עדיין אי אפשר לדעת איך ומתי תסתיים המלחמה באוקראינה אבל יש כבר כמה סימנים לכך שפוטין עשה טעות קשה שתגרום לתוצאות הפוכות מאלו שהוא צפה כשהחליט לפלוש לשכנתו ממערב. פוטין רצה לשדרג את מעמדה של רוסיה כמעצמת על השווה במעמדה לזה של ארצות הברית ושל סין, בעיקר ע"י שחזור ושיקום האימפריה הסוביטית של עידן המלחמה הקרה. אוקראינה סרבה לחזור לגוש הרוסי, פוטין החליט לאלץ אותה באמצעות כוח צבאי. הוא גם מאיים על שכנותיו כמו הארצות הבלטיות, שבניגוד לאוקראינה רכשו לעצמם תעודת ביטוח באמצעות חברות בנאט"ו.
פוטין העריך שהמלחמה תוכיח נחישות, יכולות צבאיות גבוהות והכנעת אוקראינה,
שתאלץ כמו בלארוס להיות גרורה של רוסיה. הוא סבר שהמלחמה תוכיח את החולשה וחוסר האונים של ארצות הברית ואירופה ותעלה ספקות ושאלות בעיני בעלות בריתה של ארצות הברית לגבי אמינותה ונכונותה להגן עליהן. בשלב הנוכחי, התוצאות שהשיג הן הפוכות.
פוטין עשה ארבע טעויות עיקריות. הוא טעה לגבי היכולות של צבאו; הנכונות של האוקראינים להלחם בפולשים תוך גילויי גבורה והקרבה; יכולת המערב להתגבר על חילוקי הדעות בין חברותיו ולאמץ מדיניות קשוחה ואחידה כלפיו; והאופי, הרוחב והעומק של הסנקציות הכלכליות הכבדות שמדינות המערב הטילו עליו גם במחיר של פגיעה ממשית בכלכלותיהן.
גם אם יעלה בידו של פוטין לכבוש את כל אוקראינה או את כל חלקה המזרחי עד נהר הדנייפר, סביר להניח שרוסיה תצא מהמלחמה הרבה יותר חלשה ואילו ארצות הברית ואירופה יצאו הרבה יותר חזקות. כל עוד פוטין בשלטון וממשיך בתוקפנותו, רוסיה צפוייה לאבד הרבה ממעמדה כמעצמת על. הערכה זו מבוססת על כמה נתונים שנחשפו מאז תחילת המלחמה.
הצבא הרוסי לא מתפקד, לפחות לא לפי ציפיותיו של פוטין עצמו ושל המערב. אם הידיעות על פניה של רוסיה לסין לקבל אמצעי לחימה הן נכונות, הארסל הצבאי של פוטין הוא יותר מצומצם מכפי שהעריכו קודם. המאמץ הרוסי לגייס אלפי שכירי חרב צ'צנים ומוסלמים אינו מעיד על אמון רב בחיילים הרוסיים. גם אם פוטין יכבוש את כל אוקראינה או חלקה הגדול, יתקל במלחמת גרילה נוסח אפגניסטן וויטנאם שתשקע אותו בבוץ לתקופה ארוכה. המערב ידאג לאמצעים שיועברו לכוחות הגרילה. מלחמת גרילה וטרור ניתן לבצע גם משטחים מיוערים וברחובות הערים. כך עשו הפרטיזנים במלחמת העולם השניה כשלחמו נגד הכיבוש הגרמני.
יתר על כן, נאט"ו חיפשה הצדקה לקיומה והתנוותה כשהתקשתה למצוא כזו. היא דמתה לגוף ששרד רק בזכות "הנשמה מלאכותית". מדינות אירופה המערבית האמינו שתם עידן המלחמות הגדולות ולכן לא צריך להשקיע יותר באחזקת צבאות גדולים ואפשר להפנות משאבים לצורכי רווחה, בריאות, שמירת הסביבה, חינוך ועוד. במחי התקפה פרועה אחת, פוטין החייה את נאט"ו שחבריה כבר הודיעו על השקעות עתק מידיות של מיליארדי דולרים בהתעצמות צבאית. בעתיד הקרוב המאזן הצבאי ייטה לטובתן.
לא בטוח שהסנקציות הקשות שהמערב הטיל על פוטין יחזקו אותו מבפנים והתרחיש שהם דווקא יעצימו את התסיסה נגדו, הוא סביר באותה מידה. תושבי רוסיה ישוו את מצבם הכלכלי לפני המלחמה עם זה שמתפתח היום ויחמיר עוד יותר כשהסנקציות יגיעו למיצוי מלא. כשהרוסים ירגישו שפוטין החזיר את כלכלתם שנים לאחור, תמיכתם תצטמצם ומשטרו עשוי להתערער. מנהיג שבטוח בפופולריות שלו לא סוגר את כל כלי התקשורת הלא ממשלתיים ולא עוצר עשרות אלפי מפגינים.
כל הכוחות, בעיקר במערב, ששיתפו פעולה עם רוסיה בתחום הכלכלי הולכים נגדו. מעצמתיות היא לא רק עניין של טילים, מטוסים וטנקים. אם התשתית הכלכלית של רוסיה תפגע קשות, גם היכולת המעצמתית שלה לפעול תצטמצם. מעצמות אירופה מבינות היום שעשו טעות כאשר עשו עסקים עם פוטין כאילו הוא שליט לגיטימי "ורודף שלום".
גרמניה מבינה שעשתה טעות כשהסכימה להיות תלויה בגז הרוסי בשיעור של כחמישים אחוזים. רוסיה היא יצואנית של אנרגיה וחומרי גלם ושל שום דבר אחר. בתחום האנרגיה, המערב יפעל לצמצום התלות שלו ברוסיה וסביר שצינור הגז החדש מרוסיה לגרמניה, נורדסטרים 2, שהיה כמעט מוכן להפעלה, יוקפא ואולי יפורק. המערב גם יפתח בקצב מהיר ובעוצמה חסרת תקדים מקורות אנרגיה חלופיים ומתחדשים. כך, הוא גם יקדם את אג'נדת הסביבה שלו הקוראת לנקוט באמצעים יעילים לצמצום פליטת גזי החממה שגורמים לשינויים קיצוניים באקלים כדור הארץ.
יש האומרים שהרוסים יהיו מוכנים לעמוד בתור לקנות כיכר לחם כדי לעמוד על כבודם הלאומי. אבל כבוד לאומי בא לידי ביטוי גם בתחומים אחרים לרבות באירועי תרבות וספורט. פוטין השקיע באולימפיאדות הקייץ והחורף מליארדים רבים כדי להעצים את תדמיתה של רוסיה כמעצמת על. הדחת רוסיה מאירועים כמו האירוויזיון ומכל תחרויות הספורט באירופה ובעולם היא מהלומה קשה לכבודה הלאומי. אם הסנקציות הכבדות ימשכו לאורך זמן, הספורט הרוסי יפגע קשות. הדרת תזמורות ולהקות רוסיות, האיסור על מטוסים רוסיים לטוס מעל מדינות רבות או לנחות בהן וקרקוע של אירופלוט, והמצוד אחרי נכסיהם של האוליגרכים המקורבים לפוטין פוגעים קשות במעמדה וביוקרתה המעצמתית של רוסיה.
עמדת סין כלפי המלחמה עדיין מעורפלת. לכאורה היא תומכת בפוטין שפתח במלחמה רק אחרי שאולימפיאדת החורף הסתיימה בבייג'ינג. אבל סין נמנעה מההצבעה בעצרת האו"ם שגינתה את רוסיה. בנקים וחברות סיניות מצטרפות בפועל לסנקציות המערביות כי אחרת הן עשויות לאבד את שווקי המערב. מעבר לכל זה, סין רוצה לרשת את ארצות הברית ולהפוך למעצמה הגמונית, והאינטרס המשותף לה ולאמריקניים הוא להחליש את רוסיה ולהוציא אותה מהמשחק. כרגע סין משחקת על שני המגרשים כי יש לה עניין להחליש גם את ארצות הברית.
אכן הסתיים עידן ההגמוניה האמריקנית, ומתחיל עידן חדש שבו לארצות הברית, אירופה וסין יהיה אינטרס משותף לפגוע במעמד של רוסיה כמעצמת על. המאמץ הזה יתמקד באוקראינה שם בטווח היותר ארוך יש סיכוי סביר להביס את פוטין ואת האידיאולוגיה האלימה שלו. הסכם פשרה שאינו הסכם כניעה של אוקראינה יהיה משום הודאה בכשלון המלחמה. פוטין יכול לנצח את אוקראינה ולהרוס את עריה, אבל אפשר שיפסיד את המערכה האסטרטגית הרחבה שלמענה פתח במלחמה.
הכותב הוא מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.