"גשר הכוהנים" הסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי שבמירון פורק הלילה (שני). הגשר, שכונה גם "שביל טהרה", היה אחד המבנים השנויים במחלוקת באתר הקדוש, והקמתו סימלה את אובדן המשילות של המדינה במקום במהלך השנים.
השביל המדובר הוא מעין שביל מתכת שנבנה על כלונסאות ברזל, באורך של כ-300 מטרים. הוא הוקם בעורפו של קבר הרשב"י, על צלע ההר, מעל נחל מירון. נחיצותו התעוררה לפני כ-14 שנים, נוכח טענה של גורמים חרדים כי בנתיב המסורתי שאליו עולים אל הקבר עשרות ומאות בשנים, מצויות מערות קבורה.
מקורה של סוגיית שביל הכוהנים היא בסכסוך עמוק בין שתי חצרות, בראשן שני אחים, כוהנים - חסידות "תולדות אהרון", בראשות הרב דוד קאהן וחסידות "תולדות אברהם יצחק", בראשות הרב שמואל יעקב קאהן.
הוויכוח החריף בין שתי החצרות אודות סוגיית העלייה להר הגיע לידי כך שלפני כ-11 שנים ב"תולדות אברהם-יצחק" החליטו שלא לעלות אליו, ואילו האדמו"ר של "תולדות אהרון" עלה להר, אבל רק אחרי שנמצא פתרון הלכתי ולפיו הוא ישב בתוך ארגז עץ שהותקן על אחורי רכב שטח, כדי שהארגז יחצוץ בינו ובין טומאת קברים.
למרות שהגשר הוקם ללא היתרים, המדינה השתתפה אז בעלות הבנייה. הדבר עורר סערה בעולם החרדי, נוכח שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין המדינה לבין חסידות "תולדות אברהם יצחק", שעל פי דרישתה נבנה השביל. בחסידות יצאו אז בהכחשה גורפת ובבקשה "להסיר לזות שפתיים", וטענו כי "היות שנודע כאילו המדינה משתתפת בחלק מהעלויות של דרך הכוהנים, אנו מודיעים כי זה שקר והכול ממומן על ידי נדיבי עם".
ההקצנה ההלכתית באתר וחולשת המדינה בניהול המקום באותה תקופה ניכרו גם בהקמתו של גשר שהוגדר כ"גשר למעבר גברים", וכך גם נכתב אז בשלט שנתלה על הגשר. משרד התיירות, שמימן את הקמת גשר המתכת, הכחיש אז כי זו תכלית הגשר וטען כי הוא נבנה נוכח דרישות בטיחות באתר.
אוזלת ידה של המדינה בכל הנוגע לניהול האתר ניכרה לעין, בעיקר משום שבדצמבר 2008 פרסם מבקר המדינה דוח חריף שבו קבע כי "בטיפול במתחם קבר הרשב"י קיים כשל מערכתי". למרות הדוח החריף, לא השתנה דבר במקום.
משום ש"שביל הכוהנים" נבנה ללא האישורים הנדרשים, המדינה הרסה אותו בינואר 2012 ושלושה חודשים לאחר מכן הוא הוקם מחדש, הפעם על ידי המדינה עצמה. משרד התיירות, שהיה הגוף הממונה על המקומות הקדושים, מסר אז כי "גשר הכוהנים אינו מיועד לחסידות מסוימת, ומטרתו לשרת את כלל המשתתפים בהילולה ובאתר. הגשר מומן כולו על ידי המדינה ואושר על ידי מינהל מקרקעי ישראל".
הקמת הגשר נעשתה על אף שסמכויות דתיות שונות, בהן רבה של מירון במשך עשרות שנים, הרב מאיר שטרן, קבע אז כי "מעולם לא הייתה שאלה בעניין הליכת הכוהנים בכביש הראשי שבו עולים לרשב"י". הוא הדגיש כי "מעולם לא עלה איזה ספק בהליכה על הדרך העולה, המקובל על כולם כמה וכמה דורות".
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מרום-הגליל הוציאה ל"שביל הכוהנים" היתר שימוש ליומיים בלבד, שני ימי ההילולה, אולם מאז הוא נותר על מקומו, במשך קרוב לעשר שנים. על פי הודעה שהוציאה הבוקר הרשות לאכיפה במקרקעין "גשר הכוהנים נהרס בשנת 2011 בהחלטת בית משפט, ונבנה מחדש שלא כחוק ובניגוד לתוכנית, חסם דרכי מילוט מהאתר והוכרז כמבנה מסוכן".
עוד נמסר כי "בתחילת החודש בית המשפט החליט לבטל את צו המניעה שהיה תלוי ועומד נגד הריסתו של המבנה מאז אוקטובר 2021, תוך שהוא מקבל את כל טענות המדינה לעניין אי חוקיות הגשר ומסוכנותו. לאחר פירוק גשר המהדרין וגשר דב (שבו קרה האסון, א.א.), גשר הכוהנים נותר למעשה הגשר האחרון במתחם קבר הרשב"י. בהמשך להחלטת הממשלה, תמשיך הרשות לאכיפה במקרקעין לפנות את כלל המפגעים באתר על מנת לאפשר פיתוח קבע במקום והיערכות בטוחה להילולה הקרובה".