אחרי יומיים במקלטים - הסטודנטים הישראלים נמלטים מהתופת: "זה נעשה מסוכן"

שני אוטובוסים, בהם כמאה סטודנטים ישראלים, עזבו הבוקר (שבת) את העיר חרקוב שצפון-במזרח אוקראינה אחרי יומיים בהם ישבו לסירוגין במקלטים. רובם לומדים באוניברסיטת קראזין, האוניברסיטה הלאומית של אוקראינה. משרד החוץ מלווה את המבצע מרחוק. חלק כבר הספיקו לעזוב, וחלק נותרו עדיין בחרקוב מפחד הסכנה שבדרך. רוב הסטודנטים הם ערבים ישראלים ובין השותפים למאמצים בימים האחרונים גם חברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת.

בבית בטירה שבמשולש, ראדה ופחרי, ההורים של חלא עבד אלחי, סטודנטית לרפואה שנה חמישית שעלתה על האוטובוס, מחזיקים אצבעות. "אנחנו בלחץ איום. שלושה ימים שאנחנו לא ישנים. חברים באים ויושבים איתנו בניסיון להפיג את המתח", שיתפחו בחששות לחיי ביתם בת ה-25.

"דיברנו גם עם חדר המצב של משרד החוץ, אנחנו בקשר איתם אבל להם לא היתה אפשרות לסייע בהעברה בטוחה לגבול והנציג של הסטודנטים אמר כל הזמן שהדרכים מסוכנות ועדיף לשאר בבתים", אמרה האם ראדה, אחות בית החולים מאיר בכפר סבא. "אבל עכשיו נעשה יותר מסוכן להשאר בעיר והם התארגנו עם האוטובוסים ואנחנו עוקבים מרחוק. החברה האוקראינית שלה ששמרה עליה על הזמן ושנותרה שם התקשרה אלי עכשיו בבכי, שיש כרגע הפגזה חזקה על העיר".

הדרכים מסוכנות והסיטואציה כל הזמן משתנה. אוטובוס שיצא אתמול מחרקוב ועליו שבעה סטודנטים הגיע רק בצהריים לרומניה אחרי כ-24 שעות על הכביש. תכניתו היתה לנסוע ללבוב ומשם לגבול הפולני אבל הם סיפרו שבאיזור העיר אומן ראו תנועות חשודות ושינו מסלול כך שהדרך ארכה מאד. "בעבודה בבית החולים מאיר כולם מעורבים, יש לי בצוות חברות נהדרות שעלו מאוקראינה ואחת מהן אפילו הציעה שהמשפחה שלה בדניפרו תארח את הבת שלנו אבל ממש פחדנו שהיא תיסע לשם לבד".

הסטודנטים שבדרך כעת מנסים להגיע למולדובה, דרך דניפרו כשש שעות נסיעה משם. על הכבישים יש עכשיו מחסומים של הצבא האוקראיני. מדי פעם עוצרים ויש המתנה ארוכה. "החיילים ביקשו לראות דרכונים והיתרי שהיה, עשו חיפוש באוטובוס ואחר כך התירו לנו להמשיך תודה לאל", דיווחה חלא.

למי שתמהים מדוע חיכו עד הרגע האחרון ולא יצאו לפני שנסגרה המדינה לטיסות, מסבירים ההורים את הדילמה שעמדה בפני הסטודנטים, שעה שהאוניברסיטה איימה שמי שיצא ולא יגיע ללימודים ולמבחנים יושעה. "רבים מהם כבר בשנה חמישית-שישית, וכל אחד יכול להבין את ההשקעה והחשש שהכל יירד לטמיון, ובמקרה של הבת שלנו היא כבר עשתה טרנספר פעם אחת מהונגריה. אז הם חיכו וחיכו בתקווה שהאיומים על מלחמה לא יתממשו. אנחנו באמת לא מבינים את הרשויות שם", אמרו.

"יושבים בדירה, מתעדכנים בטלוויזיה וברשתות, מדברים עם חברים ומחכים להוראות", סיפר אתמול לוואלה! מוחמד מחאמיד בן ה-25 מכפר מועאוויה שברמות מנשה, גם הוא סטודנט לרפואה באוניברסיטת קראזין, האוניברסיטה הלאומית של אוקראינה בעיר חרקוב ושגם הוא על האוטובוס.

"לא אשקר, בפעם הראשונה ששמעתי את הטילים על חרקוב זה הפחיד אותי. זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני שומע טילים. בישראל היה בדרום, היה בצפון, אבל אני אישית לא שמעתי", הוא שיתף. "חברים שיצאו מוקדם לשדה התעופה לטיסה של 07:00 עם החברה האוקראינית חזרו לעיר כי נפלו טילים באזור שדה תעופה, על תחנת גז ועל הגבול. אבל מה אפשר לעשות, אצלנו אומרים הכול 'מכתוב', אז הזכרתי לעצמי את זה וזה עודד אותי וניסיתי להרגיע את עצמי והרגעתי אחרים. האמת הכי קשה זה החשש שההורים מודאגים. אז אני אמרתי להם שהכול רחוק".

כחלק מהמאמצים לסייע לסטודנטים הערבים במדינה, יו"ר הרשימה המשותפת עודה פרסם הנחיות רשמיות בערבית בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו. לשכתו של ח''כ טיבי פרסמה הודעה לפיה הוא "נמצא מהבוקר בקשר עם הסטודנטים שנשארו באוקראינה, עם נציגים של האוניברסטאות, ומהצד השני עם משרד החוץ".

''רוב הסטודנטים עזבו", אמר טיבי, ''נשארו כמה עשרות ואנחנו עושים את מרב המאמצים להבטיח את שלומם ויציאתם דרך היבשה כי אין טיסות מאוקראינה''.