הקורונה מתנדפת, הפקקים חוזרים והתחזיות מראות: עומסי שיא עוד לפנינו

עבור מי שנמצא בכבישים באופן יומיומי, קשה יהיה לשכוח את פרק הזמן ההוא לפני כמה שבועות בו הנהיגה הפכה לחוויה כמעט דמיונית: תנועה דלילה בשעות העומס בכביש החוף, זרימת רכבים באיילון מהירה יותר מהנחל וכיבש 1 פנוי. אז, בימים ההם, גוש דן כולו התנקה מלפיתת החנק של מאות אלפי המכוניות שגדשו אותו.

הסיבה להקלה הפתאומית הזו לא הייתה הקמת מערך תחבורה ציבורית יעיל בן לילה, אלא העלייה התלולה בתחלואת הקורונה בשל זן האומיקרון. מה שגרר ריבוי בידודים, או במקרים אחרים הימנעות של מעסיקים לקיים מפגשים או עבודה משותפת בשל סיכון ההדבקה הגבוה.

והתחושה הזו של להגיע במהירות וקלות ממקום למקום, קיצור הזמנים על הכבישים ואיתם החיסכון בזמן, עצבים וכסף - אינה בגדר תחושה בלבד. מבדיקת וואלה! עולה כי השימוש המופחת בתחבורה ציבורית, בכבישים, בחניונים ואפילו בתדלוק - מגובה בנתונים ברורים המצביעים על ירידה תלולה במהלך השבועות של המחצית השנייה של דצמבר ובמהלך ינואר ומאז המחצית השנייה של אותו החודש התאוששות מהירה מאוד עד חזרה לשגרה בימים האחרונים.

החדשות הטובות - התנועה הדלילה והשוטפת בכבישים הינה מצב בר השגה עם מערך תחבורה ציבורית מהיר ויעיל. החדשות הרעות - זה לא הולך לקרות בקרוב. החדשות הרעות עוד יותר - הפקקים יחזרו והפעם בשיעור שיגרום לכם להתגעגע למה שהיה קודם.

בוויז מדווחים כי נכון לתחילת השבוע הנוכחי נרשמה עלייה של 18% בנסועה הכללית בכבישים, זינוק של 12% ביחס ליום חמישי האחרון ומספר שהולך וסוגר את הפער ל-22% של "השגרה" באמצע דצמבר, תחילת התפשטות הגל. המספרים מתייחסים לנפח התנועה של לפני תקופת הקורונה.

הקפיצה ניכרת בכל אחת מהערים הגדולות והבינוניות שנדגמו על ידנו, תל אביב עם 8%, ירושלים עם 15%, באר שבע (7%), חיפה (14%), פתח תקווה (6%) וראשון לציון (12%). "בימים האחרונים אנחנו רואים עלייה בכמות התנועה כשהמשק חוזר לאיטו לשגרה", אומר לוואלה! ד"ר רועי ששון, מנהל גילדת המידע בוויז.

"אנו רואים האטה של כ-10% במהירות הנסיעה בשעת השיא בבוקר אך בעיקר בשעות הצהריים, שנובע ככל הנראה בגלל שבשעות אלו יש יותר 'אירועי חובה' שלא ניתן לדחות, כמו איסוף הילדים". ואם השבועות הנינוחים בכבישים היו נחמה קטנה בתוך סיוט הפקקים, ד"ר ששון מציע שלא להתרגל: "כמו כן אנו רואים, שזמן החזרה לעומסים מתקצר מגל לגל, ואנחנו משערים שתוך זמן קצר נחזור לעומסים שהיו לפני הגל הנוכחי".

תיקוף נוסף לנתוני הנסועה הללו עולה מנתוני פלאפון אודות היקף השימוש באפליקציית הניווט של וויז. שם ביקשנו לתחום את הבדיקה בשעות העומס הקריטיות של בין 6:00 ל-9:00 בבוקר. גם כאן, נקודת היחוס לנתונים הם ימים א'-ה' בשבוע האחרון של דצמבר, לפני העלייה הגדולה בהתפשטות הזן וה"סגר השקט" שחל במדינה.

גם פה המספרים ברורים, ירידה של 4.6% בשבוע הראשון של ינואר שהופכת ל-11.5% בשבוע השני, 19.6 בשלישי וממשיכה לירידה של 20% בשבוע האחרון של אותו החודש. גל דומה נרשם גם במהלך חודש פברואר שגם בו בשבוע האחרון של החודש הירידה עמדה על 20%. אולם אז מגיע המהפך של תחילת פברואר אותו הרגשנו כולנו בכבישים, כאשר המגמה מתהפכת והנתון מצטמצם ל-10%, 5.5% בשבוע השני של החודש ועד לפער של אחוז בודד מתחת לממוצע טרום האומיקרון נכון לאתמול - כלומר, חזרה לשגרת הפקקים המלאה.

דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון, yes ובזק בינלאומי, אמר: "לאחר שחלה ירידה במספר הנוסעים בכבישים שהגיעה לכ-20% בשיא גל האומיקרון, החלה העלייה והחל מהשבוע בהתאם לתחזיות שלנו, המצב בכבישים חזר כמעט לשגרה מלאה עם ירידה מזערית של 1% בלבד. ביום ראשון האחרון אפילו נרשמה לראשונה עלייה קלה בשימוש בוויז לעומת יום ראשון של לפני גל האומיקרון". ואת הסיכום שלו כולנו מרגישים בימים האחרונים ונרגיש עוד יותר בשבועות הבאים: "אין ספק שלעת עתה, הגל מאחורינו, והפקקים לצערנו חוזרים ובגדול".

על פי נתוני פנגו המשקפים את היקף השימוש באפליקציה להפעלת חניה בכחול לבן וחניונים, שימוש בתחבורה הציבורית ותדלוק - ניתן לראות כיצד עם התפשטות הגל ממחצית חודש דצמבר החלה ירידה של שמונה אחוזים בכל אחד משלושת השבועות שבין 26 בדצמבר ועד 23 בינואר. מרמה של 98% ל-69 (כאשר נקודת הייחוס היא השבוע הראשון של דצמבר - טרום ההתפשטות). אולם מאותו תאריך ונכון לתחילת השבוע מזנקת העקומה בחדות מאותם 69% ל-86%.

וכדי להבין את הסיבה שאותה נראה את הפקקים חוזרים בנחשול אדיר, אנחנו מכניסים עוד רכיב אחד חשוב - שיעור השימוש בתחבורה הציבורית. שלעומת הזינוק התלול בשימוש במכוניות הפרטיות, בכל הקשור לתחבורה ציבורית המצב שונה לחלוטין. על פי נתוני "הופ-און" עולה שהשינוי בין שיעור השימוש בתחבורה הציבורית בשבוע האחרון ובין זה בשיא התפשטות האומיקרון באמצע ינואר - עומד על 3.6 אחוזים בלבד. שוב, עשרות אחוזי שינוי ברכב הפרטי לעומת אחוזים בודדים בתחבורה הציבורית. כאשר את השינוי המשמעותי יותר רושמות בת ים ( 6.71 אחוזים) אשדוד (עליה של 6.53 אחוזים) ובאר שבע (7.37 אחוזים). את השיעור הקטן ביותר - חיפה (0.74 אחוזים) ופתח תקווה (1.88 אחוזים).

ואם עוסקים בהשוואות ובמגמות, קשה מאוד להתעלם מהעובדה שביחס לפעלתנות שאפיינה את משרד התחבורה בתקופת הסגרים הראשונה וגם בגל הדלתא, שנוצלו לתנופת עבודות תשתית ושיפור במערך התחבורה הציבורית, הפעם הפעולות היו מדודות הרבה יותר. נכון, ישנן "נסיבות מקלות", כמו העובדה שבהכרזת הסגרים הגדולים של 2020 ניתן היה להשבית לחלוטין את תנועת הרכבות למשל על מנת להאיץ פיתוחי תשתית, ואילו הפעם נאלצה הרכבת לתמרן בין המשך מתן שירות לעבודות תחזוקה שגרתיות, או שגרתיות פחות כמו במקרה של ההשבתה הפתאומית של תחנות קו השרון בשל ליקוי הבנייה שהתגלה בהוד השרון סוקולוב וכפר סבא נורדאו.

בעוד תהליכי עבודה שגרתיים של משרד התחבורה כמו דיונים בניסויים של רכב אוטונומי בכבישים, הפעלת מרכז איומי סייבר, איתורי מנכ"ל לרשות שדות התעופה, תקנות למניעת זיהום מי ים מכלי שיט ועוד. בכל הנוגע לשיפורים קריטיים וייעול במערך התחבורה הציבורית, לא נעשה מספיק בכדי לסגור את הפערים שהיו בו לכתחילה ובטח לא להכין אותו לחזרת הפקקים כאלטרנטיבה לרכב הפרטי.

לדברי ארגוני הנהגים, לא הושגו גם התקדמויות באחד מהמכשולים הגדולים לשיפור התחבורה הציבורית - המחסור הכרוני, הקשה בנהגים בתחום הזה שנאמד בכ-3,000 נהגים. ובנוסף לנתון זה, גם תנאי ההעסקה וההכרה החסרה בזכויות הסוציאליות או אפילו היעדר הגדרת נהג האטובוס כמקצוע על ידי המדינה.

ובכל זאת היו כמה נקודות אור:

1. בקו 81 של דן המקשר בין תחנת הרכבת בבני ברק לרמת החייל, ממוקדי תעסוקת ההייטק, הועתקה עצירת הקו מהגשר לפתח התחנה ויותר מכך, סונכרן לוח הזמנים שלו עם זה של הגעת הרכבת.

2. 315 מיליון שקלים שהוקצו לפיתוח התחבורה הציבורית בבית שמש (העיר היא מהמובילות בשיעור השימוש בתחבורה הציבורית - הוכחה לכך שעם הביקוש מגיע השיפור).

3. אושר מהלך שיקצר את ההליכים הבירוקרטיים להקמת מבני התרעננות ועמדות טעינה לאוטובוסים חשמליים בוועדה הארצית לתכנון ובניה. מדובר בשלב הראשון ב-5 מבנים, אליהם יצטרפו בעתיד 20 נוספים מדי שנה.

בשאר המקרים היו אלו בעיקר יוזמות ופעולות מקומיות כמו הפיכת נתיבים לכאלו המיועדים לתחבורה ציבורית כמו בציר רמת השרון-תל אביב במחלף הכפר הירוק וגבעתיים-תל אביב בדרך השלום ונתיב תחבורה ציבורית ברחוב יצחק רבין בפתח תקווה.

אבל בשורה התחתונה, יותר ויותר מכוניות חדשות ממשיכות לעלות על הכבישים כששנת 2021 מסמנת שנת שיא במכירת מכוניות. בנוסף, שוק המשומשות משתולל בשל הביקוש לתחבורה אישית שתהייה מהימנה, נוחה, בטוחה בריאותית ובעיקר שימושית יותר מהתחבורה הציבורית. ובעוד אלה התהליכים המתרשים בשטח - המצב אליו שואף משרד התחבורה לשינוי המציאות מכזו שמוטה לשימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית - רק הולך ומתרחק.