ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) החלטה על היערכות לפינוי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, ללא תאריך יעד.
מפרץ חיפה רווי בפעילות תעשייתית הכרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים, וכולל יותר מ-60 מפעלי תעשייה המבצעים תהליכים רבים, בהם נעשה שימוש ביותר מ-1,500 מקורות סיכון. זאת, כשאזור התעשייה מצוי בתחומי מטרופולין עמוס ובקרבה לאוכלוסייה. באפריל האחרון המליצה ועדת מנכ"לים בין משרדית לסגור את בתי הזיקוק לפעילות פטרוכימית המוצבים שם, תוך הבעת התקווה שהתהליך יימשך פחות מעשור.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בירכה על ההחלטה, אותה תיארה כ"נדבך חשוב בהליך שסופו סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, הבראת המפרץ וסביבתו, ושיפור איכות החיים והסביבה באזור כולו".
"חשיבותה של ההחלטה היא בכך שכלל הממשלה מחויבת אליה, ובכך שהיא מספקת אופק אמיתי לתושבי חיפה והמפרץ כולו, ומשרטטת היטב את הכיוון ואת דרכי הפעולה המרכזיות על מנת להגיע אליו", מסרה זנדברג, "העולם צועד בכיוון אחד בעידן של משבר אקלים דוחק - הפסקת השימוש בדלקים פוסיליים ומעבר לכלכלה מאופסת פחמן. אני מאמינה שההחלטות העתידיות שיתקבלו, ישקפו בדיוק את המציאות הזאת. יש עוד עבודה לפנינו, ונמשיך לפעול לקידום מהיר, יעיל, ולא פחות חשוב - צודק, של פינוי מפרץ חיפה מתעשיות מזהמות. אני מודה למאבק האזרחי, מבין המשמעותיים בתולדות התנועה הסביבתית, שהביא לכך שבמקום זלזול והתעלמות - ממשלת ישראל מאמצת ומקדמת היום את סגירת המפעלים ושינוי פני המפרץ".
לעומת זאת, ראשת העיר חיפה, עינת קליש רותם, אינה מרוצה מההחלטה. "הוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים מבקשת להעביר כספי ארנונה של נמל המפרץ ושטחי עורף מתחום השיפוט שלנו, אל 14 יישובים בסביבה. ירושלים ממשיכה לבזוז את חיפה ולהרוס את הצפון", היא צייצה בטוויטר, "קדימון להחלטת הממשלה הצפויה היום להקים 'מינהלת' לניהול המפרץ, בלי ייצוג של חיפה. שובו של הנציב העליון".
אלעד הוכמן, מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, מסר כי הוא "חש נבגד" מההחלטה. "בניגוד לנרטיב המשווק, לא מדובר ברגע היסטורי. בניגוד לכל הגיון ולהמלצת המנכלים, אין תאריך סגירה סופי לבז"ן ולהפסקת הזיקוק", אמר. "במקום לסגור תעשייה פטרוכימית בונים תשתיות חדשות לאחסון דלקים פטרוכימיים בתקציבי עתק. זה טירוף מוחלט, מה שזמני יהפוך לקבוע".
"סגירת התעשיה הפטרוכימית בחיפה עד 2027 זו ההחלטה החשובה ביותר למען ההתמודדות עם משבר האקלים והפסקת השימוש בדלקים מזהמים", טען. "זה היה הרגע שהשרה זנדברג הייתה אמורה לאיים להפיל את הממשלה בשביל למנוע עוד חולי באזור, אבל כנראה שרק על תוספת פנסיות מיותרות זה אפשרי, אנחנו נלחם לתקצוב ולתאריכי יעד".
עו"ד שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה-אזור מפרץ חיפה, אמרה כי "החלטת ממשלת ישראל לקידום הבראת מפרץ חיפה ופינוי התעשייה הפטרוכימית מהווה יריית פתיחה להתנעת התהליך להבראת מפרץ בעבור תושבי המטרופולין שנלחמו במשך שנים בתוכניות להרחבת בז"ן". אולם, יחד עם זאת, היא הדגישה כי "ההחלטה לא כוללת לוחות זמנים קשיחים להיערכות משק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2027, מה שיבטיח את פירוק המונופול וסגירת בז"ן. במצב שכזה, החשש הוא שההחלטה מותירה הכח בידי משרד האוצר ובעלי ההון".
תגובת בז"ן: "לומדים את ההחלטה"
מקבוצת בז"ן נמסר כי: "קבוצת בז"ן לומדת את ההחלטה. דבר אחד ברור: גם בממשלה מבינים שפופוליזם וסיסמאות אינם תחליף למדיניות אחראית ומקצועית בניהול משק האנרגיה הלאומי.
"לא היינו זקוקים למשבר האנרגיה העולמי שמתחולל בשנתיים האחרונות והגיע לשיאו בימים אלה של מלחמה באוקראינה, כדי להבין את חשיבות היכולת לנהל משק אנרגיה עצמאי עבור חוסנה הלאומי של מדינת ישראל.
"בז"ן מתכוונת, כפי שהצהירה, לבוא אל המשא ומתן מול הממשלה בידיים נקיות ובנפש חפצה והיא מקווה שהשיח יתנהל על בסיס עובדות ולא כותרות. בז"ן מתכוונת לעמוד על זכויותיה ועל זכויות כלל מחזיקי העניין - אלפי העובדים המתפרנסים מבזן, ציבור בעלי המניות, בעלי החוב, הספקים ומאות מפעלים שפעילות בז"ן קריטית לעתידם. בז"ן הציגה בתוכנית האסטרטגית שלה מודל היברידי למשק האנרגיה בישראל, תוכנית התואמת את החלטת הממשלה".