ברקע ההליך המשפטי נגד ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, ח"כ דודי אמסלם מהליכוד הגיש הצעת חוק שנועדה לבטל לחלוטין את הקלון שאינו מאפשר לאדם שהורשע בעבירות מסוימות לחזור לחיים הפוליטיים למשך שבע שנים מאז ההרשעה. לטענת אמסלם, מדובר ב"מושג עמום ומנוגד לחלוטין לעולם הפלילי, שבו יש עבירה ולצדה עונש" וכי "העולם הפלילי צריך להיות בהיר, ברור וחד משמעי", ועל כן יש לבטלו.
להצעת החוק של אמסלם אין סיכוי בכנסת הנוכחית, אך לפי גורמים בליכוד, הגשתה נועדה ליצור שיח תקשורת וכך לעשות "דה לגיטימציה", כלשונם, למוסד הקלון, ברקע האפשרות שנתניהו יחתום על עסקת טיעון או יורשע בעתיד בעבירות מסוג זה.
גורמים בסביבת נתניהו מסרו עקבות הפרסום בוואלה! כי "הצעת החוק של דודי אמסלם לביטול הקלון במשפט הפלילי אינה על דעתו של נתניהו, והוא לא מעוניין בה או בשום חוק שקשור בעניינו המשפטי".
ערב פרישתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עו"ד אביחי מנדלבליט, ניהל נתניהו מגעים עם הפרקליטות על עסקת הטיעון בתיקי האלפים המתנהלים נגדו. אחת הנקודות העיקריות שעליה הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה הייתה סוגיית הקלון. נתניהו דרש להימנע מהטלת קלון או לכל היותר להשאיר את הסוגיה להכרעת בית המשפט, אך בפרקליטות התנגדו לכך. מאוחר יותר טען נתניהו בהצהרה לתקשורת כי לא הסכים שיוטל עליו קלון, וכי בכוונתו להמשיך להוביל את הליכוד ואת "המחנה הלאומי". במערכת הפוליטית סבורים כי נתניהו עשוי לשוב לנהל מגעים עם הפרקליטות בהמשך.
לפי חוק יסוד: הכנסת, הקלון מונע מאדם שהורשע בפלילים ונקבע שיש בעבירה משום קלון, להתמודד לתפקיד ציבורי. בהצעת החוק של ח"כ אמסלם נכתב כי "לא יעלה על הדעת, שמונח עמום שנתון לפרשנות סובייקטיבית ימנע מנבחרי ציבור לכהן. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שהזכות לבחור ולהיבחר היא נר לרגליה. לפיכך, יש להשיב לציבור את המנדט לבחור את נבחריו, ועל כן מוצע לבטל לאלתר את מוסד הקלון בכל הנוגע לנבחרי ציבור".
בהסבר להצעת החוק שאותה הגיש אמסלם בסמוך ליציאת הכנסת לפגרה, מצטט הח"כ את דבריה של פרופ' רות גביזון, לפיהם המושג קלון בעבירות מסוימות כלל מפורשות בחוק: "ה'קלון' אינו שאוב מתחום המשפט, אלא מתחום המוסר. השקפות מוסריות, שני פגמים להן מבחינת הקביעות והבהירות: מטבע הדברים הן משתנות מזמן לזמן וממקום למקום ומטבע הדברים שונות הן מאדם לאדם ומשופט לשופט".