מראות הזוועה שמתפרסמים ברחבי העולם של קברי אחים ומאות אזרחים הרוגים וכפותים, שהתגלו בעיירות שצבא אוקראינה הצליח להשתלט עליהן מחדש בסביבת עיר הבירה קייב לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים, עוררו תגובות נזעמות במערב ובאוקראינה עצמה והעצימו את הטענות אודות פשעי המלחמה שרוסיה מבצעת והדרישות למצות עימה את הדין.
לנוכח תהליך הכתישה של האוכלוסייה וממדי האסון ההומניטרי שצבא רוסיה גורם באוקראינה, נראה כי התגבשה התפיסה במערב, כי כל עוד פוטין יישאר בתפקידו כנשיא רוסיה, האפשרות להחזיר את גלגלי ההיסטוריה לאחור ולהתייחס אליו כמנהיג מקובל של מעצמה אינה עומדת על הפרק. פליטת הפה של הנשיא ביידן, כי פוטין אינו יכול להישאר בתפקידו, אולי אינה משקפת מדיניות מוצהרת של הממשל האמריקני, אך בוודאי מבטאת את משאלת הלב ותפיסת העולם לא רק של הנשיא ביידן, אלא של המערב כולו.
הפרסומים של גורמי ממשל בארצות-הברית ובבריטניה אודות הלכי הרוח של פוטין, חוסר האמון בינו לבין היועצים שלו והעובדה כי הם הטעו אותו לגבי תמונת המצב האמיתית באוקראינה, כמו גם צעדי הענישה הכלכליים נגד רוסיה ובייחוד נגד מעגל המקורבים לפוטין ושורה של אוליגרכים, הינם נדבך מרכזי במאמצים לערער את שלטונו.
לקולות הגוברים במערב כי פוטין הינו פושע מלחמה יש חשיבות רבה על המשך הלחימה והנכונות של כל אחד מהצדדים להגיע להסכם. מהזווית הרוסית, נראה כי הנשיא פוטין מבין כי לנוכח הדשדוש האופרטיבי והסנקציות הכלכליות הקשות, לתוצאות המערכה עלולות להיות השלכות ישירות על מעמדו האישי מבית ויתכן גם על המשך שלטונו. על כן, בראייתו הוא חייב להגיע להישגים מוחשיים בשטח, באופן שיאפשר לו להצדיק את מהלך הפלישה ולהגיע לשולחן הדיונים עם המערב מעמדת כוח. המשמעות היא המשך תהליך הכתישה של אזורים נרחבים, בעיקר במזרח ובדרום אוקראינה, בניסיון לייצר רצף טריטוריאלי מאזור הדונבאס ולפחות עד קרים.
מהזווית האוקראינית, לנוכח ההישגים הצבאיים בסביבות קייב, לצד עוצמת ואכזריות הפגיעה באוכלוסייה, נראה כי הנשיא זלינסקי לא יהיה מסוגל ברמה הפוליטית, וגם לא יהיה נכון במימד האישי, לבצע ויתורים משמעותיים עבור רוסיה כתנאי להפסקת אש, בעיקר בכל הקשור לוויתורים על שטחים (קרים, המחוזות הבדלניים במזרח).
למעשה, הצדדים נמצאים כיום במעין מעגל קסמים, שגורם להקשחת העמדות ולהסלמת העימות. כך, הקשיים האופרטיביים של צבא רוסיה, לצד העמידה האיתנה של צבא אוקראינה ומעשי הרצח האכזריים של אזרחים, מובילים להגברת הנכונות של זלינסקי להמשיך במאבק מצד אחד; ולהעצמת התסכול הרוסי, באופן שגורר את הצבא להגביר את עוצמת האש ומעשי האכזריות כנגד האוכלוסייה המקומית, מצד שני. כל זאת, כאשר המערב ממשיך להזרים לצבא אוקראינה אמצעי לחימה רבים ומודיעין אסטרטגי וטקטי, שמעצימים את הפגיעה בכוחות הרוסיים ובמפקדים בכירים בשטח.
מצב עניינים זה מגביר את הסיכון למיס-קלקולציה ולהרחבת גבולות המערכה, ובכלל זאת החשש כי אם פוטין יחוש כי הוא נדחק לפינה הוא עלול לקבל החלטה לעשות שימוש באמצעים חריגים בניסיון להגיע להכרעה בשטח. מכל מקום, בשלב זה, וכל עוד המעצמות האסיאתיות סין והודו, מגלות גישה זהירה ונמנעות מלהפעיל על רוסיה לחצים לסיום הלחימה, נראה כי אנחנו עומדים בפני משבר ממושך ומדמם, כאשר גוברים הסיכויים לחלוקתה של אוקראינה וסיפוח חלקים נרחבים ממזרח ומדרום המדינה לרוסיה, יתכן כבר בשבועות הקרובים, כאשר פוטין ינצל את חגיגות ה-9 במאי לניצחון על גרמניה הנאצית להכרזה על שחרור מחוזות באוקראינה.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן