נשיא מכהן שרץ לכהונה שנייה, מועמדת שהורשעה פעמיים בהסתה לדברי שטנה דתיים וגזעניים, ומועמד ימני קיצוני נוסף המדורג במקום שלישי יתמודדו היום (ראשון) בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות בצרפת.
על פי הסקרים, עמנואל מקרון, הנשיא המכהן, צפוי לנצח. עם זאת, יריבתו הצמודה, מארין לה פן, עולה באחרונה בסקרים - מה שמרמז על מרוץ צמוד יותר מההתמודדות הקודמת בין השניים במערכת הבחירות ב-2017.
מתי הבחירות וכיצד הן נערכות?
אזרחי צרפת ייאלצו ללכת לקלפיות פעמיים כדי לבחור נשיא חדש. הסבב הראשון יתקיים היום ובו יתמודדו 12 מועמדים.
במידה שאיש מהם לא יקבל 50% מהקולות בסבב הראשון, שני המועמדים עם הכי הרבה קולות ימשיכו לסבב שני שייערך ביום ראשון, ה-24 באפריל. ביוני ייערכו בצרפת גם בחירות לפרלמנט.
מי מתמודד?
מקרון, שמסיים כהונה ראשונה, נאלץ להתמודד שוב בידיעה שמאז הנשיא ז'אק שיראק ב-2002, לא נבחר נשיא מכהן לכהונה שנייה בצרפת.
מקרון, בנקאי השקעות לשעבר שלמד במוסדות החינוך היוקרתיים במדינה, עורר את זעם הציבור כשהטיל מס על הדלק בתחילת כהונתו. תנועת "האפודים הצהובים" סחפה את המדינה כולה לאחת מהמחאות הממושכות ביותר בהיסטוריה של צרפת.
בדצמבר 2018, ממשלת צרפת נסוגה בה והודיעה על השהיית העלאת המס על הדלק בעקבות ההפגנות האלימות. מדובר היה בנסיגה משמעותית מבחינתו של מקרון, שהציב את קידום השימוש באנרגיה ירוקה במרכז המדיניות שלו.
בזירה הבינלאומית, מאמציו של מקרון לשאת חן בעיני דונלד טראמפ, ניסיונותיו לחבל בעסקת הצוללות של ברית ההגנה AUKUS (הקיצורים AU - אוסטרליה, UK - בריטניה ו-US ארצות הברית) וכישלונו הדיפלומטי למנוע מלחמה באוקראינה אינם מוסיפים לו כבוד בעולם. אך תמיכתו הבלתי מעורערת באיחוד אירופי, בניגוד ללה פן שמתנגדת להמשך קיומו של הארגון, חיזקו את מעמדו מבחוץ ומבית.
מקרון נאלץ להתמודד גם עם מגפת הקורונה ועם יותר משנתיים של סגרים וחובת חבישת מסכות. הוא אף עורר סערה במדינה, לאחר שאמר כי מטרת הגבלות "התו הירוק", הן "לעצבן את הלא-מתחסנים" נגד קורונה".
המתחרה העיקרית
מארין לה פן נהפכה לשם נרדף לימין קיצוני בצרפת בעשור האחרון. לה פן, בתו של הפוליטיקאי הלאומני ומייסד מפלגת הימין הרדיקלי "החזית הלאומית" ז'אן-מארי לה פן, היא כיום חברת פרלמנט באזור קאלה - שער הכניסה לבריטניה שאליו מגיעים מאות אלפי מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון שנמצאים בדרכם לממלכה המאוחדת.
לה פן שמתנגדת להגירה, התמודדה מול מקרון בבחירות ב-2017 והפסידה בפער ניכר (מקרון קיבל 66.06% מהקולות).
הקמפיין של לה פן התמקד הפעם בתמיכה של הזרם המרכזי. היא עדיין מתנגדת חריפה להגירה אך ריככה מעט את דעותיה לגבי סוגיות מעוררת מחלוקת כמו איסלאם ואירוסקפטיות כדי לזכות בקולותיהם של מצביעים מחוץ לבסיס הימני קיצוני שלה. עם זאת, שתי אג'נדות מובילות בקמפיין שלה הן עדיין עצירה של "הגירה בלתי נשלטת" ו"מחיקת אידיאולוגיות איסלמיסטיות".
יתרה מכך, לה פן היא מעריצה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולכן המלחמה באוקראינה לא תרמה לקמפיין שלה. אולי בשל כך בשבועות האחרונים לה פן הציבה את יוקר המחיה בחזית הקמפיין שלה והבטיחה לחזק את כוח הקנייה של הצרכנים באמצעות צעדים כמו "לשלשל לכיסו של כל משק בית 150-200 יורו בחודש", כמו גם להעלות את מס המכירה (Sales Tax) על מאה מוצרי צריכה.
"כמובן שאני מחשיבה את ההגירה וחוסר הביטחון כבעיות רציניות שזקוקות לתשובות דחופות", היא אמרה בתחילת השבוע בתוכנית טלוויזיה. "אך אני דואגת לגבי יוקר המחיה בדיוק כפי שאני מודאגת מפני קצה של צרפת", היא הוסיפה.
המתחרה של המתחרה
בנובמבר 2021 הכריז העיתונאי היהודי אריק זמור כי יתמודד על נשיאות צרפת, על מנת "להציל" את המדינה. איש התקשורת הימני קיצוני אמר בסרטון וידאו שפרסם ביוטיוב כי "הגיע הזמן לשנות ולהציל את צרפת. לכן החלטתי להתמודד על הנשיאות".
זמור, בן 63, מעורר דאגה בקרב חלקים בקהילה היהודית בשל התבטאויותיו הקשות נגד מהגרים. הוא אף טען שאם לישראל יש נשק גרעיני, אין סיבה של איראן לא יהיה. הוא אף תועד עושה אצבע משולשת לעוברת אורח בעיר מרסיי, בתגובה לכך שעשתה לו מחווה דומה.
זמור ידוע בעמדותיו הבלתי מתפשרות בנוגע לאיסלאם, לילדים בעלי שמות לא צרפתיים ולהגירה, ואף הורשע פעמיים בהסתה והפצה של דברי שטנה גזעניים.
בקמפיין שלו, זמור הבליט את הרטוריקה הגזענית שלו והבטיח להקים את "המשרד להגירה מחדש" כדי לסלק מצרפת כמיליון אנשים ממוצא צפון אפריקאי. הוא מאמין בתיאוריית הקונספירציה שלפיה המהגרים רוצים להחליף את האוכלוסייה הצרפתית בצרפת. בנוסף, הוא טוען שהאיסלאם הוא סכנה שמאיימת על צרפת.
עם זאת, זמור, שהתוודה ב-2018 כי הוא "חולם" על פוטין צרפתי, מידרדר בסקרים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. בתחילת הפלישה הוא עוד הגן על נשיא רוסיה, אך מאז הצטרף לקולות המגנים את הפלישה.
עוד מתמודדים
מועמד השמאל הרדיקלי בצרפת, ז'אן-לוק מלנשון, עזב את המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית בנובמבר 2008 כדי להקים את מפלגת השמאל הצרפתי עם הסגן מארק דולז, ומכהן כחבר הפרלמנט האירופי מטעמה מאז 2009. הפוליטיקאי הוותיק התמודד בשלוש מערכות בחירות עד כה.
הוא תומך ב"מהפכה פיסקלית", מעורבות גדולה יותר של הממשל בחיי האזרחים ובתוכנית למאבק באלימות נגד נשים בשווי מיליארד יורו .
השמאל הצרפתי מצא את עצמו בבחירות הנוכחיות ללא מנהיג מאחד. לא נראה כי מתמודד מהשמאל יעלה לסבב השני. למלנשון יש אמנם בסיס מצביעים נאמן מקרב השמאל הקיצוני אך לא נראה כי יצליח לזכות בקולותיהם של מצביעים מתונים יותר. ככל הנראה גם לאן הידלגו, ראש העיר פריז ומועמדת המפלגה הסוציאליסטית, אין סיכוי רב להתקדם לסבב השני.
על פי סקר של המכון הצרפתי לדעת קהל (IFOP), מקרון המוביל עם 27% מהקולות, לה פן במקום השני עם 23.5% ומלנשון במקום השלישי עם 17.5%; זימור מקבל לפי הסקר 9% מהקולות בלבד. הערכת המכון היא כי בסבב השני מקרון ינצח עם 53% מהקולות בעוד לה פן תקבל 47% - פער הרבה פחות משמעותי מב-2017.
הנושאים העיקריים
יוקר המחייה הוא בין הסוגיות הראשונות במעלה בקרב המצביעים הצרפתיים השנה. ההשלכות הכלכליות החמורות של המגפה בנוסף לנזק הכלכלי שנגרם בשל המלחמה באוקראינה, כולל עליית מחירי האנרגיה, מעיבים על הארנקים ועל מצב הרוח.
בדומה לישראל, משבר האקלים נעדר מהקמפיינים השונים. יתרה מכך, על פי נתונים של הארגון הלא ממשלתי L'Affaire du siècle , בשבוע האחרון של מרץ, 1.5% בלבד מהזמן שהוקדש לבחירות בתקשורת הצרפתית התמקד בסוגיות סביבתיות.
ואולם, גם לפני הפלישה לאוקראינה סוגיות סביבתיות לא קיבלו תשומת לב ראויה לעומת סוגיות כמו הגירה ופשיעה. ססיל דופלו, לשעבר מנהיגת מפלגת הירוקים וכיום מנהלת ארגון אוקספם פראנס, אמרה לאתר פראנס 24 כי "התקשורת עוקפת את סוגיית האקלים בטענה ש'היא מעוררת חרדה ואינה מעניינת את הציבור הצרפתי".