אוקראינה דחתה היום (שני) את קריאותיה של רוסיה להיכנע בעיר מריופול הנצורה, שלתושביה נותר מעט מזון, מים וחשמל. מוסקבה הציעה לכוחות האוקראיניים בעיר הנמל הדרומית להניח את נשקם, בתמורה למעבר בטוח ולפתיחת מסדרונות הומניטריים הבוקר.
"לא יכולה להיות שאלה של כניעה והנחת נשק", הצהירה סגנית ראש ממשלת אוקראינה, אירנה ורשצ'וק. "כבר עדכנו את הצד הרוסי על כך". מריופול ספגה חלק מהפצצות הכבדות ביותר מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר. רבים מ-400 אלף תושביה נותרו לכודים בעיר שבה מתחוללים קרבות רחוב. כיבוש מריופול יסייע לכוחות הרוסיים ליצור מסדרון יבשתי אל חצי האי קרים, שאותו סיפחה מוסקבה מאוקראינה ב-2014.
לדברי ורשצ'וק, יותר מ-7,000 בני אדם פונו אתמול מערים שונות ברחבי אוקראינה דרך מסדרונות הומניטריים, יותר מחצי מהם ממריופול. היא אמרה כי הממשלה מתכננת לשלוח כ-50 אוטובוסים לשם היום לטובת פינוי תושבים נוספים. רוסיה ואוקראינה הכריזו לאורך המלחמה על הפסקות אש הומניטריות לפינוי תושבים, אך הן האשימו אחת את השנייה בהפרותיהן.
לפי מועצת העיר מריופול, כמה אלפי תושבים "גורשו" לרוסיה בשבוע החולף. סוכנויות הידיעות ברוסיה טענו כי אלו "פליטים", שפונו באוטובוסים ממריופול לרוסיה בימים האחרונים. שגרירת ארצות הברית לאו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, אמרה לרשת CNN כי העדויות על גירוש תושבים הן "מטרידות" ו"חסרות מצפון" אם הן נכונות, אולם היא ציינה כי וושינגטון טרם אימתה אותן.
רוסיה מכחישה שהיא פוגעת באזרחים, אך התיאורים העולים ממריופול מתארים הרס בקנה מידה היסטורי. "אין יותר עיר", אמרה לסוכנות הידיעות אי-פי מרינה גאלה, תושבת העיר שעלתה על רכבת אל העיר לבוב שבמערב המדינה.
הקונסול הכליל של יוון בעיר, הדיפלומט האירופי האחרון שהתפנה ממנה, אמר אתמול כי מריופול מצטרפת למקומות ידועים אחרים בעולם שנחרבו במלחמות, כמו גרניקה, קובנטרי, חאלב, גרוזני ולנינגרד. "מה שראיתי - אני מקווה שאף אחד לעולם לא יראה", אמר מנוליס אנדרולאקיס.
אנדרולאקיס אמר כי הוא הגיע אתמול לאתונה והתאחד עם משפחתו, אחרי מסע בן ארבעה ימים שבו עבר מאוקראינה לרומניה דרך מולדובה, יחד עם עוד עשרה אזרחים יוונים. לפחות עשרה תושבים יוונים אתניים נהרגו וכמה אחרים נפצעו במהלך המצור על העיר, שבה חיה אוכלוסייה יוונית גדולה מאז התקופה הביזנטית. זלנסקי אמר ביום ראשון כי המצור על מריופול הוא "טרור שייזכר במאות השנים הבאות".
במקביל ללחימה, שברוב החזיתות במדינה נותרה סטטית לאור ההתנגדות העזה של הכוחות האוקראיניים, נמשכים המגעים הדיפלומטיים בין קייב למוסקבה. הן דיווחו על התקדמות מסוימת בשבוע שעבר, לקראת הגעה להסכם פוליטי שיעניק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה, בתמורה לשלילת הצטרפותה לנאט"ו. עם זאת, שני הצדדים מאשימים אחד את השני במשיכת זמן.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי העריך אתמול בנאומו לחברי הכנסת כי בקרוב יתקיימו שיחות עם רוסיה בירושלים. הוא בירך על מאמצי התיווך שמוביל ראש הממשלה נפתלי בנט, שערך שיחות מרובות עמו ועם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאז פרוץ המלחמה. ואולם, הנשיא היהודי תקף את סירובה של ישראל למכור לאוקראינה מערכות הגנה מתקדמות כמו "כיפת ברזל", והוא אף ספג ביקורת לאחר נאומו מכמה חברי כנסת בשל השוואות שעשה בין המלחמה לשואה.
במערב הטילו סנקציות כבדות על משטרו של ולדימיר פוטין בתגובה לפלישה לאוקראינה, הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, אך בקייב דורשים להגביר את הלחץ על הקרמלין. היום ייפגשו שרי החוץ של האיחוד האירופי וידונו באפשרות להטלת אמברגו על נפט רוסי. חלק מחברות הגוש, בעיקר אלו במזרח אירופה, דוחפות למהלך, אולם בגרמניה מסתייגים ממנו בשלב זה לאור מחירי האנרגיה הגבוהים ביבשת.
ביום חמישי יגיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לבריסל כדי להשתתף בפסגות מדיניות עם מנהיגי נאט"ו, האיחוד האירופי וארגון שבע המדינות המתועשות (7G).