ב-1969 סקר של גאלופ שנערך בארצות הברית מצא כי 12% בלבד במדינה תומכים בלגליזציה של מריחואנה. בשנת 2000 נתון זה עלה לכמעט 50%. כיום, מרבית האמריקאים תומכים ברעיון. על פי סקר של גאלופ מ-2019, 66% מהאמריקאים סבורים שמריחואנה צריכה להיות חוקית.
ב-18 מדינות בארצות הברית (בתוספת וושינגטון הבירה וגואם) אפשר לצרוך מריחואנה באופן חופשי, ובעוד 20 מדינות המריחואנה חוקית לשימוש רפואי או שהשימוש בה כבר אינו נחשב פלילי. קליפורניה היתה המדינה הראשונה שהפכה את המריחואנה לחוקית ב-1996.
עם זאת, המריחואנה עדיין מוגדרת על ידי הממשלה הפדרלית בארצות הברית "סם מדרגה ראשונה" (Schedule I) , ונמצאת באותה קטגוריה כמו הרואין ו-LSD.
בסוף השבוע חל שינוי משמעותי, כשבית הנבחרים בארצות הברית העביר חקיקה ברוב של 220-204 להפוך את המריחואנה לחוקית בכל רחבי המדינה ולבטל את העונשים הפליליים לכל מי שמייצר, מפיץ או מחזיק בחומר.
מכירות מריחואנה עד 2025: יותר מ-25 מיליארד דולר
החקיקה שנקראת Marijuana Opportunity Reinvestment and Expungement Act, עברה בשנה שעברה בבית הנבחרים, אך לא התקדמה לסנאט. בנוסף להפיכת הסם לחוקי ברמה פדרלית, החקיקה תיישם גם תהליך למחיקת הרשעות קודמות של אנשים ותטיל מס על מכירה של מוצרי קנאביס.
המס ההתחלתי יהיה 5% ובסופו של דבר יעלה ל-8%. ההכנסות מהמס יופנו לקרן שמטרתה לספק עבודות, הדרכה וטיפול, סיוע משפטי, סיוע בחזרה לשוק העבודה ותוכניות שונות לצעירים. על פי רשת NBC, הקרן תספק גם הלוואות לסיוע של עסקים קטנים בתעשיית הקנאביס ש"נמצאים בבעלות של אנשים מועטי יכולת", נכתב בתקציר החוק.
מכירות מריחואנה למטרות פנאי בארצות הברית צפויות להגיע עד 2025 ליותר מ-25 מיליארד דולר. שוק המריחואנה למטרות פנאי הגיע ב-2021 ל-15 מיליארד דולר.
"הרפורמה החשובה ביותר בתחום הצדק הפלילי"
"החקיקה הזאת מהווה את הרפורמה החשובה ביותר בתחום הצדק הפלילי בעשורים האחרונים", אמרה יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי. "החקיקה תספק צדק לאלה שנפגעו מההשלכות של הפללה ברוטלית ולא צודקת, תספק הזדמנויות לאנשים להיכנס לתעשייה ותהפוך את המריחואנה לחוקית ברמה פדרלית כדי שלא נחזור על טעויות העבר שלנו", היא הוסיפה
על פי מכון פיו, ב-2018 המשטרה האמריקאית ביצעה 663 אלף מעצרים בשל עברות שקשורות למריחואנה ב-50 מדינות ובמחוז קולומביה - כלומר, 40% מ-1.65 מיליון מעצרי הסמים במדינה באותה שנה.
עם זאת, הסיכוי שהחקיקה תעבור בסנאט נראה נמוך, משום שהדמוקרטים יזדקקו את הקולות של כל הדמוקרטים בבית הנבחרים ושל עשרה רפובליקאים כדי להתגבר על הרף של 60 קולות שנדרשים כדי לקדם את חוקים להצבעה סופית.