חברי הוועדה לבחירת שופטים התכנסו היום (שני) ובחרו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. על פי הדיל שהוסכם בין חברי הוועדה, נבחרו חאלד כבוב, השופט המוסלמי הראשון, שתי נשים - השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שהפכה לאישה המזרחית הראשונה בעליון, השופטת רות רונן ועורך דין מהמגזר הפרטי יחיאל כשר. ח"כ רוטמן הצביע נגד ארבעת המועמדים, שרת הפנים איילת שקד התנגדה למינוי רונן ונמנעה בהצבעה על כבוב.
הבחירה בשתי שופטות חדשות תאזן את הרכב השופטים בבית המשפט העליון, בו נשים היוו רק כשליש מהשופטים. מספר הנשים שכיהנו מאז בחירתה של מרים בן פורת לשופטת הראשונה בעליון בשנת 1977, עמד על 12 נשים בלבד.
הוועדה מורכבת מארבעה פוליטיקאים נבחרים כאשר אחד מהם הוא שר המשפטים, שלושה שופטי עליון ובהם הנשיאה, ושני נציגי חברת לשכת עורכי הדין.
על פי הרכב זה בראש הוועדה עומד שר המשפטים גדעון סער, נציגת הקואליציה היא שרת הפנים איילת שקד, שעמדה בעבר בראש הוועדה בתקופת כהונתה כשרת המשפטים, ולצדם ח"כ אפרת רייטן מהעבודה וח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית המשמשים נציגי הכנסת. לצד הנשיאה אסתר חיות חברים בוועדה שופטי העליון יצחק עמית ועוזי פוגלמן, ונציגי לשכת עורכי הדין הם עו"ד אילנה סקר ומוחמד נעאמנה.
בשל הרכב הוועדה, יש למעשה שלושה מחנות - הפוליטי, נציגי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין, החייבים להגיע להסכמה של שבעה מועמדים, כך שלמעשה לכל מחנה יש אפשרות להטיל וטו על מועמד מסוים, והצדדים חייבים להגיע להסכמות.
שרת הפנים שקד אמרה לאחר בחירת השופטים כי היא מקווה שהשופטים שלהם הצביעה יצטרפו למחנה השמרני והלאומי ההולך וגדל. היא ציינה כי הכללים השתנו ופניו של בית המשפט העליון השתנו. "העליון היום לאחר הבחירה שונה מהותית מבית המשפט שלפני שש שנים. כשנכנסתי לתפקידי כשרת משפטים לפני מספר שנים השופט סולברג היה קול בודד והיום יש מחנה שמרני בעל עמדות עקרוניות ומנומקות", אמרה שקד.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי בירך על מינוי שופטי העליון החדשים. "ישנה חשיבות רבה למינוי שופט עליון שמחובר לשטח ולפרקטיקה. אלו אנשי משפט מעולים אשר יפעלו למען אזרחי ישראל - כולם".
מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר כי "החלטת הוועדה למינוי שופטים היום היא צעד נוסף בניתוקו של בית המשפט העליון, ומערכת המשפט כולה, מהציבור הישראלי. במקום לנצל את הרכב הועדה לבחירת שופטים, לאיזון בית המשפט, כך שיכיל מגוון דעות, ובפרט לצורך מינוי שופטים שמרניים אשר יכבדו את המחוקק הישראלי ואת עקרון הפרדת הרשויות, נרקחה פשרה שהיא כולה תבוסה לציבור הישראלי, וניצחון לאקטיביזם השיפוטי".
משרד תדמור לוי ושות' אמרו כי "שותפנו היקר, עו"ד יחיאל כשר, התמנה היום לשופט בית המשפט העליון. אין כבוד גדול מזה, ואין מינוי ראוי ממנו".
הבוקר, שקד התייחסה בוועידת מקור ראשון לבחירת השופטים ואמרה כי היא בטוחה ש"לפחות שניים הם בצד הנכון ביחס לחוק האזרחות והריסת בתי מחבלים". היא סיפרה כי בתקופתה כשרת המשפטים "המבחן לבחירתם היה העמדה ביחס לחוק האזרחות ולעתירות על הריסת בתי מחבלים. אני יודעת שנבחרו בתקופתי חמישה שופטים מתוך שישה שהם בצד הנכון, בעד מדינה יהודית ודמוקרטית חזקה".
בדיל הקודם, חברי הוועדה הגיעו להסכמות על שלושה מועמדים: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, השופט הערבי היחיד ברשימה, שנחשב למועמד מוסכם להחליף את השופט ג'ורג' קרא על תקן השופט הערבי בעליון.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן נחשבת למועמדת המועדפת על נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, על אף שבעבר שרת הפנים איילת שקד הטילה וטו עליה בתקופה שהיא כיהנה כיו"ר הוועדה, בגלל שבעלה של רונן תרם לקרן החדשה בישראל. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים גילה כנפי-שטייניץ, רעייתו של ח"כ יובל שטייניץ, נחשבת למועמדת שמרנית.
המחלוקת בין חברי הוועדה נגעה לשופט הרביעי, כאשר לשכת עורכי הדין דרשה כי הוא יגיע מהמגזר הפרטי, בניגוד לשלושת המועמדים האחרים שמכהנים כיום כשופטים מחוזיים. הלשכה הגישה שני מועמדים מטעמה, עו"ד יעקב שרביט ממשרד הרצוג פוקס נאמן, שנתפס כאיש שמאל, ועו"ד נתי שמחוני שנתפס על ידי חברי הוועדה כאיש ימין, המקורב לעורך ישראל היום לשעבר בועז ביסמוט ולאיש התקשורת יעקב ברדוגו.
בעקבות נפילת הדיל, שר המשפטים גדעון סער פתח את הרשימה להגשת מועמדים נוספים, והצדדים הסכימו על בחירתו של עו"ד יחיאל כשר, ממשרד תדמור ושות'. כשר עסק במשפט אזרחי-מסחרי, אך נחשב לאיש ימין.