נתניהו לשגריר בלגיה: העללתם עלינו עלילת דם

שר החוץ, בנימין נתניהו, זימן אליו היום את שגריר בלגיה בישראל, ווילפרד גנס, והביע בפניו מחאה חריפה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבלגיה, לפיה ניתן להעמיד לדין קצינים ישראלים על מעשיהם במלחמת לבנון. נתניהו אמר לשגריר כי מדובר ב"עלילת דם נגד העם היהודי ומדינת ישראל". לדבריו, "זהו תהליך פוליטי ולא משפטי, שבמסגרתו מעניקה בלגיה פרס למחבלים".

יו"ר ועדת המשפטים של הסנאט בבלגיה אמר היום כי אינו מבין את סיבת הכעס בישראל. בקול ישראל דווח כי לדבריו, הוא "גאה בהחלטת בית המשפט הבלגי וסבור כי מאפשרת להעמיד לדין גם את יאסר ערפאת".

כתבי "הארץ", שרון שדה (בריסל) ויהונתן ליס, מוסיפים:

נשיא המדינה, משה קצב, שלח איגרת למלך בלגיה במחאה על החלטת בית המשפט העליון במדינה בעניינו של ראש הממשלה, אריאל שרון. באיגרת שולל קצב, מכל וכל, את זכותה המוסרית של בלגיה להביא לדין מנהיגים וקציני צבא ישראלים. קצב הדגיש, כי אין לאיש בעולם זכות להטיל ספק בנורמות המוסריות והאנושיות שאנו פועלים על פיהן ומוטב שהמבקרים יפשפשו היטב בעברם ובמעשיהם.

בעקבות הפסיקה זימן נתניהו את שגריר ישראל בבלגיה, יהודי קינר, להתייעצויות בירושלים. לאחר החלטת בית המשפט הבלגי הגדיר אותה שר החוץ "שערורייתית", ואמר כי ישראל תגיב על כך במלוא החריפות.

מקורות מדיניים אמרו שאין ספק שהפסיקה תשפיע לרעה על יחסי ישראל ובלגיה. הגורמים המדיניים הביעו דאגה מתביעות עתידיות שיוגשו נגד ישראלים בבלגיה, על פי הפסיקה החדשה. מנהלת המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, עירית קהאן, אמרה הבוקר בגל"ץ, כי החלטת בית המשפט הבלגי אתמול היא החלטה פוליטית, ולאורך כל המשפט חרגו הדיונים מכללי המשפט ועמדו בצל הפוליטיקה.

בית המשפט העליון בבלגיה קבע אמש כי שרון נהנה מחסינות דיפלומטית מפני העמדה לדין באשמת פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, על חלקו בטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון ב-1982. בית המשפט בבריסל קיבל באופן חלקי את הערעור שהגישו ניצולי הטבח, וקבע כי אפשר להעמיד לדין את אלוף (מיל') עמוס ירון, כיום מנכ"ל משרד הביטחון, ששימש ב-82' כמפקד אוגדה; זאת, משום שירון אינו נהנה מחסינות דיפלומטית. ירון אמר ל"הארץ": "החלטת בית המשפט הבלגי חמורה. היא אינה מדאיגה אותי. אני לא נוסע לבלגיה".

בהתייחסו לשרון, קבע בית המשפט כי אי אפשר להעמידו לדין כל עוד הוא נהנה מחסינותו הדיפלומטית, בהיותו ראש מדינה; בכך נותר פתח להעמדת שרון לדין עם תום כהונתו. השופטים קבעו שהדיון בעניין ירון יוחזר לערכאה הראשונה. בית המשפט דחה את טענת התביעה הכללית במדינה, לפיה חייבת להתקיים זיקה לבלגיה של מי שנחשד בביצוע פשעים נגד אנושות, וכי אין לשפוט אדם שלא בפניו.

בהחלטה אתמול, הפכו שופטי בית המשפט על פיה את פסיקת בית המשפט המחוזי הפרוצדורלי בשנה שעברה, שקבע כי אין מקום לדיון בתיק משום שהנאשמים אינם שוהים בבלגיה. לדברי משפטנים בכירים, הפסיקה סוללת את הדרך להעמדה לדין של קצינים נוספים, וכי היא בעלת השלכות בינלאומיות ודיפלומטיות נרחבות, "משום שמבחינה מעשית, מינתה עצמה בלגיה לשופטת העולם".

הדבר עשוי להשפיע על מדינות נוספות, בראשן ארה"ב, המעורבות בסכסוכים מחוץ לגבולותיהן. בצעד נדיר דחה בית המשפט את הטענה המרכזית של ראש התביעה הכללית, ז'אן דה ג'ורדן, אליה הצטרפו הפרקליטים הבלגיים של שרון וירון, לפיה חייבת להתקיים זיקה לבלגיה של מי שנחשד בביצוע פשעים נגד אנושות, לרבות נוכחות פיסית בתחומי בלגיה, וכי אין לשפוט אדם שלא בפניו.

בית המשפט דחה זאת ופסק, כי הפשעים המוגדרים ב"חוק הסמכות האוניברסלית", שמכוחו הוגשה התביעה נגד שרון וירון, הם כה חמורים עד כי הם אינם מחייבים לעמוד בתנאי זה. בית המשפט קבע בעניינו של אלוף במילואים ירון כי יש להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה, על מנת שבית המשפט יקבע האם אכן ביצע פשעי מלחמה. הליך זה יתחיל ככל הנראה תוך חודשיים-שלושה, ומבחינה מעשית נראה כי הבלגים יקיימו חקירה משלהם באשר לנסיבות הטבח, ואחריות ומעורבות הקצינים והמפקדים הישראלים. בכתב התביעה מוזכרים, אך לא כנתבעים, רמטכ"ל צה"ל בעת המלחמה, רפאל איתן (רפול) ואלוף פיקוד הצפון בעת מלחמת לבנון, אמיר דרורי.