וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בשב"כ דרשו שינויים בחוק זכויות נחקרים של סער; החוק עבר ברוב קולות

עודכן לאחרונה: 27.2.2022 / 15:04

הממשלה אישרה פה אחד את חוק היסוד שמקדם שר המשפטים, המעגן במעמד חוקתי את זכויותיו של עצור, חשוד או נאשם בפלילים. לוואלה! נודע כי בשב"כ העבירו הסתייגות לנוסח החוק מחשש של התנגשות עם אינטרסים של ביטחון המדינה. בסביבת סער דחו את הטענות

הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, אחד מחוקי הדגל של שר המשפטים גדעון סער, שמקנה מעמד חוקתי לשורה של זכויות של נחקרים ואשמים בפלילים. לוואלה! נודע כי בשב"כ העבירו למשרד ראש הממשלה הסתייגויות לנוסח הנוכחי של החוק ודרישה לעשות בו שינויים, שידגישו ויחזקו את האפשרות של החרגה במקרים של התנגשות עם אינטרסים של הגנה על ביטחון המדינה. בסביבת שר המשפטים סער דוחים את הטענות ואומרים כי בחוק ישנן מספיק הגנות והחרגות שמגנות על הפרקטיקות הנהוגות בהליכי חקירה ותביעה.

הטיוטה הראשונה של חוק יסוד: זכויות בחקירה, שהועברה לעיון השב"כ וכל גופי החקירה והתביעה כשסער הפיץ אותו לעיון הציבור בינואר, כללה סעיף מיוחד בשם "שקילת תכליות ההליך הפלילי". הסעיף קבע שביישום חוק היסוד "יינתן משקל הולם גם למכלול תכליותיו של ההליך הפלילי, ובכלל זה להגנה על זכותו של אדם לשלומו ולביטחונו האישי". לאחר קבלת ההערות מהציבור, במשרד המשפטים החליטו לוותר על הסעיף המדובר, ולהכניס את הנושא של תכליות ההליך הפלילי תחת סעיפים אחרים, ולהסתפק בפסקת ההגבלה של חוק היסוד שמאפשרת לפגוע בזכויות הנהוגות בו לתכלית ראויה ובאופן מידתי. עם זאת, לפי גורמים בממשלה - בשב"כ התנגדו להשמטת הסעיף והעבירו למשרד רה"מ הסתייגות מהנוסח החדש ודורשים להחזיר את הסעיף כפי שהופיע בנוסח המקורי. משב"כ נמסר בתגובה כי "שירות הביטחון הכללי העביר את התייחסותו לטיוטת החוק לגורמים הנוגעים בדבר ואין בכוונתו להגיב על פרסומים הנוגעים לשיח פנימי מעין זה".

גדעון סער בישיבת סיעת תקווה חדשה, 13 בדצמבר 2021. יונתן זינדל, פלאש 90
"רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך הסטורי במשפט החוקתי שלנו". סער/פלאש 90, יונתן זינדל

סער הביא היום את החוק לאישור זריז בממשלה ובוועדת שרים לחקיקה במטרה להעבירו בקריאה ראשונה עוד לפני יציאת הכנסת לפגרה בסוף השבוע הבא. החוק מעגן במעמד חוקתי את זכויותיו של העצור, החשוד או הנאשם בפלילים, ובין היתר מעגן חוקתית את הזכות להליך הוגן, הזכות לייצוג על ידי עורך דין, הזכות להימנע מהפללה עצמית ועוד זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי, כגון חזקת החפות. סער החל לקדם את החוק כבר עם כניסתו למשרד המשפטים, ובחודשים האחרונים אנשי המשרד גיבשו את הנוסח הסופי, אחרי שקיבלו גם התייחסויות והערות מהציבור.

במהלך הדיון על החוק פרץ עימות בין סער וראש הממשלה נפתלי בנט. בנט הציג את התנגדות השב"כ לנוסח החוק, וביקש מסער להגיע להבנות עם גופי הביטחון על הנוסח. סער השיב לבנט כי "זה לא נעשה במחטף וברגל אחת, נעשתה פה עבודה של חודשים". בנט שב על בקשתו להגיע להבנות על התנגדויות השב"כ וסער אמר לו "את זה תעשה עם שר משפטים אחר. לא אתפשר על זה, אתם נושאים את שם הביטחון לשווא". בסופו של דבר הרוחות נרגעו, והחוק אושר פה אחד.

סער אמר בשבוע שעבר כי הוא "רואה חשיבות עליונה להוביל מהלך הסטורי במשפט החוקתי שלנו לאחר ששלושים שנה לא קודמו זכויות האזרח בישראל בחקיקת יסוד. למהלך החוקתי חשיבות עליונה בשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח שמצוי בפערי כוח מול המדינה ומערכותיה. התחייבנו לציבור לעגן ולבצר זכויות אלה והדברים קיבלו ביטוי גם בהסכמים שביסוד הקמת הממשלה. בחוקותיהן של המדינות המתקדמות בעולם מעוגנות זכויות היסוד של האדם בהליכי חקירה ומשפט. אני רואה גם חשיבות להכללתן בהצעת החוק של זכויות נפגעי עבירה, זכויות קטינים, בעלי מוגבלות ובעלי קשיי שפה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully