המימונה: חג של אמונה ואחווה, ושל התגשמות החלום הציוני

מקובל לחשוב שמקור השם "מימונה" הוא במילה "אמונה", ואכן לחג יש משמעות דתית, אבל הוא גם חג חברתי, שמקובל לערוך בצוותא, ולפתוח בו לרווחה את הדלתות לכל אחד, גם למי שלא מכירים. בישראל קיבל החג גם משמעות לאומית, והוא הפך למעין יום עצמאות של עולי מרוקו

הרב אשר סבג
23/04/2022
שולחן מימונה. ShutterStock
יש הטוענים שהמילה מימונה מרמזת לרבי מימון, אביו של הרמב"ם. שולחן מימונה(צילום: ShutterStock)

מה פירוש המילה "מימונה"?

יש פרשנויות רבות שנכתבו למקור המילה הזו, יש שטענו שהיא מרמזת לרבי מימון אביו של הרמב"ם שיום פטירתו חל בתאריך זה. ויש שהסבירו שהיא באה מהמילה "מיימון" שפירושה מזל טוב והצלחה. אך הפרשנות שהתקבלה בקרב רוב יהודי מרוקו היא שהמילה הזו באה מהמילה "אמונה".

מדוע חוגגים את המימונה?

פסח הוא חג הגאולה, ובכל שנה היו היהודים בגלות אומרים את מה שמופיע בתחילת ההגדה "השתא הכא עבדי לשנה הבאה בישראל בני חורין" - בשנה הזו אנו עבדים בשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין. וכשנסתיים הפסח והמצב נשאר כמות שהוא, היה הדבר עלול לעורר ייאוש ורפיון. ועל כן יהודי מרוקו בחרו דווקא בצאת חג הפסח לחגוג את המימונה ברוב שמחה וצהלה כדי להראות שהם עדיין ממשיכים להאמין שיום יבוא וההבטחה לשוב לארץ ישראל תתקיים.

סיבה נוספת היא חידוש האחווה בצאת החג. כיון שבפסח עצמו היו נזהרים שלא לאכול אצל אחרים מטעמי כשרות, לכן מיד לאחר הפסח היו מארחים אחד את השני כדי להראות שההרחקה לא הייתה בגלל איבה חס וחלילה, אלא רק בגלל כשרות הפסח. ועתה בצאת החג שוב כולם אוכלים אחד ממאכלי השני ללא כל חשש.

נהוג לאכול ז'באן, ריבות מיוחדות, עוגיות מרוקאית ועוד דברי מתיקה. מימונה באור עקיבא, אפריל 2019(צילום: ראובן קסטרו)

מעל לכל - המופלטה

מה הם מנהגי החג?

מיד בצאת חג הפסח, היו בני הבית מתחילים להתכונן לקראת ה"מימונה". במרוקו היו הולכים לשכנים הערבים כדי לקנות מהם קמח להכנת מאכלי החג, ובארץ ישראל ממתינים עד שהרב המקומי יקנה את החמץ חזרה מהגוי כדי להתחיל בהכנות. עורכים שולחן חגיגי מלא במטעמי החג, כגון ה"ז'באן"(קציפת חלבונים עם סירופ סוכר), מעוטר בשקדים ואגוזים, ריבות מיוחדות עשויות מחצילים, תפוזים, עוגיות מרוקאיות, שבקייה ועוד מיני מתיקה וסוכריות. ומעל הכול המאכל המסורתי המופלטה שמוגשת יחד עם דבש וחמאה למסובים. המופלטה מסמלת את החמץ הראשון שאנחנו אוכלים אחר חג הפסח, ועל אף שהחג כבר הסתיים, אנחנו מראים שהמסר של המצה, לחם האמונה, ממשיך גם בצאת החג, באכילת החמץ הראשון.

עוד נהגו לפתוח את דלתות הבית כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, גם אם אין הם בני משפחה או מוזמנים. בשכונה בה גדלתי בנתניה, היו מגיעים לביתנו אנשים רבים שלא הכרתי בכלל, שכנים ומכרים ששמעו את קולות השמחה ונכנסו אל הבית והצטרפו לחגיגת השירה הריקודים ודברי התורה שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה. גם אנחנו היינו יוצאים מביתנו לבקר את השכנים ומשפחה שחגגו גם הם את המימונה ומחדשים בכך את האחווה והחיבור שלנו כיהודים.

עוד בוואלה!

כ-400 מבודדים באולם אחד: חגיגות המימונה במלון הקורונה בת"א

לכתבה המלאה

"היינו כחולמים"

המימונה כחג לאומי

בארץ ישראל המימונה קבלה משמעות נוספת. לא רק שאיפה לעלות לציון, אלא חגיגה של התגשמות החלום הציוני, וכמאמר המשורר בתהילים "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". המימונה בארץ ישראל הפכה למעין יום עצמאות נוסף של יהודי מרוקו, יום של הודאה על כל הטוב שזכינו לקבל בזכות אותה אמונה שפיעמה בלב אבותינו ואמותינו ששמרו על מסורתם כנגד כל הקשיים.

אולי זו אחת הסיבות מדוע הפכה המימונה להיות מאד פופולרית בישראל, ורבים שאינם מיוצאי מרוקו נוספו על החוגגים. גם הם התחברו למסר של ההודאה והשמחה על מה שקבלנו, לחידוש האחווה והמשפחתיות שמסמל החג, ולחיבור לשרשרת הדורות שהביאה אותנו למקום בו אנו נמצאים.

ונסיים בברכה המסורתית של חג המימונה , "תרבחו ותסעדו", שפירושו שתהיה לכולם הרווחה והצלחה, שפע ברכה ומזל טוב, כדי שנזכה גם השנה לחגוג בשמחה ולהודות על הטוב שזכינו לו, ולהתחבר מחדש איש לרעהו, כאיש אחד בלב אחד.

חג שמח.

הרב אשר סבג הוא חבר הנהלת צהר

  • מימונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully