בשנות השמונים בצפון המדינה מרבית התעשייה התבססה על מפעלים של תעשיות מסורתיות - טקסטיל, מתכת, עץ ועיבוד תוצרת חקלאית. מודעת דרושים צנועה שפורסמה בעיתונים בחודש מאי 1983 בישרה על ניצני עידן ההייטק והייתה הנחת הצעד הראשון בדרך להקמת מפעל "טאואר סמיקונדקטור", שעם השנים הפך למפעל ענק, ושהיום (שלישי) נמכר לחברת "אינטל" בסכום של 5.8 מיליארד דולר.
מודעת הדרושים פנתה למהנדסי מכונות, אלקטרוניקה ומחשבים בהצעה להצטרף לצוות הקמת מערך תחזוקה וקווי פיתוח וייצור של מעגלים משולבים. החברה המציעה הייתה "נשיונל סמיקונדקטור", חברה אמריקאית גדולה שייצרה רכיבים ומערכות ממוחשבות, ובישראל החזיקה מרכז פיתוח ותכנון רכיבי מיקרו-מחשבים.
ד"ר גיורא ירון, ישראלי שחי בארצות הברית והשתלב בחברה, היה מי ששיכנע את הנהלת החברה בכדאיות להקים מפעל שבבים בישראל. מגדל העמק הייתה אז עיירת פיתוח וכדי למשוך את מהנדסי העתיד, הוסבר במודעה כי המפעל נמצא רק 25 דקות נסיעה מהטכניון, ויוקם על "הגבעות החולשות על עמק יזרעאל".
אל תפספס
שאול עמור, ראש המועצה המקומית, הבין שמיזם כזה יקפיץ את היישוב קדימה. היישוב זכה להגדרה של אזור פיתוח א' כדי לשכנע את חברת הענק האמריקאית להגיע למקום. ירון סיפר לעיתונאים שהגיעו למפעל החדש שהאמריקנים לא הבינו איך שטח של 60 דונם, עליו הוקם המפעל, עלה 50 אלף דולר, בעוד שבקריית טבעון, מרחק קצר משם, דונם אחד עולה כמעט מאה אלף דולר.
אבל לא הכול הלך חלק. ירון התלונן כי תחילה לא היה במקום קו טלקס, דרכו ניתן היה להעביר הודעות טלגרמה בימים שבהם לא היו שירותי טלפון ארוכי טווח (שיחות חוץ ובינלאומיות). "כדי לקבל קו טלקס, אתה מתרוצץ בלי סוף. ובאמת כולם ניסו לעזור לנו. אני לא מייחס זאת לרוע לב. פשוט לא היה קו" סיפר ירון, "את הזמן שהקדשתי לחיפוש קו טלקס יכולתי להקדיש לתכנון המפעל ולחיפוש כוח אדם. אותו סיפור נכון לגבי חשמל. במפעל כזה - נפילת מתח חשמל פירושה הפסדים במאות־אלפי דולרים".
ב-1984 הונחה אבן הפינה ושנה אחר כך הסתיימה בניית המפעל. כעבור שנתיים מרכז ההשקעות החליט על השקעה נוספת במפעל, השקעה של 30 מיליון דולר, שנחשבה אז השקעת ענק והבטיחה הצטרפות של 176 עובדים ל-150 שכבר עבדו במקום. באותה שנה גם הפכה מגדל העמק לעיר, ועמור נבחר לכנסת (בתקופה זו ראש עיר היה יכול לכהן גם כחבר כנסת).
אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק מאז 1998, מגדיר את המפעל כ"ספינת הדגל של התעשייה בעיר".
אלא שבמהלך השנים הספינה גם נקלעה לטלטלות ולמשברים. ב- 1993 החליטה "נשיונל סמיקונדקטור" לסגור את המפעל בשל משבר עולמי בתעשיית המעגלים המשולבים. לבסוף המפעל ניצל מסגירה אחרי ש"החברה לישראל" רכשה אותו והפכה אותו לחברת "טאואר סמיקונדקטור".
אלי ברדה, ראש עיריית מגדל העמק ב-23 השנים האחרונות, אמר כי "רכישת טאואר על ידי אינטל היא בשורה משמחת לעיר. אינטל היא חברת ענק בינלאומית שמרחיבה את פעילותה בישראל. זו חברה חזקה שכעת תרחיב את המפעל במגדל העמק". המפעל משתרע על שטח של 50,000 מטרים רבועים. מדובר בהכנסה גבוהה מארנונה שנכנסת לקופת העיריה, אבל יותר מכך, המפעל מספק 2,000 מקומות עבודה ולדברי ברדה 750 מהם הם תושבי העיר. "צעיר שגדל בעיר, יודע שאחרי הצבא והלימודים יש לו מקום עבודה טוב להיקלט ולהתפתח בו", הוסיף ברדה,"על תעשייה כזאת נלחמים בצפון ובנגב".