החניון המפורסם בתל אביב עלול להפוך למלכודת מוות, והכול בידיעת העירייה

במיקום נחשק, שלוש קומות מתחת לכיכר אתרים - המבנה הבעייתי שכולם מסכימים שצריך להרוס - נמצא חניון שפועל ללא רישיון עסק וללא אישור נציבות הכבאות, ולכך מצטרפים גם אי עמידה בתקנים, בעיית נגישות ותעריפים גבוהים במיוחד. העירייה: זה חמור, שואפים לסגור את המקום

13/04/2022
בווידאו: צפיפות עומס ואיחורים בעקבות שיבושים בתחנות ת"א של הרכבת, 10 בפברואר 2022 (יפעת רוזנברג)

חניון כיכר אתרים שבתל אביב פועל ללא רישיון עסק, ללא אישור נציבות הכבאות - וכל זה בידיעת העירייה. גם המעבר של החניון לידי בעלים חדשים בסוף שנת 2021 לא שינה את המצב, ולרשימת הבעיות בו - שכוללת גם בעיות נגישות ואי-עמידה בתקנים, נוספו גם מחירי חניה מופקעים שהבריחו ממנו את המשתמשים.

אז איך הפך חניון במיקום נחשק שנושק לים, לשדרות בן גוריון, הטיילת ודיזינגוף לפיל לבן ומי מרוויח מזה?

מתוך 344 מקומות החניה במקום, רק 180 מוגדרים כתקניים. חניון אתרים(צילום: קינן כהן)

מבנה הקולוסאום העגול, על גג הכיכר, הוא אולי המקום הידוע ביותר במבנה הברוטלי, שכבר שנים רבות כולם מסכימים שאותו צריך להרוס. אבל הסיפור האמיתי נמצא שלוש קומות מתחת, במפלסי החניה של הכיכר.

בבוקר של אמצע שבוע, החניון בתפוסה דלילה - דלילות מאוד לא אופיינית לחניונים בעיר תל אביב. במיקום אסטרטגי של מרחק הליכה מהטיילת, מהחוף ומבריכת גורדון, מדיזנגוף ובן יהודה ההומים, ומשדרות בן גוריון התיירותיים.

אבל כשמביטים בקבלות שמנפקים מכשירי התשלום בחניון - הסיפור מתחיל להתבהר. סכומים של 162 שקלים לארבע שעות ו-20 דקות של חניה, 135 שקלים עבור שעתיים ו-45 דקות, 126 שקלים למעט יותר משלוש שעות ואם זה קורה בסוף השבוע, ניתן גם להגיע ל-153 שקלים לארבע שעות. יש אפילו קבלה על סכום של 330 שקלים עבור קצת פחות מ-15 שעות - כשהמחיר המקסימלי ליום, לפחות על פי תעריף החניון הוא 150 שקלים. איך זה קורה? הספירה "מתאפסת" ב-5:00 בבוקר.

כמו כן, בניגוד לנהוג בכמה חניונים אחרים, בזה של כיכר אתרים אין "זמן חסד" וכל כניסה לחניון מחויבת בתשלום. צרפו לכך את העובדה שהנתיב המוביל לחניון הינו צר וחד סטרי ושאת התעריפים פוגשים רק מול מחסום הכניסה, והרי לכם "קהל שבוי" שנאלץ להיכנס ולשלם בעל כורחו.

חניון כיכר אתרים(צילום: קינן כהן)

אולם את בעליו, בניגוד לכל היגיון כלכלי ולרצון למשוך לקוחות לחניון, זה כנראה לא ממש מטריד. על פי ההערכות, העלאת מחירי החניה נועדה "להשביח" את ערך הנכס, שכן משווי זה או לפחות מהפוטנציאל שהוא מייצג ייגזרו בעתיד זכויות הבנייה שיקבלו בעלי החניון במגדלים שיוקמו במקום.

אך ככל שמחירי החניה יכולים להיחשב כהיבט כלכלי הנוגע לחוקי השוק של היצע וביקוש, ישנם גם היבטים אחרים לגמרי שהופכים את החניון לבעייתי במיוחד. הראשון שבהם הוא נושא הקצאת חניות הנכים ובעיות הנגישות בו. על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ישנן הנחיות ברורות לגבי מספר מקומות החניה שמחויב מפעיל החניון להקצות לנכים, גודלן ומיקומן. בחניון דוגמת זה שבכיכר אתרים, ישנן ארבע כאלו בלבד כששתיים מהן מותאמות לרכב גבוה, לעומת מפתח של שמונה חניות ומתוכן שלוש לרכב גבוה כפי שמחייבות התקנות. בנוסף, המעלית היחידה במקום שאינה פעילה זה זמן אינה מובילה לכל המפלסים.

יובל ווגנר, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל, אמר כי ליקויי נגישות אינם זרים להם בכל הקשור לחניונים, אך במקרה של זה בכיכר אתרים, גם הגישה למכשיר התשלום במקום מסוכנת בשל רמפת המתכת הצרה המובילה אליו.

סכנה בטיחותית. חניון אתרים(צילום: קינן כהן)

ליקויי התכנון במקום נוגעים לא רק לבעייתיות אל מול אוכלוסיות בעלות מוגבלות, אלא לכלל החונים. בחוות דעת של מומחה תחבורתי שהוגשה כחלק מתביעה ייצוגית נגד החניון, נסקר המקום בהיבט של עמידה בתקנים של בניית חניונים. מהבדיקה עולה כי מתוך 344 מקומות החניה במקום, רק 180 מוגדרים כתקניים ומאפשרים כניסה, יציאה ותנועה בחניון באופן ראוי.

עיקר הביקורת נוגעת למידות החניות, כשבחלק מהמקרים לא נמצאו התאמות בין מידות וכיווני החניה בתכניות המקוריות לבין אלו בפועל, במקרים אחרים עומק החניות שעמד על פחות מהתקן גורם לחריגה של כלי הרכב לשטח המעבר ב-75 ס"מ, ובכך מצמצם את רוחב המעבר מ-4.65 מטרים ל-3.9 מטרים. גם המרחק בין העמודים שמהם נגזר רוחב החניות אינו עומד בהנחיות וגורם לכך שעל מנת למקסם את מקומות החניה "נדחסו" שלושה מקומות חניה למקום בו צריכות להיות שתי חניות בלבד.

אך מעל כל אלו, מה שאמור להטריד יותר מכל זו הסכנה הבטיחותית המרחפת מעל החניון הזה, ויעיד על כך היעדר אישור של שירותי הכבאות להפעלת המקום. הסירוב מופיע במסמכי עירייה שהגיעו לידינו וכן בהודעה רשמית של אגף ההגנה מאש של נציבות כבאות והצלה. במכתב, שעותק ממנו נמצא גם בידי עיריית תל אביב נכתב במפורש כי המקום אינו עומד בדרישות הכבאות וכן כי טרם המציא את האישורים הנדרשים.

וכשנושא הליקויים הבטיחותיים האלו חוברים להערות המהנדס על קשיי התנועה במקום, על המעברים הצרים, על השילוט והסימונים החסרים, שהופכים את ההתמצאות במקום לבעייתית - הפוטנציאל למקרה אסון בשריפה או באירוע חירום אחר, למשל רעידת אדמה, אמורים היו להדליק נורות אזהרה אצל כל הגורמים. החל בעירייה, עבור במשטרת ישראל וכלה בנציבות הכבאות.

162 שקלים לארבע שעות ו-20 דקות של חניה(צילום: קינן כהן)

הנציבות, למרות מספר פניות, לא העבירה התייחסות לדוח האמור, ולא הבהירה מדוע אינה נוקטת בהליכים נגד בעלי החניון למרות שבמשך שנים נציבות הכבאות מסרבת לאשר את השימוש בחניון.

בעיריית תל אביב אמרו כי הפיקוח העירוני המליץ לפעול נגד החניון. "אנו רואים בחומרה רבה את התנהלות בעלי החניון, שמפעילים אותו בזמן שלמקום סירוב של כיבוי אש", נמסר מהעירייה. "המלצת הפיקוח העירוני היא להגיש כתב אישום נגד בעלי העסק בגין הפעלת עסק טעון רישוי ללא רישיון בנסיבות מחמירות. ההמלצה נבדקה ובימים הקרובים צפוי להיפתח בבית המשפט הליך שיפוטי מתאים, בשאיפה לסגור את החניון".

בחברת נצבא, המחזיקה בחניון, בחרו שלא להשיב לטענות בשלב זה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully