בין אוצרות התרבות השמורים בספרייה הלאומית ישנן מאות מגילות אסתר, כמה מהן עתיקות ונדירות במיוחד. מלבד נוסח המגילה המסורתי, בקהילות רבות בתפוצות ישראל נהגו לחגוג ניסים מקומיים וסיפורים של הצלת יהודים בקריאת "מגילות" המספרות סיפורי ניסים והצלה מקומיים של קהילות שונות.
בפורים השנה, הספרייה חושפת דוגמה לתופעה זו: "מגילת סרגוסה". המגילה כתובה בעברית ובסגנון המחקה את נוסח מגילת אסתר. תוכן המגילה שונה ממגילת אסתר, ואינו מספר את קורות חיי היהודים בשושן הבירה, אלא את קורות יהודי סירקוזה (Syracuse) שבסיציליה או בעיר סרגוסה שבספרד לזכר הצלת יהודי העיר והקהילות הסמוכות. המגילה מתוארכת למאה ה-18, ונהגו לקוראה בכל שנה לזכר נס ההצלה שהתרחש בשנת 1420.
"ויהי בימי סראגוסנוס מלך אדיר וחזק", פותחת המגילה, המספרת על הקהילות היהודיות שנהגו לכבד את המלך בהוצאת 36 ספרי תורה בטקס רב רושם. אולם, ברבות הימים החלו להוציא את מעילי הספרים ללא הגוויל שבתוכו. אולם, בשנת 12 למלכותו של סראגוסנוס "נשתמד איש רב ומדון רשע ובליעל", אשר רכש לו מעמד בבית המלך.
לאחר הטקס הקבוע, העליל אותו משומד כי ספרי התורה שהיהודים מוציאים לכבודו הם למעשה מעילים ריקים. למשמע הדבר "קצף המלך מאוד וחמתו בערה בו" ואיים להשמיד את הקהילות. בלילה ההוא ראו כל שמשי הקהילות חיזיון שעליהם למלא את ספרי התורה הריקים, וכאשר עבר המלך בשוק היהודים למחרת עם פמלייתו וביקש לפתוח את מעילי הספרים - היו כולם מלאים בספרי התורה. המלך בירך את אנשי הקהילות, הקל מעליהם את המס, ואת המלשין "מרקוש הרשע" תלו על עץ.
בדומה למגילת אסתר, מגילת סרגוסה מסתיימת בקביעה לדורות: "על כן קיימו וקיבלו היהודים הנמצאים בעיר שארגושא עליהם ועל זרעם, ולא יעבור, להיות עשים את יום שבעה עשר לחודש שבט בכל שנה ושנה, הם ובניהם ובני בניהם עד עולם, ששון ושמחה, משתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ולאין נכון לו". ואומנם, קהילות רבות באימפריה העות'מאנית כגון סלוניקי, יאנינה, איסטנבול ואיזמיר, בקרב יהודי תוניס ואף בירושלים, נהגו עד ראשית המאה העשרים לקיים את המנהג ולקרוא את המגילה ביום "פורים סראגוסא" שבי"ז שבט.
לדברי ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, "מגילת סרגוסה מוכיחה את היכולת המיוחדת של העם היהודי לשמר את ההיסטוריה היהודית, תוך הדגשת הניסים והנפלאות שאירעו לעם היהודי בשרשרת הדורות בארץ ישראל ובגולה. מגילות אלו הן רק חלק קטן מהאוספים השמורים בספרייה הלאומית כחלק מתפקידה בשימור אוצרות התרבות היהודית".