לחצו כאן למידע על פורים 2023: זמני כניסת ויציאת החג וצום תענית אסתר
כניסת החג: יום רביעי, 16 במרץ 2022
יציאת החג: יום חמישי, 17 במרץ 2022
מתי מתחפשים בבתי הספר והגנים? יום שלישי, 15 במרץ 2022
מה חוגגים?
חג הפורים חל בכל שנה בי"ד באדר או בט"ו באדר, בירושלים ובמספר ערים נוספות בישראל. על פי מגילת אסתר, הנקראת בפורים, המשנה למלך אחשוורוש, המן, הטיל "פור" (גורל) על מנת לקבוע את היום בו יבצע טבח ביהודי הממלכה. תכניתו של המן לא יצאה אל הפועל, אלא התהפכה וביום בו הוא תיכנן לבצע את הטבח המדובר, היו אלה היהודים שהרגו אותו ואת משתפי הפעולה עמו. בחג הפורים קיימת מצווה לקרוא במגילת אסתר, הן בלילה והן ביום החג. במהלך הקריאה במגילה, כאשר מוזכר שמו של הצורר המן, נהוג להרעיש ברעשנים. על שמו של המן קרויה גם "אוזן המן", מאכל החג המסורתי, מאפה מבצק מתוק הממולא פרג או לחלופין, שוקולד או כל מילוי אחר. על פי המסורת, אוזנו של המן הרשע הפכה למשולשת לאחר תלייתו.
כמו כן, מחלקים מתנות לאביונים, מוסרים משלוחי מנות מלאי כל טוב איש לרעהו ומקיימים סעודת פורים, בה נהוג להשתכר "עד-לא-ידע". השם "עד-לא-ידע" הפך גם לשמם של מצעדי החג המתקיימים ברחובות המרכזיים בערים שונות בישראל ובהם נערכת תהלוכת תחפושות. לבישת המסכות והתחפושות היא אחת ממסורות החג וברחבי הארץ מתקיימים בפורים בדרך כלל פסטיבלים ומסיבות אליהם יוצאים היהודים כשהם מחופשים בשלל דרכים.
תענית אסתר: למה צמים ומתי אפשר לאכול? כל הפרטים
יום שישי, י"ג באדר, 18.3 .הוא יום צום "תענית אסתר", ולפני הכל חשוב לשבור כמה מיתוסים בנוגע לצום הזה: קודם כל, הצום הזה הוא לא יום אבל. בשונה מרוב ימי התענית שבלוח השנה העברי כמו תשעה באב או י"ז בתמוז, שנתקנו כזכר למאורעות טראגיים שליוו את חורבן בית המקדש או שהיו בתהליך שלו. תענית אסתר שונה מאוד מן הצומות הללו, למעשה - היא יום של העצמה פנימית.
על פי המתואר במגילת אסתר, המן - איש מספר 2 בממלכת פרס - גזר שואה על יהודי הממלכה. שואה שברגע האחרון התבטלה. היום שבו הוא ביש לבצע את זממו הוא בדיוק היום: י"ג באדר. בהליך מדהים שהתחולל לא מעט בזכות גבורתה של אסתר, תושייתו של מרדכי ותפילתם של יהודי הממלכה, שונתה הגזירה מן הקצה לקצה, ובמקום שיהיה זה יום של פוגרום נגד היהודים, זהו הפך ליום בו ניתנה ליהודים הרשות לנקום באויביהם האנטישמיים.
היהודים יצאו לקרב, וכשיצאו לקרב הם התפללו. תפילה שלוותה בהתרוממות רוחנית והימנעות מצרכים פיסיים כאכילה ושתיה. כל כך עמוק נצרבה בתודעת העם התפילה והתענית, עד כדי כך שהיום הזה, היום בו התחולל הנס, הפך ליום תענית. החגיגות נדחו ליום שלמחרת הקרבות, י"ד באדר שעד היום זהו התאריך של חג הפורים. העם היהודי ביקש לזכור את היכולת הרוחנית שלו לשאת תפילה בעת צרה, ולכן הוא חוקק את היום הזה ליום של תענית ותפילה לכל הדורות.
מסיבה זו, מדובר בצום שאינו חמור, ואנשים שמתקשים להתענות אינם חייבים בו (בשונה מיום הכיפורים למשל, אז מתייעצים החולים עם רופאים האם ועד כמה מותר להם להשתתף בצום).
הצום מתחיל רק בעלות השחר, לפנות בוקר, בשעה 04:58 בירושלים, בשעה 05:01 בתל אביב, וחיפה ובאר שבע ב-05:00. סיום התענית הוא עם צאת הכוכבים, בשעה 18:03 בתל אביב, בחיפה ב-17:54
ובבאר שבע ב- 17:56. יחד עם זאת, ברוב ערי ישראל מלבד ירושלים יש המקפידים שלא לאכול סעודה בטרם קריאת המגילה.