מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין יסיים בשבוע הבא חמש שנות כהונה עמוסות מאוד עם 408 מבצעים והטלת כ-10,000 טילים בין השנים 2017-2021. במהלך שנת 2021 עשרות מהמבצעים התרחשו בסוריה, במהלכם שיגרו מטוסי חיל האוויר 586 טילים, ולעברם שוגרו 239 טילים מהקרקע על ידי הצבא הסורי.
במשך שנים ארוכות לא שוגרו טילי קרקע אוויר מתקדמים לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי, אך השנים האחרונות היו רוויות באיומים במהלכן הופל מטוס קרב של חיל האוויר ובו שני טייסים שהצליחו לנטוש בזמן לפני שהתרסק סמוך לגבול הצפון.
סוריה מוגדרת כמדינה בעלת הריכוז מהגדולים ביותר של מערכות הגנה אוויריות. בשנת 2018 שוגרו לעבר מטוסי חיל האוויר 450 טילים, בשנת 2019: 300 טילים, 2020: 250 טילים ובשנת 2021: 100. בסוריה פועלת סוללת הגנה אווירית מסוג s-300 - מהמתקדמות בעולם בשירות הצבא הסורי. עד כה לא נעשה בה שימוש נגד מטוסי חיל האוויר הישראלי, אולם במהלך השנים האחרונות השמיד חיל האוויר 30 סוללות הגנה אווירית, בהם מערכות טילי קרקע אוויר תוצרת איראן, שמאתגרות מאוד עקב איכות המיירטים והמכ"מים.
כמו כן, חיל האוויר פגע בתשתיות טרור בסוריה, בסוללות ניידות וסיכל הברחות נשק לסוריה ומסוריה ללבנון. אחד האתגרים בתקיפת הסוללות הניידות הוא מהירות ניידותן. סוללות ה-S300 מהוות איום ממשי על מטוסי הקרב ברדיוס של מאות קילומטרים. גם ברצועת עזה רשם חיל האוויר נתון ייחודי: 99% מהפעילות המבצעית ברצועה מבוצעת מהאוויר.
ברקע התקיפות בזירות שונות הוטלה על החיל המשימה להכין תוכנית תקיפה של מתקני הגרעין באיראן ולהתאמן עליה. בחיל האוויר הבהירו, כי בעקבות החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015, שינה צה"ל את סדר העדיפויות במוכנות להתקפה על מתקני הגרעין של איראן. ואולם, ההנחיה החדשה שירדה מהדרג המדיני והמטכ"ל, התקבלה לפני שנה ולכן יקח זמן להגיע לשיפור מוכנות המערכת.
חיל האוויר בכהונתו של האלוף נורקין רכש אמצעי לחימה מתקדמים באמצעותם שיפר צה"ל את דיוק הפגיעה במטרות. אחד ממקרי הבוחן הבולטים היה בעת הסיכול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל עטא בצפון רצועת עזה. רגע לפני אותו סיכול, התגלה בזירה מכשול, ולכן התעכב המבצע כדי שמטוסי הקרב יתחמשו מחדש כדי לדייק את הפגיעה בקומה העליונה ולמנוע נזק אגבי. בנוסף, במבצע שומר חומות במאי 2021 נשבר שיא כששוגרו כ-4,000 רקטות לעבר ישראל ומערך הגנה אווירית יירט 90% מהרקטות.
ברקע סיום כהונתו של האלוף נורקין מתנהל מרוץ חימוש חסר תקדים במזרח התיכון הכולל רכש מטוסי קרב. ברוח תהליכים אלו היו מעדיפים בחיל האוויר שצבאות ערביים כמו מצרים ירכשו מטוסי קרב תוצרת ארה"ב ולא מטוסים מתוצרת רוסיה. בחיל העירו בפני המטה הכללי והדרג המדיני כי בשנות השבעים רכש צה"ל 200 מטוסים בעשור. בעשור לאחר מכן נרכשו 100 מטוסים, ואילו כיום רק שישה מטוסי קרב בשנה. עד כה רכש חיל האוויר 33 מטוסי חמקן מסוג אדיר, ושניים נוספים צפויים להתווסף, אולם בשלב זה לא מדברים על רכש נוסף מעבר לכך.
בתחום מסוקי הקרב טרם התקבלה החלטה, מה שעלול ליצור פער מאחר שמרבית המסוקים הישנים ייצאו בשנים הקרובות משירות מבצעי, ולכן בוחנים כעת בחיל האוויר רכש מסוק קרב עתידי או רכש של מסוקים יד שנייה מצבא ארה"ב תוצרת חברת בואינג. כדי לגשר על הפער זה בהיקף מסוקי התובלה הכבדים הוחלט לבצע "הארכת חיים" נוספת למסוק יסעור, עד שיקלטו מסוקי ה-ch53k בחיל. כמו כן, בקרוב יקלוט החיל מטוסים לא מאוישים.
חיל האוויר התעצם בתחום הסייבר. במסגרת כך התפתח גוף סייבר שיגן על האינטרסים של החיל על הקרקע ובאוויר. כמו כן מפתחי החיל אמצעי התקפת סייבר ממטוסים. בנוסף לכך, מפתחים לוויין לאיסוף מודיעין עבור חיל האוויר שישוגר לחלל בשנים הקרובות. בתוך כך, בחיל האוויר מייחסים חשיבות רבה להקמת יחידת טילים חדשה מהקרקע בהפעלה של חיל האוויר. היחידה החדשה תקלוט מאות טילים לטווחים של מאות קֿילומטרים בהמשך לרעיון שקידם שר האוצר אביגדור ליברמן. עוד החליט האלוף נורקין שכבר בחודשים הקרובים תוצב מערכת קרן לייזר ליירוט רקטות, רחפנים ומזל"טים בגבול רצועת עזה במסגרת סדרת ניסויים. הערכה בחיל האוויר היא שתוך 2-3 שנים יכריזו על המערכת כמבצעית.
במהלך כהונתו פעל נורקין רבות לחיזוק הקשרים הבינלאומיים של חיל האוויר וצה"ל, כשהשיא היה בעת ביקור מפקד חיל האוויר הגרמני בישראל וטיסה משותפת מעל ירושלים.
האלוף נורקין הצהיר לאחרונה כי בראייתו יש לפתוח את כלל התפקידים בצה"ל לנשים למעט מקצועות שקצין רפואה ראשי הטיל עליהם מגבלות מחשש לנזק רפואי. במהלך כהונתו נרשם שיא של קצינות בכירות בחיל, ביניהן לראשונה: 3 סא"ליות בהגנ"א, שתי סגנות מפקד טייסות בקרב ומסוקים, ומפקדת טייסת טיסה לראשונה בביה"ס טיסה. בשנת 2021 נרשם נתון שיא כש-3500 בנות התמיינו לקורס טיס לעומת 2745 בשנת 2020.