דו"ח חדש של האו"ם, שפורסם היום (שלישי) קורא לפעולה דחופה כדי למנוע "משבר חול", כולל איסור על כריית חול ימי.
חול הוא משאב הטבע המנוצל ביותר בעולם, אחרי מים, אך השימושים שלו אינם מפוקחים, כלומר אנו צורכים אותו מהר מכפי שתהליכים גיאולוגיים שנמשכים מאות אלפי שנה מסוגלים לפצות על החול החסר, על פי הדו"ח של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP ).
הצריכה הגלובלית לחול לשימוש בחומרי בנייה, בטון וזכוכית שולשה בשני העשורים האחרונים ומגיעה כעת ל-50 מיליארד טון בשנה, או כ-17 ק"ג לנפש ביום, על פי הדו"ח, מה שפוגע בנהרות וחופים, ואפילו מוביל להכחדה של איים קטנים.
"אנחנו מוצאים את עצמנו כעת בעמדה שבה הצרכים והציפיות של החברה שלנו אינם יכולים להתמלא ללא פיקוח טוב יותר על משאבי החול", אמרה ראש המחלקה הכלכלית ב-UNEP, שילה אגרוול-קהאן. "אם נפעל עכשיו, עדיין אפשר למנוע משבר חול".
פסקל פדוצי מ-UNEP שפיקח על הדו"ח שחובר על ידי 22 מחברים, אמר כי חלק מההשלכות של ניצול יתר כבר מורגשות. בנהר מקונג - הארוך ביותר בדרום מזרח אסיה - הכרייה גורמת לדלתא לשקוע, מה שגורם להמלחה של אדמות שהיו פוריות לפני כן.
בנהר בסרי לנקה, הסרת החול שינתה את זרימת המים, כלומר ממי האוקיינוס זורמים ליבשה ונושאים איתם תנינים של מי מלחה, הוא אמר.
על פי הדו"ח, הביקוש עובר כעת לאפריקה, שם הכפריים מסירים חול מחופים כדי לבנות ערים. בכמה מקרים, זה עלול לגרום לקו החוף להיות חשוף יותר להשלכות של שינוי אקלים, כמו סערות עוצמתיות.
הדו"ח ממליץ על איסור על כריית חול ויצירה של תקן בינלאומי כדי למנוע פגיעה במגוון הביולוגי באוקיינוסים. בנוסף, יש לצמצם את הביקוש באמצעות שימוש בחול מחומרים ממוחזרים כמו בטון במקום בחול טבעי.