איך היו נראים היום ואן גוך, ז'אן ד'ארק, יוליוס קיסר ודוד המלך?

הידרלי ללי דיאו בן ה-22 מברזיל הוא אמן דיגיטלי שמשתמש גם בבינה מלאכותית וגם באפליקציות עריכה כדי ליצור הדמיות מציאותיות מאוד של אנשים שלא קיימים במציאות - בין אם מדובר בדמויות מצוירות ובין אם באישים היסטוריים שכבר אינם חיים מאות שנים.

אז אם כל החיים תהיתם איך היו נראים באמת דמויות כמו ז'אן ד'ארק, ואן גוך, מיכאלנג'לו, נפוליאון, דוד המלך או יוליוס קיסר - לו היו חיים היום - הידרלי הגיע כדי לשים קץ לתהיות וחשף את התשובה שלו ל-130 אלף העוקבים שלו באינסטגרם.

הנה כמה מהביצועים הטובים ביותר שלו:

לפני שתתרעמו על המראה של דוד המלך ותתלוננו ש"ידוע שהוא היה ג'ינג'י" כדאי שתדעו שקיים סיכוי לא רע שזה בכלל לא נכון. דוד אמנם מתואר בתנ"ך כאדמוני, אולם אין זה אומר שהוא דווקא היה אדום שיער. בספרו של חיים נבון: "חוה לא אכלה תפוח - 101 טעויות נפוצות בענייני יהדות" נכתב שהפרשן יהודה קיל, בעל פירוש "דעת מקרא", טוען שהמילה אדמוני במקרא לא מתייחסת לשיער אלא דווקא אל לחייו של דוד שהיו אדמדמות. בשתי הפעמים בהן מיוחס לדוד התואר אדמוני מדובר על סיטואציות לא מחמיאות לו - בהן הוא מתואר כבעל מראה נערי שלא ניתן להתייחס אליו ברצינות ולכן כנראה הכוונה שלחייו היו סמוקות כשל נער.

בנוסף, בשמואל א' פרק י"ט מסופר על בריחת דוד מפני שאול ששלח שליחים לבית של דוד לתפוס אותו. מיכל בת שאול, אשת דוד, שומעת על כך וממלטת את דוד דרך החלון. כדי להרוויח זמן היא לוקחת תרפים (אלילי בית בצורת ראש אדם) ומניחה במיטה ואולם היות ולתרפים אין שיער - היא צריכה לדמות את שערו של דוד כאילו הוא חולה וישן במיטתו ולכן היא מניחה את "כביר העיזים מראשותיו" כלומר באזור הכרית כאילו מונח שם ראשו של דוד. לפי פרשנים, כביר העיזים הוא מין כרית עשויה מעור עיזים כששיער העיזים נמצא בצד החיצוני. כאשר הגיעו שליחי שאול וראו את שיער העז הם האמינו ששזה שיערו של דוד ומכיוון שהעז הארץ ישראלית היא שחורה או לבנה - והיות ודוד עדיין לא היה עם שיער שיבה סביר להניח שהיא השתמשה בעז שחורה. כשבאו השליחים, עבדי שאול - שהכירו את דוד שר הצבא הם טעו לחשוב שזהו שערו של דוד - שהיה שחור.

בשיחה שערך עם boredpanda הסביר היוצר ש"בגלל המעמד לו זוכים כיום סלבס, אושיות רשת ופליטי ריאליטי, אנחנו שוכחים לעתים קרובות שהם אנשים רגילים, בדיוק כמו כל אחד אחר. אותו כלל חל גם על אישים היסטוריים מפורסמים, ואפילו במידה רבה יותר: אנחנו יכולים לראות אותם רק דרך יצירות של אמנים גדולים (בדרך כלל), ובגלל שהם נוצרו ע"י גאונים אמנותיים זה תמיד גורם לאישים האלה להיראות כמו אלים למחצה מהעבר רחוק. אבל בדיוק כמו עם סלבס, הגיוני להאמין שהם היו אנשים רגילים לגמרי, למרות ההישגים הגדולים שלהם והסיפורים עליהם".

הוא המשיך והסביר ש"זו בדיוק הייתה הסיבה שרציתי להעיף מבט נוסף על האישים ההיסטוריים הללו ולנסות לדמיין אותם כאילו הם חיים בזמנים המודרניים שלנו. אחת מההטבות של הזמנים בהם אנחנו חיים היא שהאופנה ופרטי הלבוש לא חושפים כל כך הרבה על המעמד החברתי של הלובש אותם כמו שהיה פעם, ולכן הם נראים שווים - כמוך וכמוני".