ביכולת שלנו לתרגם את הכוח הצבאי, הכלכלי והחברתי שלנו להישגים שיבססו את קיומנו כאן לדורות. תרגום הכוח הצבאי להישגים בזירה המדינית מחד, ופיתוח של יחסים עם מדינות העולם בזירות שונות של כלכלה, תרבות, תיירות ועוד הם הכרחיים. יומם ולילה, בכל רחבי תבל, פועלים הדיפלומטים שלנו על מנת להביא מציון את דברנו לעולם כולו. לפרסם את יכולותיה של ישראל בתחומי ההייטק והחקלאות; לקדם הסכמים כלכליים ולפתוח עוד ועוד שווקים בפני התוצרת הישראלית; להפיץ את תרבותה המגוונת; לקדם תנועה חופשית של אזרחים ישראלים לכמה שיותר מדינות בעולם, ולהציג את יתרונותיה של ארץ הקודש לתיירים; ובו בזמן לפעול בשם ממשלת ישראל כדי לקדם את מדיניותה בכל הנוגע לסוגיות הליבה הביטחוניות - מהגרעין האיראני ועד הסכסוך הישראלי-ערבי, פיקוח על נשק ומניעת טרור. הכול תוך חתירה למיצובה של ישראל כבעלת נכסיות וערך בקרב העמים. את השירות הייחודי הזה צריך להמשיך ולחזק.

אנו במשרד החוץ עוסקים יומם ולילה בהאדרת וקידום המפעל הציוני, ממשיכים לחזק את מדינת ישראל ומבטיחים את ביטחונה ואת רווחת אזרחיה כולם. ביום הזה חשוב שנזכור כי בנימין זאב הרצל לא רק חזה את הקמת המדינה, אלא היה גם, ואולי בעיקר, מובילה הראשון של הדיפלומטיה הציונית - זו שבזכותה כולנו כאן.

יוסי לוי-ספרי הוא יו"ר ועד עובדי משרד החוץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully