ביטול חוק ההפלות הוא פגיעה אנושה במגדלור החופש של ארה"ב

"אנחנו צריכים להתכונן לעתיד שבו יותר ויותר אנשים נענשים ונחשבים פושעים משום שהם רוצים או מספקים שירותי הפלה", אמרה הלילה (שלישי) מיני טימאראג'ו, נשיאת ארגון NARAL Pro-Choice America.

אם המלה "אמריקה" לא היתה כלולה בשם הארגון, סביר להניח שהיינו חושבים שהדוברת מתגוררת ברוסיה, או באחת ממדינת המפרץ הפרסי, באיראן, או במדינה קתולית באמריקה הלטינית - ולפני כמה שנים, אפילו אירלנד. אך לא כך. הדוברת מתגוררת בארצות הברית ב-2022 - המדינה שחוקתה מבטיחה בין השאר את חופש הביטוי והדת, והכרזת העצמאות שלה מ-1776 מציינת את הזכות לחיים, לחופש ולרדיפת האושר של כל אינדיבידואל במדינה.

אותה ארצות הברית, שמאתיים שנים בדיוק לאחר הכרזת העצמאות, העבירה את אחת החקיקות החשובות בתחום זכויות האדם - פסק הדין "רו נגד וייד" שקובע כי כל חוק במדינות ארצות הברית האוסר על הפלה סותר את החוקה - נמצאת כעת בסכנה אמיתית ומיידית של ערעור אבני יסוד שעליהן נוסדה - והפכו אותה עם הזמן למגדלור של חופש בעבור העולם כולו.

אתר החדשות פוליטיקו פירסם הלילה את מה שמכונה "הטיוטה הראשונה של חוות הדעת המשפטית" בתיק "דובס נגד ארגון בריאות הנשים של ג'קסון", שמבקש לבטל את האיסור על הפלות כעבור 15 שבועות מתחילת ההיריון במדינת מיסיסיפי. מהמסמך המודלף עולה כי בית המשפט העליון צפוי להצביע דווקא בעד ביטול פסק הדין המהפכני שעיגן בחוקה את הזכות להפלה. במסמך מפברואר כתבו השופטים, שרובם שמרנים, כי פסק הדין "רו נגד וייד" "שגוי בצורה בוטה מיסודו". הטיוטה קובעת למעשה כי אין הצדקה חוקתית לאשר הפלות - ותאפשר למדינות להדק את הפיקוח על ההליך ואף לבטלו סופית.

"רו נגד וייד" הוא פסיקה פורצת דרך של בית המשפט העליון מ-1973. פסק הדין ביטל חוקים שאסרו על ביצוע הפלה מלאכותית בכמה מדינות, בטענה כי אינו יכול לאסור על התהליך לפני השלב שבו עובר יכול לשרוד מחוץ לרחם, המכונה עובר בר קיימא. שלב זה התחיל בזמנו בשבוע ה-28. כיום, בשל ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית, הוא מתחיל בשבוע 23 או 24.

ג'יין רו, שם בדוי של נורמה מקורבי, בת 22 לא נשואה שנכנסה להריון, הגישה תביעה בשמה ובשם אחרים, נגד החוק אז במדינת טקסס שאסר על ביצוע הפלה, אלא אם כן חיי האם נמצאים בסיכון. רופא מטקסס הצטרף לתביעה בטענה שחוקי ההפלה בטקסס אינם ברורים דיים בכדי שרופא יוכל לפעול לפיהם. אותו רופא נעצר לפני כן בגין הפרת החוק, משום שניסיון לבצע הפלה באותו זמן במדינה נחשב לפשע.

בפסק הדין, בית המשפט העליון קבע שני דברים חשובים: החוקה האמריקנית מספקת "זכות בסיסית לפרטיות" שמגנה על זכות אישה לבחור אם לבצע הפלה, אך הזכות להפלה אינה מוחלטת. היא חייבת להיות מאוזנת מול האינטרסים של הממשלה המגנה על בריאות האישה והעובר.

בית המשפט הכיר שהזכות לפרטיות שנובעת מהתיקון ה-14 לחוקה, תקפה גם בשאלת השליטה של אישה על הריונה. השופטים הכירו בכך שהכפייה להמשיך בהריון מציבה סיכונים רבים לאישה, כולל לבריאות הפיזית והנפשית שלה, למצבה הפיננסי ועלולה לייצר סטיגמה חברתית נגדה. בנוגע לטענת המדינה שההגנה החוקית על העובר מתחילה ברגע ההתעברות, קבע בית המשפט כי "מי שלא נולד מעולם לא הוכר בחוק כאדם במובן המלא של המלה".

"רו נגד וייד" גם כלל דיון בהשקפות השונות לגבי תחילת החיים. יהודים למשל מאמינים שהחיים מתחילים עם הלידה. אך באמונה הקתולית, החיים מתחילים בהתעברות. בית המשפט מצא כי אין זה תפקיד המדינה להחליט מתי החיים מתחילים. "איננו מסכימים שבאימוץ תיאוריית חיים אחת, טקסס יכולה להתעלם מהזכויות של אישה בהריון", נכתב בפסיקה.

עם זאת, המדינות עדיין יכלו לקבוע רגולציה מסוימת על הפלה. בית המשפט יצר מסגרת עבודה לאיזון האינטרסים של המדינה מול הזכויות של האישה. הדרך שבה זה נעשה היתה באמצעות חלוקת ההריון לשלושה שלבים, בני 12 שבועות כל אחד. בשלב הראשון נקבע כי המדינה אינה יכולה לפקח על הריון, מעבר לדרישה כי הפלה תיעשה על ידי רופא מורשה בתנאים בטוחים. בשלב השני, המדינה יכולה לפקח על הפלה אם האם סובלת מבעיה בריאותית. בשלב השלישי, האינטרס של המדינה להגן על חיי אדם פוטנציאליים עוקף את זכותה אישה לפרטיות. לכן המדינה יכולה לאסור על הפלה, אלא אם הדבר הכרחי להגנה על חיי האם.

התיק במדינת מיסיסיפי שעורר את הסערה והפסיקה בו צפויה ביוני, מתמקד בחוק שאוסר את מרבית ההפלות לאחר השבוע ה-15 של ההריון. מרפאת ג'קסון לבריאות נשים, מרפאת ההפלות האחרונה שפועלת במיסיסיפי, תובעת את טקסס בטענה כי החוק במדינה אוסר לבצע הפלה חודשיים מוקדם יותר מכפי שפסק הדין "רו נגד וייד" איפשר. מהטיוטה המודלפת עולה כי בית המשפט צפוי לתמוך בחוק המפלה במיסיסיפי.

יתרה מכך, העמדה השמרנית הברורה של בית המשפט העליון מעניקה רוח גבית עוצמתית יותר למדינות שמרניות שבשליטת הרפובליקנים, שבשנים האחרונות חוקקו חוקים נוקשים האוסרים הפלות בתנאים שונים. בפלורידה עבר לא מזמן חוק האוסר הפלה אחרי השבוע ה-15; חוקים דומים עברו גם בטקסס, אוקלהומה ואריזונה.

אם ההחלטה הסופית של בית המשפט העליון ביוני תהיה ברוח הטיוטה של אליטו, מיליוני נשים אמריקניות עלולות להיות עדות לביטול אחת הזכויות הבסיסיות שלהן.

בפועל, פסיקה כזאת תשלח בחזרה את תפוח האדמה הלוהט למדינות הבודדות. על פי מכון גוטמאכר, העוסק בזכויות רפואיות הקשורות בפריון, הפלה תיהפך במהירות שיא ללא חוקית במדינות בשליטת הרפובליקנים, אך תישאר חוקית במדינות דמוקרטיות - תרחיש שיעמיק עוד יותר את הקיטוב הקיים במדינה, בעיקר מאז כהונתו של דונלד טראמפ. למעשה, הגישה להפלה תיאסר בחלק גדול של הדרום והמערב התיכון של ארצות הברית.

26 מדינות צפויות לאסור על הפלות במקרה של ביטול "רו נגד וייד", על פי מכון גוטמאכר, מתוכן, 22 מדינות כבר אוסרות לגמרי או חלקית הפלות. 16 מדינות ובהן קליפורניה ומחוז קולומביה ממשיכות להגן על הזכות החוקתית להפלה ואף חוקקו בשנים האחרונות חוקים להפחתת העלות של ביצוע הפלה. במקרה של ביטול "רו נגד וייד" מדינות אלה ישקלו להגדיר את עצמן "מדינת מקלט להפלות".

איסור הפלות יפגע במיוחד בפלח באוכלוסייה שהוא חלש ממילא. מדובר באישה שהיא בדרך כלל כבר אמא, ענייה, לא נשואה, בשלהי שנות ה-20 לחייה ובשלב מוקדם של ההריון. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארה"ב, ב-2019 דווחו 630 אלף הפלות. נשים בשנות העשרים לחייהם מהוות את הרוב - כ-57% ב-2019. השיעור הגבוה ביותר של נשים מעוברות הפלה בארצות הברית הוא בקרב נשים שחורות - 27 מתוך אלף נשים בגילי 15-44, על פי ה-CDC.

במישור הפוליטי והחברתי, ביטול הפסיקה ההיסטורית יצדיק את ההחלטה של השמרנים בארצות הברית להמשיך לדבוק בטראמפ, שהתחייב עוד בקמפיין שלו למנות שופטים שמרנים לבית המשפט העליון (ועמד בהתחייבות הזאת כשמינה ב-2020 את השופטת השמרנית איימי קוני בארט) - ויבסס את המורשת הפוליטית השמרנית של הנשיא לשעבר במשך עשורים. כהונת השופטים, הממונים על ידי נשיא ארה"ב ובאישור הסנאט, היא לכל החיים, אלא אם כן הם מודחים מתפקיד בתהליך הדחה שמבצע בית הנבחרים או הולכים לעולמם.

וכמובן, הפיכה של פסק דין "רו נגד וייד" תציב את ארצות הברית בזירה הגלובלית בשורה אחת עם מדינות כמו פולין, אל סלבדור וניקרגואה - שלוש המדינות היחידות בעולם שעל פי המרכז לזכויות רבייה, שהידקו את חוקי ההפלה מאז 1994.