שינוי האקלים לא נחשב כגורם שעלול לגרום באופן ישיר לעימותים. מרבית המדענים מסכימים על כך - והסברה הזאת משתקפת בדו"ח חדש של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC). על פי הדו"ח, אי אפשר למתוח קו ישר בין הסיכונים שקשורים לאקלים לתוצאות של עימותים.
הדו"ח משווה את ההשפעות של שינוי אקלים להשפעות של מגמות גלובליות אחרות. ההשפעות של שינוי אקלים כוללות "אובדן מגוון ביולוגי, צריכה שאינה בת קיימא של משאבי טבע, הריסת מערכות אקולוגיות ואדמה, עיור מהיר, שינויים דמוגרפיים, אי שוויון חברתי וכלכלי ומגפות", נכתב בדו"ח.
והמסקנה היא:" לעומת גורמים חברתיים-כלכליים אחרים, ההשפעה של האקלים על עימותים היא חלשה באופן יחסי".
עם זאת, הדו"ח, שכותרתו Impacts, Adaptation and Vulnerability, מכיר ביחסים בין אקלים לביטחון אנושי. הוא גם מספק תובנות לגבי האופן שבו אקלים מסוגל בתנאים מסוימים להעצים סיכונים ביטחוניים ולהשפיע על השלום בטווח הארוך. למשל, הקשר בין גורמים אקלימיים ללא אקלימיים יכול להוביל ל"העצמת הסיכונים ולזליגתם למגזרים ואזורים שונים".
עוד נכתב כי "מבחינת האנשים שמושפעים מהמשברים החופפים, היחסים המורכבים בין הגורמים השונים הם המציאות. אלה הם החיים שלהם".
על פי הדו"ח, 3.6 מיליארד איש חיים באזורים שחשופים לסיכוני אקלים. האזורים האלה מרוכזים באפריקה מדרום לסהרה, דרום אסיה, אמריקה הלטינית ומדינות האיים הקטנות.
באזורים אלה יש גם סיכונים הקשורים לממשל, עוני, גישה לא שוויונית למשאבים חיוניים, עימותים אלימים ותלות בעבודות שמושפעות משינוי אקלים.
סיכונים שקשורים לאקלים הם חוצי גבולות. הם משתקפים בשרשרות אספקה, שווקים וזרימת משאבים. הם משפיעים על מגזרים רבים, כולל מים, מזון ואנרגיה.
זעזועי אקלים - גשמים עזים, שיטפונות, בצורת, גלי חום -גורמים להפסדים משמעותיים בייצור מזון. הם משפיעים על ביטחון תזונתי. חום קיצוני צפוי להשפיע באופן שלילי על שעות העבודה והתפוקה בשוק העבודה.
רווחת משקי הבית נמצאת גם כן בסיכון בשל מחיר מזון גבוהים יותר וצמצום ההכנסה של משקי בית. השפעות אלה זולגות גם לסיכוני בריאותיים, תת תזונה ואפילו מוות.
"השקפה שמתמקדת בסיכוני האקלים, אין משמעותה שהאקלים אחראי ישירות לסיכונים לביטחון האנושי. המטרה היא להראות כיצד הסיכונים האלה מרוכזים במקומות מסוימים. הכוונה היא לבחון את מי שחשוף יותר, את מי שאחראי ואת האי שוויון", נכתב בדו"ח.