ביקורי נשיאים אמריקנים בישראל: הגלוי והנסתר

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע כי יבקר בקרוב בישראל. לדברי פרופ' איתן גלבוע, ביקורים של נשיאים אמריקנים במדינות זרות הם לעולם לא מקריים - ומונעים מאינטרסים פנימיים או חיצוניים של אותו נשיא. איזה נשיא אמריקני ביקר ראשון בישראל ומי שיאן הביקורים פה?

איתן גלבוע
27/04/2022

הבית הלבן הודיע שנענה להזמנתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לבקר בישראל בזמן הקרוב. זאת הודעה משמחת משום שנשיאים אמריקנים לא הרבו לבקר בישראל, בזמן שראשי ממשלה ישראלים ביקרו פעמים רבות בוושינגטון. ההודעה היתה חריגה כי לא נקבע מועד מדוייק לביקור, אך העיתוי של ביקורים נשיאותיים הוא לא מקרי. ההנחה היא שהוא ייצא לפועל באמצע הקיץ.

כל ביקור של נשיא ארצות הברית במדינה זרה, מחייב שורה שלמה של הכנות שלוקחות זמן, שבועות ולפעמים חודשים. הן כוללות רשימה של אתרים שבהם יבקר הנשיא, ומה יגיד בכל מקום; באיזה אתרים יתלווה אליו ראש הממשלה ובאילו לא; לוחות זמנים; סידורי ביטחון; ואפילו נוסח של הודעת הסיכום, והמסגרת של מסיבת העיתונאים המשותפת.

הביקור תלוי במידה רבה ביכולת של בנט לשמור על הקואליציה הרופפת שלו. אם הקואליציה תחזיק מעמד, הביקור יתן לבנט ולממשלתו זריקת דחף משמעותית. אם בנט לא יצליח, וישראל תלך לסיבוב נוסף של בחירות, הביקור לא יצא לפועל, כי אז יראה כנסיון של ביידן להתערב בהן. אף שבנימין נתניהו הכריז כמה פעמים שהוא מכיר את ביידן כארבעים שנה והוא חבר שלו, אין זה סוד שביידן מעדיף שבישראל תמשיך לשלוט הקואליציה הנוכחית. ביידן לא מעוניין שנתניהו יחזור לשלוט בשל הנסיון הרע שצבר ביחסים שלהם.

רוצה שבנט יישאר. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן(צילום: רויטרס)

על רקע הסכם הגרעין המקורי עם איראן של 2015, נתניהו ביקר בחריפות את הנשיא לשעבר ברק אובמה שביידן היה סגנו, וגרם לקרע קשה עם המפלגה הדמוקרטית ויהודי ארצות הברית, שכ-70% מהם דמוקרטים. ביידן ערך שני ביקורים בישראל בתפקידו כסגן נשיא: במרץ 2010 ובמרץ 2016. בביקור הראשון הוא נפגע ורתח מכעס, כשבמהלכו ישראל הודיעה על בנייה של 1,600 דירות ברמת שלמה בירושלים. ארצות הברית רואה במזרח ירושלים וסביבותיה שטח כבוש שנתון למשא ומתן, וביידן ראה את ההודעה כפרובוקציה שכוונה ישירות נגדו.

ביקורי נשיאים אמריקנים

נשיאים עורכים ביקורים רשמיים במדינות זרות מטעמים שונים: לחתום על הסכמים חשובים, להציג מדיניות ולשאת נאומים, להפגין תשומת לב וידידות ולהרתיע אויבים ויריבים. ב-26 ביוני 1963, הנשיא ג'ון קנדי ביקר בברלין והכריז בגרמנית "אני ברלינאי". הוא עשה זאת כדי להפגין הזדהות עם תושבי ברלין זמן קצר לאחר שגרמניה המזרחית הקומוניסטית, בעידוד ברית המועצות, הקימה חומה שחילקה את העיר. ב-4 ביוני 2009, אובמה נשא נאום באוניברסיטת קהיר שכותרתו היתה "התחלה חדשה". הוא הציע מדיניות חדשה לפיוס עם העולם המוסלמי.

במקרים האלה, הביקורים נועדים להשפיע על דעת הקהל, ולכן הם נחשבים ככלי של דיפלומטיה ציבורית. כל ביקור של נשיא אמריקני במדינה זרה מלווה במאות עיתונאים שמדווחים, לרוב בשידורים חיים, על כל צעד ושעל שהוא עושה. לפעמים אנשי הנשיא מדליפים מידע מתוך כוונה להעביר מסרים, הן לקהל בארץ הביקור והן לקהל בבית.

עוד בוואלה!

התחרות המתוקה ביותר בעולם חוזרת לישראל

בשיתוף גרבר

ביקור הראשון - ב-1974

בשל היחסים המיוחדים שבין ארצות הברית לבין ישראל, כל ביקור של נשיא אמריקני בארץ עורר עניין רב. למרבה התדהמה, הביקור הראשון של נשיא אמריקאי בארץ התרחש רק ביוני 1974. היה זה הנשיא ריצ'רד ניקסון שהיה מעורב עד צוואר באותה תקופה בפרשת ווטרגייט ורצה להבליט את חשיבותו וחיוניותו באמצעות ההסכמים ששר החוץ שלו, הנרי קיסינג'ר, השיג אחרי מלחמת יום הכיפורים עם מצרים וסוריה. הביקור לא עזר לו, והוא התפטר.

שיאן הביקורים בארץ הוא הנשיא ביל קלינטון שהיה כאן באוקטובר 1994, בנובמבר 1995 (השתתף בהלוויית רבין), במרץ 1996, ובדצמבר 1998. ג'ורג' בוש הבן ביקר פעמיים בארץ, בינואר ובמאי 2008. בפעם השנייה, הוא נשא נאום בכנסת לרגל שנת השישים לעצמאות ישראל.

התמקד במדיניות חוץ. הנשיא ריצ'רד ניקסון(צילום: AP)

הביקורים הראשונים של אובמה במזרח התיכון היו בטורקיה (אפריל 2009), במצרים ובסעודיה (יוני 2009). הוא פסח על ישראל. התעלמותו פורשה כנסיון להתרחק מישראל ולהתקרב לעולם המוסלמי. אובמה ביקר פעמיים בישראל רק בתקופת כהונתו השנייה. בפעם הראשונה, במרץ 2013. הוא ניצל את ההזדמנות לפנות מעל ראשו של נתניהו לציבור בישראל והציע לו לתמוך במדיניות של שלום עם הפלסטינים. בפעם השניה, בספטמבר 2016, הוא השתתף בהלווייתו של שמעון פרס.

דונלד טראמפ ביקר בישראל פעם אחת, במאי 2017, כמה חודשים לאחר שנכנס לבית הלבן. הוא בא להודות לנתניהו על שתמך בו נגד מועמדת הדמוקרטים - הילארי קלינטון.

פסח על ישראל. הנשיא ברק אובמה(צילום: AP, Pablo Martinez Monsivais)

שיקולים פנימיים

לעתים, לביקורים יש משמעות פוליטית פנימית החשובה לא פחות מההיבטים המקומיים והבינלאומיים. ב-8 בנובמבר הקרוב יתקיימו בארצות הברית בחירות אמצע קדנציה לסנאט ולבית הנבחרים. מצבם של ביידן והדמוקרטים אינו טוב. שיעור הפופולריות של ביידן עומד על כ-40%, דומה לזה של טראמפ באותה נקודת זמן. זה ציון בלתי מספיק. התיאוריה וההיסטוריה של בחירות בארצות הברית מורות על כך שבדרך כלל, מפלגה שנציגה מכהן בבית הלבן מאבדת מושבים בבחירות אמצע הקדנציה, שהן מעין משאל עם על תפקוד הנשיא בשתי השנים הראשונות לכהונתו.

בסנאט, המצב כיום הוא תיקו של 50 מול 50. בבית הנבחרים, לדמוקרטים יש רוב קטן של 221 מול 209 ועוד חמישה מושבים פנויים. לפיכך, אם הרפובליקנים לא יתקעו לעצמם גול עצמי במינוי מועמדים לא ראויים, ויש כבר כמה כאלה, יש להם סיכוי לשלוט בקונגרס. אם זה יהיה המצב, ביידן יתקשה לשלוט ולהעביר חקיקה, ורוב הציבור והפוליטיקאים יראו בו "ברווז צולע". כשלון משמעותי בבחירות הקרובות לקונגרס יכול להשפיע גם על בחירות 2024 לנשיאות. לפיכך, לביידן יש עניין רב לבקר בארץ כחודשיים לפני בחירות האמצע כדי להעצים את תמיכתם של תומכי ישראל האמריקנים במועמדים דמוקרטים.

קשרים הדוקים. בנימין נתניהו ודונלד טראמפ(צילום: AP)

מסר למזרח התיכון

ביקור ביידן גם יסייע להעביר מסר לישראל ולמזרח התיכון שארצות הברית אינה מתכוונת לעזוב את האזור וכי היא מחויבת להגן על בנות בריתה, ישראל והמדינות הערביות הסוניות. נושא זה יהיה חשוב במיוחד בין אם ארצות הברית והמערב יחתמו על הסכם גרעין חדש עם איראן, ובין אם לאו.

נושאים נוספים שככל הנראה יעלו בביקור הם סיוע צבאי ושיתוף פעולה אסטרטגי, לקחים ממלחמת רוסיה באוקראינה, הרחבת הסכמי אברהם והיחסים עם הפלסטינים.

אם אכן יצא לפועל, הביקור עשוי לסייע לביידן ולבנט הן במישורים האזוריים והן בזירות הפוליטיות הפנימיות של שתי המדינות.

פרופ' גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully