נשיא צרפת עמנואל מקרון ומועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן יתמודדו ביום ראשון, ה-24 באפריל, בסבב השני של הבחירות לנשיאות, כשהכלכלה עומדת בראש מעיניהם.
השניים הבטיחו לטפל באינפלציה הנוסקת, ועל פי ניתוח רויטרס של נתוני ההצבעה בסבב הראשון, ללה פן יש יתרון קטן על פני מקרון באזורים בעלי הכנסה נמוכה שמושפעים באופן הקשה ביותר מיוקר המחיה.
בנוסף, שני המתמודדים רוצים למשוך את הקולות של מצביעי מועמד השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון, שהגיע למקום השלישי בסבב הראשון, מה שהוביל לשינויים מהותיים בתוכניות הכלכליות שלהם, רגע לפני שהציבור הצרפתי הולך שוב לקלפיות.
על פי הניתוח של רויטרס, לה פן, שקיבלה 23.2% מהקולות בסבב הראשון, זוכה לאוזן קשבת באזורים בעלי הכנסה נמוכה, שם שיעור הנושרים מבתי הספר התיכוניים הוא גבוה, תוחלת החיים קצרה יותר והפשיעה רבה. מקרון לעומתה מתקשה להגיע לבוחרים, למעט למצביעים משכילים ממעמד הביניים.
מלנשון הצליח לגרוף קולות בעיקר באזורים אורבניים שבהם נתח גבוה יותר של מצביעים משכילים שסבורים כי מקרון התקרב מדי לטעמם לימין. כמעט מחצית מהקולות שקיבל מלנשון הגיעו מפרבר סן סנט דני בצפון מזרח פריז, שם מהגרים מהווים יותר מ-30% מהאוכלוסייה - האחוז הגבוה ביותר בצרפת.
מקרון ניסה לכוונן מחדש את התדמית שלו כנשיא של המעמדות העשירים, הממסד העסקי ובעלי צווארון לבן, משום שרצה ליישם רפורמות כלכליות לעידוד התחרותיות.
ב-2019 הוא נאלץ לבטל את התוכניות שלו להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-65 בעקבות מחאה עזה שהשביתה את מרבית צרפת. מקרון רצה למזג את תוכניות הפנסיה הפרטית והציבורית למערכת אחת כדי לכסות על הגירעון בסך כ-19 מיליארד דולר.
בשבוע שעבר התעקש מקרון כי ימשיך העלאת גיל הפרישה בהדרגה עד 2031. "אנחנו חייבים לעבוד יותר שעות. אין זה נכון שנצליח לממן את המודל החברתי שלנו אם לא נעלה את גיל הפרישה", הוא אמר בביקור בצפון צרפת.
לה פן שינתה את עמדתה הכלכלית בקמפיין הנוכחי לעומת הפלטפורמה שעליה התמודדה לפני חמש שנים - פרוטקציוניזם ועזיבה של האיחוד האירופי וגוש היורו.
מועמדת הימין הקיצוני תומכת בהשארת גיל הפרישה ללא שינוי, 62, לאחר שזנחה תוכנית אחרת להוריד אותו ל-60. כדי להתקרב לציבור הבוחרים בעלי הצווארון הכחול, היא ריככה את המצע של מפלגת החזית הלאומית, כולל ההתנגדות להגירה, והחלה להתמקד במקום בסוגיות שקרובות ללב מעמד הפועלים, ובראש - יוקר המחיה.
לה פן הבטיחה להעלות את שכר המינימום החודשי ב-10% ל-1,603 יורו. היא גם התחייבה להוריד את המסים על דלק, נפט, גז וחשמל מ-20% ל-5.5%, ולבטל את המסים על מוצרים חיוניים. עובדים מתחת לגיל 30 יהיו פטורים ממס הכנסה, וזוגות צעירים יוכלו ליטול משכנתאות ללא ריבית.
כפיצוי על ההשקעה הגוברת בתוכניות חברתיות, לה פן הציעה לקצץ מיליוני יורו בהשקעות ב"זרים". היא התחייבה גם לייצר משרות ולהחיות את התעשייה על ידי תעדוף של חברות צרפתיות במכרזי ממשלה על פני משקיעים זרים, בנוסף להטבות מס יקרות לעידוד חברות צרפתיות שפועלות בחו"ל לשוב הביתה.
לה פן גם זנחה את תוכנית ה"פרקזיט" - יציאת צרפת מהאיחוד האירופי - אך כמה מההתחייבויות שלה כיום כוללות הבטחה להתעלם מחלק מחוקי האיחוד ולעכב תשלומים לגוש היורו.
במסגרת התוכנית של מקרון למשוך לצרפת משרות והשקעות, חברות זרות שפכו מיליארדי יורו על פרויקטי תעשייה ועל מחקר ופיתוח ויצרו מאות אלפי משרות חדשות.
עם זאת, מקרון מתקשה לנער את התדמית של נשיא מתנשא בעל מדיניות שנוטה להיטיב עם העשירים. לאחר מחאת האפודים הזהורים ב-2019 שהתעוררה בעקבות רצונו להטיל מס על הדלק, מקרון העלה את שכר המינימום והקל על חברות להעניק לעובדים בונוסים של עד 3,000 יורו בשנה ללא מס - מדיניות שצפויה להימשך לדבריו אם ייבחר.
שיעור האינפלציה במרץ בצרפת הגיע ל-4.5% - הגבוה ביותר מאז דצמבר 1985. מקרון אישר סובסידיות בשווי מיליארדי יורו כדי להקל על הצרכנים לשלם את מחיר הדלק הגבוה. הוא הבטיח להצמיד את תשלומי הפנסיה לאינפלציה, החל בקיץ. מקרון גם הבטיח להוריד מסים על משקי הבית והעסקים.
"השינויים האלה משמעותיים דיים בכדי להטיל בחלקם ספק - אלא אם כן השניים יישמו מדיניות צנע שאותה הם לא מזכירים כלל", אמר ויקטור פוארייה, מנהל פרסומים במכון המחקר מונטיין.