האם נראה לנו סביר שהמקום שאמור להכשיר את ילדינו לחיים במאה ה-21, משמר את אותה התבנית מאות בשנים? מערכת החינוך בה לומדים ילדנו, נוסדה אי שם בשלהי המאה ה-18 כתוצאה ובדמותה של המהפכה התעשייתית בימים בהם מורה היה צינור כמעט בלעדי לידע. כיום כאשר מידע אינסופי נמצא במרחק הקלקה בסמארטפון, תפקיד המורה צריך להשתנות מהקניית ידע להקניית מיומנויות למידה, יכולת פתרון בעיות וכישורים חברתיים. ועל כן אם מטרת בית הספר היא להכשיר את התלמידים לחיים הבוגרים שאחרי, רק טבעי שמבחני הסיום, ישקפו את הדרישות של העולם האמיתי.
שינוי שיטת המדידה מבגרויות חיצוניות הדורשות בעיקר שינון "והקאה" של החומר לעבודות חקר הדורשות כישורי למידה, מיומנויות בחירה ומציאת מקורות במידע באופן עצמאי, יכולות ניסוח שאלות מחקר, טענות ומסקנות, מתבקשת ומתאימה יותר לעולם הדינמי של ימינו ולדרישות בחיים הבוגרים.
יש לומר ביושר כי הרפורמה החדשה של משרד החינוך אינה חדשנית כל כך. מאז שנות ה-70 עולות וצצות רפורמות שמטרתן להחליף את שיטות המדידה הקיימות, בגרויות, בשיטות הערכה חלופיות המעודדות למידה משמעותית יותר. אך בכדי שרפורמה זו תצליח הפעם יותר מקודמותיה, צריכים להתקיים מספר תנאים הכרחיים.
ראשית, משרד החינוך צריך להגדיר לעצמו כיצד למדוד למידה משמעותית. בתי הספר ישקיעו את מירב האנרגיה שלהם בדברים עליהם הם ימדדו ועל כן חשוב שיהיו אמות מדידה אחידות וחיצוניות גם עבור הערכות החלופיות. דבר שני, אסור לקפוץ לרפורמה בצורה חדה מדי - יש צורך בהכשרת המורים ללמידה מסוג אחר ויש צורך בליווי צמוד יותר של התלמידים לאורך התהליך. כחלק מהתהליך, יש צורך בהקטנת הכיתות. בנוסף, את השינוי יש להתחיל לא בכיתות י' אלא בכיתות הנמוכות יותר וללמד בהדרגה את הכישורים הנדרשים לצורך עבודות מחקר מעמיקות.
על פי הרפורמה, בחצי האחרון של כיתה י"ב יעברו "מכינה לחיים". לדעתי כלל מערכת החינוך צריכה להכין את התלמידים לחיים, במגוון תחומים ולא קורסים של חצי השנה האחרונה במערכת. יש להזכיר כי כחלק מתפקידו של בית ספר, על כלל כיתותיו, הוא להיות כמכין לחיים ולא רק "בית חרושת לציונים", ולכן הרפורמה אינה צריכה להתמקד רק בלימוד חומר עיוני אלא גם בהיבטים חברתיים וערכיים.
שינויים, לבטח כאלה משמעותיים ופורצי דרך בתחומים אליהם התרגלנו להעתיק את אותה התנהלות זמן כה רב, תמיד עלולים לגרום לפחד או בהלה, ואף להתנגדות אוטומטית של אנשים מסוימים. אולם, דווקא מהסיבות הללו - כנראה שמדובר במהלך הנכון שצריך להיעשות, ויחד עם ההתאמות הנדרשות, אני משוכנע שהרפורמה בבגרויות תצליח מעל למצופה ושרת החינוך תזכה לקבל את השבחים על יישומה. במקרה הזה, אולי כדאי שאת התכנית ויישומה, נדרג לפי ציונים.
הכותב הינו ראש המועצה האיזורית רמת הנגב, ויו"ר ועדת החינוך של המרכז לשלטון אזורי בישראל