המשטרה טורקית באיסטנבול עצרה היום (ראשון) עשרות מפגינים שניסו להגיע לכיכר טקסים כדי לציין את ה-1 במאי ולמחות נגד יוקר המחיה והאינפלציה הנוסקת. מושל איסטנבול אישר את קיום ההפגנות במחוז אחר בעיר ואסרו על התאספויות באתרים אחרים. על פי הצהרה של משרד המושל, 164 מפגינים נעצרו ברחבי העיר. "התמה העיקרית שלנו השנה היא יוקר המחיה", אמר ראש הקונפדרציה של איגודי העובדים הטורקים (Turk-Is), ארון אטלאי שדורש כי שכר המינימום יעודכן מדי חודש בהתאם לעלייה במחירים.
אלפים הצטרפו להפגנות בצרפת בדרישה לצדק חברתי והעלאת שכר, כמו גם ללחוץ על הנשיא עמנואל מקרון לוותר על תוכניתו להעלות את גיל הפרישה. מרבית העצרות היו שלוות אך המשטרה של פריז התערבה לאחר שחברי "הגוש השחור" האנרכיסטים לובשי השחורים ניסו הקים בריקדה ליד כיכר לה רפובליק. סניף של מקדונלד'ס וסוכנות נדל"ן נבזזו, חלונותיהם נופצו ופחי אשפרה הועלו באש. כ-250 עצרות תוכננו בפריז ובערים אחרות כמו ליל, ננט, טולוז ומרסיי.
בפריז הצטרפו לאיגודי עובדים פוליטיקאים מהשמאל ופעילי אקלים. הצועדים החזיקו שלטים שעליהם כתוב "פרישה לפני דלת פרקים", "פרישה בגיל 60, הקפיאו מחירים", ו"מקרון, לך". מועמד השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון הגיע לעצרת בפריז.
בטורונטו שבקנדה הודיע איגוד העובדים קינגסטון מיי דיי קולקטיב כי השנה יחזרו ההפגנות לאחר שנתיים של מגפת הקורונה. "הגיע הזמן להתגייס. הקורונה שיבשה את חיינו ואת הקשרים שמחזקים אותנו. הגיע הזמן לבנות מחדש את הקשרים האלה ולהמשיך ליהלחן כדי לשים קץ לקפיטליזם, אימפריאליזם, קולוניאליזם ועליונות לבנה", נכתב בהצהרה של האיגוד, על פי אתר החדשות "טורונטו סטאר".
בניגריה, נציגי איגודים ששוחחו עם ה"גרדיאן" הבריטי, הדגישו את שיעור האבטלה הגבוה במדינה, האינפלציה הגואה, היחלשות מטבע הנאירה, משכורות נמוכות, חוסר ביטחון ומגזרי חינוך ובריאות קורסים.
לדברי גבנגה אקונדיו, נציג איגוד מקצועי בלאגוס, "התמה השנה ב-1 במאי היא כיצד תנועת העבודה יכולה להיות מעורבת בחלל הפוליטי כדי להבטיח משילות טובה וכדי שנוכל להיות בטוחים שהנבחרים הם הטובים ביותר להעניק לנו את ההתפתחויות שאנו רוצים, באמצעות אספקת מים, כבישים טובים, רשת מסילות רכבת, נתיבי מים לתחבורה חלופית, אספקת חשמל רצופה ושירותי בריאות ראויים, בין השאר".
בניוקאסל שבאנגליה, צוין יום הפועלים אתמול, והתמקד גם כן ביוקר המחיה. ליז בלקשואו, נציגת איגוד, אמרה לאתר "כרוניקל לייב", כי "זאת חגיגה של איחוד. ה-1 במאי הוא יום שבו אנו חוגגים את הסולידריות הבינלאומית שלנו עם איגודי עובדים ברחבי העולם. אנו כאן בבריטניה מייצגים יותר מ-5.5 מיליון עובדים, אך ברחבי העולם יש כ-26 מיליון עובדים שחברים באיגודים. הם מפוזרים בכל מגזרים, הם עובדים בכל מיני משרות שונות והם גם מתמודדים עם קשיים במקומות העבודה.
"משבר יוקר המחיה הוא הדבר העיקרי כיום. החשבונות מתחילים להיערם, מחירי האנרגיה עולים פי 14 יותר מהר מהשכר, וזה מאוד מקשה על עובדים", היא אמרה.
ואכן, על יום הפועלים הבינלאומי שמצוין מדי שנה ב-1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים ולהישגים שלהם, מעיב השנה צל. המלחמה באוקראינה, משבר יוקר המחיה, האינפלציה הדוהרת והשלכות נמשכות של מגפת הקורונה, גורעות מהשמחה.
באירופה, שעדה בשנים האחרונות לעליית משטרים לאומניים, נטלו איגודי העובדים את המושכות בהתמודדות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
על פי אתר "סושיאל יורופ", המלחמה עוררה גל התגייסות מסיבי בקרב איגודי העובדים באירופה, שעורכים הפגנות למען השלום ומחרימים מוצרים רוסיים וחברות רוסיות. האיגודים פתחו גם במשא ומתן עם מעסיקים ורשויות באירופה כדי לצמצם במקצת את ההשפעה של סנקציות על עובדים וששלב פליטים מאוקראינה בשוקי העבודה במדינות האירופיות. האיגודים מספקים גם תמיכה הומניטרית לאנשים באוקראינה ולמיליוני הפליטים שנמלטו לאחר הפלישה.
איגודים מקצועיים באוקראינה פתחו את משרדיהם ובתיהם לטובת אלפי פליטים. עובדי הרכבת ברומניה סייעו לשנע מזרונים ומצעים לתוך אוקראינה. בפולין, איגודי עובדים הקימו מרכזי יעוץ וקבלה, ומספקים כיום מגורים למאות פליטים.
איגודי עובדים בהונגריה ובמולדובה הקימו קרנות סיוע, ובסלובקיה הם מספקים מיטות ללא תשלום בבתי המלון ובמרכזי הבראה במדינה. בליטא, איגודי מורים מלמדים את התלמידים האוקראינים היסטוריה בלייב סטרימינג, ועיתונאים ביוון שלחו ציוד לעמיתיהם האוקראינים כדי לעזור להם לספר את הסיפור האמיתי על המלחמה.
ה-1 במאי נולד בארצות הברית הודות לתנועה בעד יום עבודה בן שמונה שעות בשיקגו במאה ה-19. באותה תקופה, תנאי העובדים הידרדרו בשל עליית המערכת הקפיטליסטית בעידן שנהפך לתעשייתי.
יום עבודה בן 16 שעות היה הנורמה באותו זמן. הארגון שידוע כיום בשם הפדרציה האמריקנית של העבודה קבע כי ה-1 במאי 1886 יהיה היום שבו עובדים ברחבי המדינה יפתחו בשביתה בדרישה ליום עבודה בן שמונה שעות.
באותו יום פועלים, פעילים ואנרכיסטים יצאו לרחובות שיקגו ופתחו בשביתה שנודעה בכינוי "אירועי היימרקט 1886". ב-3 במאי השבית הנהפכה לאלימה כשמהשטרה תקפה את העובדים שהפגינו סמוך למפעל. האלימות נמשכה גם למחרת ובעימותים בין המפגינים למשטרה נהרגו גם שוטרים ואם אזרחים. שמונה בני אדם נשפטו ונמצאו אשמים בקנוניה לתכנון רצח. ארבעה מהם ניתלו.
ב- 1889, במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית, התכנס בפריז האינטרנציונל הסוציאליסטי השני, שהחליט לקבוע את ה-1 במאי כיום סולידריות בינלאומית של כל הפועלים בכל העולם. הדגל האדום נבחר כסמל למאבק הפועלים לזכר דמם של הפועלים האמריקנים שנשפך ב"טבח היימרקט".
כעבור שנה, ב-1 במאי 1890, הפגינו המונים ברחבי העולם באותו הזמן, כולל בארצות הברית, אירופה, פרו, קובה וסין. מאז הפך ה-1 במאי ליום של הפגנות והזדהות של פועלים ומצוין מדי שנה ברחבי העולם על ידי קבוצות של עובדים. פועלים יהודים מאורגנים חגגו לראשונה את האחד במאי בווילנה שבליטא ב- 1892. בארץ ישראל חגגו אותו לראשונה בראשון לציון, ב- 1906.
למרבה האירוניה, בארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה, מתנגדי הקומוניזם ומתנגדי התאגדות מקצועית גרמו לרשויות לנתק את ה-1 במאי מתנועת העבודה. הנשיא דווייט אייזנהאואר הכריז כי ה-1 במאי יהיה "יום החוק", שמוקדש לשלטון החוק. "יום העבודה" המסורתי נחגג כיום במדינה בספטמבר.