הולכי הרגל הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר מבין משתמשי הדרך, והמובילים בחומרת הפגיעות שלהם בתאונות דרכים. נכון לשבוע זה, עומד מספר ההרוגים מתחילת השנה על 43 בני אדם - מדובר בעלייה של 30% ביחס לנתון לפני שנה. בבדיקה שערכנו בשנה שעברה מצאנו כי דווקא מעבר החצייה, זה שאמור להבטיח את חצייתם הבטוחה של הולכי הרגל, הפך למסוכן יותר, כש-77.7% מהולכי הרגל נפגעו דווקא בתחומו.
מניתוח חדש של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן להסיק מה הם המקומות המסוכנים ביותר להולכי הרגל, כשאלה מצביעים על המקומות בהם אירעו מספר גבוה של תאונות בשלוש השנים האחרונות. ניתוח זה מאפשר את טיפול במוקדי הסיכון, אולם השאלה היא על מי מוטלת האחריות לטפל בהם. לדברי עמותת "אור ירוק", האחריות היא של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אבל לא פחות מכך - של ראשי הערים בהן נמצאים אותם רחובות מסוכנים.
לפי הנתונים שריכזה העמותה, בשנת 2020 היו 262 רחובות שבהם התרחשו לפחות שלוש תאונות דרכים, בהן נפגעו 4,344 הולכי רגל, מתוכם נהרגו 66 ו-643 נפצעו קשה.
הרחובות המסוכנים בישראל
הערים המסוכנות ביותר
בראש הרשימה נמצאת דרך בגין בירושלים עם 83 נפגעים, בהם 2 הרוגים ו-11 פצועים קשה. אחריה רחוב יפת בתל אביב החוצה את יפו מכיכר השעון ועד בת ים, שם עומד המספר על 71 נפגעים, הרוג אחד ו-13 פצועים קשה. רחוב חיים בר לב במועצה האזורית חוף אשקלון נמצא במקום השלישי, בו נהרג הולך רגל אחד ו-64 נפצעו קל. רחוב מעלה יצחק בנוף הגליל עם 61 נפגעים בהם 4 קשה, ושדרות ההגנה בחיפה עם 53 נפגעים, בהם 5 פצועים קשה.
כשלוקחים צעד אחורה ומסתכלים על מיקומם של הרחובות האלו, ניתן לראות כי הערים הגדולות חיפה, ירושלים ותל אביב הן אלו המובילות במספר הרחובות ה"אדומים". 117 מתוך 262 הרחובות בהם התרחשו יותר מ-3 תאונות דרכים בשנה היו בערים אלה.
מחלוקה לפי ערים, עולה כי תל אביב היא המסוכנת ביותר, בה נהרגו 19 הולכי רגל בשלוש שנים. אחריה ירושלים עם 14 הרוגים וחיפה עם 5 הרוגים. העיר הבאה היא חולון, שבה נהרגו 5 בני אדם, אם כי מספר הרחובות האדומים בה נמוך יותר מבחיפה - 18 לעומת 23 בהתאמה.
"כשליש מההרוגים בישראל מגיעים מהמרחב העירוני שמנקז לתוכו חלק נכבד מאותן אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה להיפגע בתאונת דרכים - ילדים, אזרחים ותיקים, רוכבי אופנועים וקטנועים, הולכי רגל ורוכבי אופניים", אומרים באור ירוק. "הרחובות האדומים מרובי התאונות בערים מהווים נקודת תורפה מרכזית. באותם רחובות מתקיימת היפגעות גבוהה בעיקר בקרב האוכלוסיות בסיכון והאחריות לצמצום מספר הנפגעים הגבוה מוטלת על ראשי הערים - הם מכירים היטב את הבעיות ומוקדי הסיכון בערים שלהם ובפעולות פשוטות הם יכולים להציל חיים".
הפתרונות יושבים על המדף מזה שנים ואלו הועלו בדרכים של הצעות חוק כמו זו של ח"כ בועז טופורובסקי, הנוגעת בהכרזה על מתחמים שלמים בערים כ"אזור מיתון תנועה", בהם תוגבל מהירות כלי הרכב. שיפורים אחרים שנעשו במדינות אחרות כוללים טווח רחב מאוד של שיפורי תשתית, החל מצביעה שונה של סימוני הכביש בסביבת מעברי חציה, הגבהה של מעברי החציה, תאורה מיוחדת, ניתוח בעיות בשדה הראיה בסביבות מעברי חציה ושיפור שלהם ועד פרויקטים של הפרדה מפלסית.
אולם, בינתיים נראה שהאחריות לטיפול בבעיה ממשיכה להתגלגל עוד ועוד, כמו כדור אל הכביש שאחריו רץ ילד. וכולם כבר יודעים איך זה נגמר.