הימין הקיצוני נהפך לזרם המרכזי בצרפת. זאת הכותרת של התוצאה המדהימה שקיבלה מארין לה פן בבחירות לנשיאות אמש (ראשון). הלאומנית לא ניצחה אמנם, אבל התקרבה צעד נוסף לניצחון.
עם 41.5% מהקולות, תוצאה חסרת תקדים בעבור לה פן, המדיניות שמתנגדת להגירה, לזרים ולמערכת הפוליטית המסורתית מושרשת כעת יותר מתמיד באווירה הפוליטית ובנפש הצרפתים.
שושלת משפחת לה פן - קודם האב, ז'אן מארי, וכעת הבת מארין - החלה להתמודד בבחירות לנשיאות ב-1974, אך מעולם לא קיבלה כל כך הרבה קולות בצרפת הרב תרבותית והרב גזעית, שהעקרון המנחה אותה "חירות, שוויון, אחווה" חרוט על בנייניה הציבוריים. מעולם כל כך הרבה אזרחים לא תמכו בצרפת סגורה יותר לזרים ולעולם החיצוני.
אם היתה נבחרת לנשיאה הראשונה של צרפת, התוכנית של לה פן להילחם בטרור האיסלאמי היתה כוללת פגיעה בחירויות של נשים מוסלמיות. לה פן רצתה לאסור עליהן לחשוב כיסוי ראש בציבור. דבר דומה היה קורה אם היתה מיישמת את המדיניות שלפיה אזרחים צרפתים יהיו הראשונים בתור למשרות, דיור והטבות סוציאליות.
מבחינה בינלאומית, לה פן רצתה להתחיל לצמצם את היחסים של צרפת עם האיחוד האירופי, נאט"ו וגרמניה שכנתה - צעדים שהיו גורמים לזעזועים משמעותיים באירופה - בעיקר על רקע המלחמה באוקראינה.
צרפת הצליחה להתחמק מהלם חשמלי פוליטי, חברתי וכלכלי כשהחליטה אמש לא לבחור בלה פן לנשיאה - או אולי רק דחתה אותו במקרה שלה פן תחליט להתמודד שוב ב-2027.
העובדה שלה פן קיבלה יותר מ-40% מהקולות מהווה כרטיס כניסה למועדון מכובד. מאז שהגנרל שארל דה גול הביס את פרנסואה מיטראן 55%-45% ב-1965, כל המועמדים בבחירות לנשיאות שהפסידו רשמו נתונים דומים - למעט פעמיים.
ז'אן מארי הובס 82%-18% על ידי ז'אק שיראק ב-2002, ומארין הפסידה 66% מול 34% למקרון ב-2017.
הבוחרים הצרפתים הרגישו שזאת חובתם האזרחית להבטיח את הניקוד הנמוך של לה פה בקלפיות כדיל התגונן מפני גזענות וקסנופוביה. כיום, קטן מספר הבוחרים האלה.
לפני חמש שנים, בנאום הניצחון שלו בבחירות, התחייב מקרון לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי לה פן על ידי ריכוך זעם הבוחרים שמזין אותה. "אעשה הכל בחמש השנים הבאות כדי שלא תהיה סיבה להצביע לקיצונים" הוא אמר.
אך מצבם של הקיצוניים בצרפת טוב יותר מאי פעם, ויש להם קהל חדש ונלהב שאינו מתבייש ברטוריקה הימנית קיצונית של "אנחנו או הם".
בימין הקיצוני, "אנחנו" הם לבנים נוצרים ששקעו בגל ההגירה, התרוששו בשל הגלובליזציה, אוימו על ידי איסלמים קיצונים ואיבוד את זהותם הצרפתית לתרבות, דת וערכים מיובאים. האשמה נעוצה באליטה, בזרים, באנשי העסקים, באיחוד האירופי, במוסלמים וב"מערכת".
הקיצונים נהפכו כה דומיננטיים בצרפת עד כי בבחירות הנוכחיות היו להם כמה נציגים לבחור מתוכם. אריק זמור היהודי, פרשן לשעבר, הגיע רביעי מתוך 12 מועמדים בסבב הראשון ב-10 באפריל. הוא טוען שלבנים צרפתים מוחלפים על ידי מהגרים לא אירופים וילדיהם.
הוא ניסה גם לרכך את שיתוף הפעולה של צרפת עם המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה. בקמפיין הוא מילא אולמות גדולים הודות לרטוריקה הגזענית שלו
זמור הוא כה קיצוני עד כי הוא סייע ללה פן באופן עקיף להציג תדמית פחות קיצונית וראויה יותר לבחירה גם בעיני בוחרים ימנים פחות קיצונים. יחדיו, הימין הקיצוני קיבל 32% בסבב הראשון.
כעת לה פן מתכוונת להמשיך במאבק בבחירות לפרלמנט הצרפתי שייערכו ביוני. אחרי הבחירות הנוכחיות, היא קרובה מאי פעם.