ניצולת השואה וזוכת מדליית החירות הנשיאותית, גרדה וייסמן קליין, הלכה לעולמה ב-3 באפריל, אישר בנה ג'ים קליין לרשת CNN. היא היתה בת 97.
קליין נולדה בבילסקו שבפולין ב-8 במאי 1924. לאחר פלישת הנאצים לפולין בספטמבר 1939, משפחתה גורשה לגטו והוריה נשלחו למחנה אושוויץ. קליין לא ראתה שוב את הוריה ואחיה.
קליין שהתה שנים במחנות ריכוז ואולצה לעבוד בעבודת כפייה, והשתתפה בצעדת מוות מפולין לצ'כיה, כ-56 ק"מ. כנגד כל הסיכויים, קליין שרדה. ב-7 במאי 1945, כוחות אמריקאיים, כולל בעלה לעתיד, סגן קורט קליין, שיחררו אותה בערב יום הולדתה ה-21. באותו זמן היא שקלה כ-30 ק"ג ושערה האפיר כולו. גרדה וקורט נישאו בפריז ב-18 ביוני 1946 ועברו להתגורר בבאפלו, ניו יורק.
קליין כתבה על חוויותיה במלחמת העולם השנייה באוטוביוגרפיה , "All But My Life" שהיוותה את הבסיס לסרט תיעודי זוכה אוסקר ואמי "One Survivor Remembers", של רשת HBO.
במהלך חייה קליין קיבלה כמה פרסים והוקרות. ב-1997 הנשיא ביל קלינטון מינה אותה לוועדה של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, וב-2010 היא קיבלה את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ברק אובמה. היא גם נשאה נאום בפני העצרת הכללית של האו"ם בינואר 2006 , שבו לראשונה צוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.