וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא רק טנקים וטילים: כך מצליחה רוסיה לשתק מדינות בלחיצת כפתור

סתיו נמר

עודכן לאחרונה: 27.2.2022 / 2:09

הפלישה הרוסית לאוקראינה לוותה בדיווחים על מתקפות סייבר נרחבות על גופים אוקראינים מרכזיים. כך הצליחה רוסיה להשפיע ולפגוע במדינות העולם בלוחמה מסוג אחר לגמרי

נשיא רוסיה, ולדימר פוטין במהלך הצהרתו במוסקבה 24 בפברואר 2022. רויטרס
רוסיה הכחישה את מתקפות הסייבר. פוטין/רויטרס

הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בלילה שבין רביעי לחמישי, והימים שקדמו לה, לוו במספר מתקפות סייבר שפגעו ביעדים שונים ברחבי המדינה. הדבר הציף שוב את סוגיית כוחה של רוסיה בתחום הסייבר, בהתחשב בעובדה שהיא הואשמה ע"י גורמים מערביים רבים בביצוע מספר מתקפות כאלו ברחבי העולם.

בשעות שלאחר התקיפה דווח כי אוקראינה חווה מתקפות סייבר "בלתי פוסקות", ולהודעה זו קדמו הצהרות של מספר מדינות שעסקו בנושא הסייבר הרוסי. כמו כן, אתמול אחה"צ, וגם בשבוע שעבר, חוו מספר משרדים ממשלתיים באוקראינה, וגם בנקים מרכזיים במדינה, מתקפת סייבר מסוג DDos (מניעת שירות). בנוסף, מספר אירועים דומים נרשמו גם במהלך החודשים האחרונים.

כאמור, האירועים האחרונים מהווים רק פרק אחד מתוך המלחמה בין מוסקבה וקייב המתנהלת במרחב הקיברנטי מזה מספר שנים. האירוע המשמעותי ביותר התרחש בקיץ 2017, כאשר אוקראינה נפגעה ממתקפה כופרה שבוצעה בעזרת וירוס not petaya. הדבר הוביל לשיתוק התשתיות במדינה, ולפגיעה גם במערכות הבנקים ובשדה התעופה בקייב. המתקפה התפשטה מעבר לשטחי אוקראינה ונרשמו פגיעות במספר מדינות נוספות, בהן על פי הדיווחים גם ישראל (אם כי הדיווחים הוכחשו על ידי כלל הגורמים במדינה). מתקפת not petaya הוגדרה כמתקפת הסייבר היקרה בהיסטוריה העולמית.

כצפוי, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הכחיש אז ההאשמות הבריטיות והאמריקאיות, לפיהן רוסיה עמדה מאחורי המתקפה, אשר במהלכה נרשמו נזקים כלכליים בשווי של מיליארדי דולרים במספר מדינות ברחבי אירופה, אסיה ואמריקה. פסקוב טען כי "ההאשמות הן חלק ממסע רוסיהפוביה" שנערך בכמה מדינות מערביות.

אוקראינה היא לא המדינה היחידה שגילתה את יכולותיהם המרשימות של ההאקרים מרוסיה. המקרה המוכר ביותר שהתרחש בשנים האחרונות, זכה לכינוי "פרשת רוסיה-גייט" - המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016 - כאשר רוסיה פגעה למעשה בקמפיין הבחירות של הילארי קלינטון, חיזקה את הקמפיין של דונלד טראמפ והובילה בצורה כזו או אחרת לזכייתו. קהילת המודיעין בארצות הברית דיווחה כי המבצע המדובר, שזכה לשם Project Lakhta, הוזמן ישירות על ידי הנשיא פוטין.

במסגרת המבצע המדובר, הסוכנות לחקר האינטרנט ברוסיה (IRA), אשר יש המגדירים אותה כ"חוות טרולים", יצרה אלפי חשבונות ברשתות החברתיות שונות, אשר התחזו לאמריקאים התומכים בקבוצות פוליטיות קיצוניות. המשתמשים המזויפים הללו, תכננו או קידמו אירועים לתמיכה בטראמפ ונגד קלינטון, ושיתפו ברשתות מאמרים מפוברקים תוך הפצת דיס אינפורמציה ממקורות הנמצאים בשליטת הממשלה הרוסית.

בנוסף, האקרים המזוהים עם שירות הביון הרוסי (GRU) חדרו למחשבי הוועדה הדמוקרטית הלאומית ולמייל של בכיר בקמפיין של קלינטון - והדליפו את המסמכים הללו לוויקיליקס. בכירים בממשל פוטין הכחישו מעורבות כלשהי בכל אחד מהאירועים הללו.

הילרי קלינטון בסיאול, קוריאה הדרומית, אוקטובר 2017. רויטרס
רוסיה פגעה בקמפיין הבחירות שלה. קלינטון/רויטרס

מדינה נוספת שחוותה את יכולות הסייבר של הצבא הרוסי, ויותר מפעם אחת, היא צרפת. בתחילת השבוע הודיע מטה הסייבר הצרפתי כי נתגלתה פריצה בכמה ארגונים, אשר המאפיינים שלה דומים למתקפות אחרות שבוצעו על ידי קבוצה המזוהה עם המודיעין הרוסי. במטה ציינו שההאקרים ניצלו חולשות קיימות בתוכנת ניטור, אשר בין לקוחותיה ענקית גז ונפט במדינה, לצד משרד המשפטים ומספר עיריות, בהן בורדו. בחברה נטען כי לקוחותיה לא נפגעו. כצפוי, רוסיה הכחישה את מעורבותה באירוע.

שני מקרים נוספים התרחשו ב-2015 וב-2017. במקרה הראשון, רשת הטלוויזיה הצרפתית TV5Monde חוותה תקיפה באמצעות תוכנה זדונית, שהרבה את כלל מערכות הרשת והורידה מהאוויר את כלל הערוצים שלה. תחילה, קבוצה בשם "חליפות הסייבר" טענה כי היא הגורם שעומד מאחורי התקרית, אך חקירה מעמיקה של הרשויות הצרפתיות הובילה לתגלית לפי המתקפה הזו קשורה לקבוצת ההאקרים APT28 - המזוהה עם המודיעין הרוסי, ומוכרת גם בשם Fancy Bear.

המקרה השני התרחש במאי 2017, כאשר מטה הבחירות של עמנואל מקרון חווה מתקפת סייבר ערב הבחירות לנשיאות צרפת. לאחר התקיפה, למעלה מ-20 אלף מיילים הודלפו לאתר שיתוף קבצים אנונימי. השמועה על כך התפשטה במהירות ברחבי האינטרנט, זאת לאחר שהופצה במהרה על ידי בוטים וחשבונות ספאם. חברת הסייבר האמריקאית Flashpoint קבעה ב"רמת ביטחון מתונה" כי Fancy bear עומדים גם מאחורי התקיפה הזו.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון במהלך מסע"ת בשולי פסגת G-20 ברומא, איטליה 31 בנובמבר 2021. רויטרס
מטה הבחירות שלו חווה מתקפת סייבר. מקרון/רויטרס

מתקפת סייבר נוספת אליה נקשר שמה של רוסיה התרחשה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית בחורף 2018. גורמי מודיעין אמריקאים טענו אז, כי האקרים מטעם הצבא הרוסי עומדים מאחורי מתקפת הסייבר, כאשר על פי הדיווח שפורסם בוושינגטון פוסט, ההאקרים הרוסים פעלו בצורה כזו, שתיצור אשליה לפיה קוריאה הצפונית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. מדובר במבצע שזכה ככל הנראה לשם "דגל שגוי", כך עולה מדבריהם של שני גורמי ממשל בכירים.

גורמים הקשורים לארגון אירוע הספורט ציינו כי אכן התרחשה מתקפת סייבר, אך הכחישו כי היתה מעורבות רוסית באירוע. על פי ההערכות, הפעולה הרוסית התבצעה בעקבות ההחלטה להשעות את הספורטאים הרוסים, לאחר הפרסומים לפיהם הם משתמשים בחומרים אסורים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully