זה היה לילה מורט עצבים. מסוג הלילות שבהם הקשב של הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בצה"ל מגיע לשיא והוא מרוכז במקום אחד. כל שנייה חשובה ובכל רגע יכול להתפרץ אירוע שיסבך את מדינת ישראל. לכן לכל החלטה ולכל פרט קטן יש משמעות הרת גורל. הפעם היו אלו כוחות מיוחדים ממערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) של צה"ל שפעלו ב-11 בנובמבר 2018 בלב העיר חאן יונס שברצועת עזה.
בזמן שהכוח במשאית פעל במשימה, נעצר הכוח במחסום פעילי חמאס. "אם יש דבר אחד ברור ברצועת עזה הוא שכולם מכירים את כולם. זו לא לבנון ולא סוריה. אתה לא יכול לערבב כל אחד בקלות", סיפר קצין מודיעין ותיק לשעבר, מומחה למבצעים מיוחדים שקמטים רבים מעטרים את מצחו, "ואם גרסת הכיסוי שלך לא יושבת על בטון, על קרקע יציבה, קל לטלטל אותה ואז מגיעה הסכנה. כל פרט, כל מילה, הניב, הלבוש, וההתנהגות, חייבים להיות מושלמים. אין דרך אחרת בעזה. אחרת אתה נחשף".
בנקודה הזו עיני הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן התבוננו במסכים. דרמה מתחוללת במחסום והם לא ערים לה.
הגרסה של הכוח המיוחד לא שכנעה את פעילי חמאס ואל המחסום הגיע לא אחר מאשר נור בארכה, מפקד גדוד מזרח חאן יונס בזרוע הצבאית של חמאס. בארכה, מלווה במאבטחים, דמות מאוד קשוחה וכריזמתית, ממשפחה מאוד מכובדת. במהלך התחקור בשטח הפרטים שקיבל לא מתחברים והוא מאבד סבלנות. ברגע שבו הכוח המיוחד מבין שאפסו סיכויו לשכנע, מחליטים הלוחמים להפוך את הקערה והם פתחו באש ממנה נהרג בשוגג סא"ל מ', אחד מלוחמי צה"ל המעולים והאמיצים בעשור האחרון שעברו שלל מבצעים מסמרי שיער במדינות אויב. על פועלו עוטר סא"ל מ' ז"ל בצל"ש הרמטכ"ל לאחר מותו.
באותם רגעים מבינים בבור שבקריה בתל אביב כי המבצע המיוחד הסתבך, חיי כל הלוחמים בסכנה ברורה ומידית והם מקדמים פעולת חילוץ הירואית שמוביל ראש מחלקת התקפה בחיל האוויר אל"מ ג'. בקור רוח מקפיא דם הצליח אל"מ ג' ובסיוע מסוקי קרב ומטוסי קרב לפלס דרך לכוחות המיוחדים שהצליחו לנקודת המילוט בה נחת תחת אש כבדה מסוק היסעור מטייסת 118 וכוח של יחידת החילוץ 669. "זו היתה השעה היפה של חיל האוויר הישראלי. קפיץ דרוך שהוציא אל הפועל חילוץ שיכול היה להסתבך ולהפוך לאירוע מתגלגל חמור הרבה יותר. אומץ בשילוב דיוק ורמה מקצועית מהגבוהות שיש בצה"ל", סיפר אחד הקצינים שהיה מעורב בפרטי המבצע המיוחד.
אך כששקע האבק והחלו התחקירים, התגלתה תהום פעורה בין מה שהיה מצופה מאחד המערכים הכי רגישים וחשובים בצה"ל לתהליכים המקצועיים ולפרטים הקטנים במבצע המיוחד.
"אם תטה את האוזן לכיוון אגף המודיעין של צה"ל ותתרכז היטב תוכל לשמוע גם היום את הדי השבר שנוצר אחרי המבצע המיוחד שנכשל בחאן יונס", אמר קצין בכיר שהיה חשוף לפרטים התחקירים. "זה פצע מדמם עד היום לא רק למערך המ"מ ולאמ"ן אלא לצה"ל כולו. זה התחיל במשמעת מבצעית. ואולי לא נכון להשתמש במונח הזה: משמעת, כי זה נוגע בהרבה פרטים ולא באמת מסביר את מהות הבעיות שהתגלו. תהליכים בסיסיים בנוהליים היומיומיים. עיגולי פינות. יהירות. נתק מפקודות ושינויים שלא באמת נתנו עליהם את הדעת. היו דמויות במפקדה שעשו מה שנכון להם ולא מה שמלמדים אותם לעשות. יש נהלים ויש פקודות. והכי חשוב: אין נתק בין המבצעים למשמעת בשגרה. לא סתם צה"ל עושה הכול כדי שלא ידברו על הכישלון בחאן יונס. אני ציפיתי שכן ידברו על זה כדי שכשל כזה לא יחזור על עצמו גם לא ביחידת אחרות".
הקצין הבכיר שהפעיל כוחות מיוחדים לאורך שנות שירותו הצבאי הסביר כי המפקדים מנהלים מתח תמידי בהפעלת לוחמי איכותיים. "יש מתח בין מה שאתה רוצה כמפקד שהוא יעשה לבין הפקודות. סוד ההצלחה? למרות שצריך לייצר זריזות וגמישות יש פקודות בסיסיות שאסור לוותר עליהן. היה לוחם שאומר לי: אני הורג מחבלים, למה היה חשוב שאני אלך עם חולצה בתוך המכנסיים? ולמה חשוב הגילוח? הסברתי שאין הבדל בין שגרה למבצעים. אחר כך היתה מלחמה לדרוש את אותה רמת משמעת וסדר לא רק מהלוחמים המיוחדים אלא גם מהמפקדים".
העיסוק במבצע הכושל בחאן יונס טלטל את הצבא כי הכוחות והמפקדה המיוחדת וכל מי שתמך בהם היו אמורים להיות הסמן הימני של צה"ל. מהם תראו ותעשו. משימת השיקום של מערך המ"מ באמ"ן הוטלה על הרמטכ"ל כוכבי.
"מה שקרה באגוז - זו רעידת אדמה"
התחקירים השאירו את כולם פעורי פה בגלל התקלות והשגיאות שנחשפו. כוכבי הוביל את תהליך השיקום של מערך המ"מ. לחלק מהקצינים הראו את הדלת החוצה וחלק הוחזר מהאזרחות. קצין בכיר מיחידה מיוחדת שהוביל מבצעים במדינות אויב, סיפר השבוע כי "כלפי חוץ הראו שינוי ותיקון אבל כלפי פנים? כולם יודעים שתהליך השיקום לא הסתיים, כי במקום להתמודד עם גרעין הבעיות מתעסקים במעטפת. לא ארחיב יותר מדי כי מדובר בעמודי יסוד בביטחון. ואם חשבתי שזה נגמר בזה, היו כמה אירועים שהדליקו לי נורה אדומה על מה שקורה ביחידות המיוחדות בשנים האחרונות עד שהגיע האירוע ביחידת אגוז. הבנתי שאני לא טועה. מה שקרה באגוז זו רעידת אדמה. בהרבה מובנים והיא נוגעת בכל צה"ל. מהמטה הכללי ומטה. לא ארחיב את דעתי על הענישה המכילה. כוכבי היה צריך כבר באירוע של חאן יונס להבין שהוא בבעיה ולבצע תהליך הפקת לקחים לכל הצבא. כמו שזה נראה כרגע, לא ירד האסימון".
בחודש שעבר מפקד צוות ביחידת אגוז שיצא לסיור עצמאי לחיפוש בשטחי האש של צה"ל בנבי-מוסא אחר אמצעי ראיית לילה שנגנב ללא אמצעי קשר ומבלי לעדכן אף אחד ממפקדיו, פתח באש והרג שני מפקדי פלגות מהיחידה שיצאו לסיור עצמאי בעצמם ללא קשר. לאחר מכן בתחקירים התגלו שורה של כשלים שכללו פקודות ונהלים. הקצינים פשטו על מאהלים בדואים במטרה לחפש ציוד, הסתובבו עם כדור בקנה, יצרו בעיות של פיקוד ושליטה, לא טיפלו בבעיות של צעירות-ותיקות, רמת משמעת נמוכה ומקצועיות לוקה בחסר בביצוע המשימה, ועוד.
ד"ר נורמן דיקסון שהיה מרצה מומחה לפסיכולוגיה וכתב את הספר "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", קבע כי "השלומיאליות הצבאית, ויהיו שאר סיבותיה אשר יהיו, מעידה על כשל במנהיגות. מכל הבעיות הפסיכולוגיות המטרידות קציני צבא, מעטות ביותר הן העולות בחומרתן על הבעיות הקשורות במנהיגות".
על המתח התמידי בפיקוד כתב, "הם נאלצים למלא תפקידים שאינם מתיישבים זה עם זה. הם אמורים לגלות יוזמה ובכל זאת להישאר במסגרת הפקודות. עליהם להיות תוקפניים, אך לא לנהוג בחוסר משמעת. עליהם לגלות דאגה קפדנית לאנשיהם, ובכל זאת לשמור על ריחוק חברתי ניכר". ובנוסף לכך הזהיר את המפקדים, "לעולם אל תבקש מאנשיך לעשות מה שאינך מסוגל לעשות בעצמך".
אבל האויב האמיתי של היחידות המיוחדות בצה"ל הם בעיקר ההתלהבות, הפזיזות, ההתמסרות העיוורת והבלתי ביקורתית לכל משימה, גם הטיפשית ביותר. לאורך התחקיר ביחידת אגוז עלה המושג :"יוזמה". מה שמצופה תמיד ביחידה מיוחדת זה לא בהכרח לפעול לפי העבר אלא לנקוט בגישה יצירתית ויוזמת אך גם לכך קבע דיקסון יש פרשנות מאחר ועליך להיות נכון תמיד להעלות בדעתך ולהציע דרך פעולה מקורית אך הפער בין האימונים למבצעים מטשטש במהירות אם לא קובעים גבולות ברורים. "כך היוזמה נהפכת גם להפרת הסדר הקיים כדי לספק תירוץ לגילויי חדות מוח והתעניינות", הוסיף דיקסון.
סגן מפקד סיירת לשעבר וכיום קצין מילואים ביחידה מובחרת הסביר מה לא הפתיע אותו באסון של יחידת אגוז, "זה היה ברור בסיפור של אגוז שיש התעקשות של מפקדים לילה אחרי לילה לעמוד במשימה. גם אם הם חורגים מהפקודות. המפקדים לקחו אחריות. מה זה שונה ממרדף שביצעו קצינים בקורס מ"פים מג"דים לפני שנה וחצי בערך. גונבים להם ציוד בצאלים והם רודפים אחרי הגנבים עד לכפר הבדואי ואפילו יורים באוויר. מה עשה אז הרמטכ"ל כדי לעצור את התופעה?. אל תגידו לי שמה שקרה באגוז התחיל באגוז. ממש לא. יש כאן בעיית משמעת רוחבית".
סגן מפקד הסיירת ניסה לתאר באיזו מציאות חיים לוחמים ביחידה מיוחדת, "יש תרבות ארגונית אחרת במיוחדות. פויקה בתוך המאהל. זה ביטוי לאווירה, אנשים שאתה מתקשה בשלב מסוים לכנס לעולם של משמעת. אם אתה רוצה להשיג משהו אחד (יוזמה, יצירתיות א.ב) אתה חייב לוותר על משהו אחר".
בשנה האחרונה היו סדרת אירועים שמתחברים לפי כלל הקצינים שהתראיינו לכתבה למה שהתחולל באגוז ומצביעים על בעיית משמעת וסדר ביחידות המיוחדות. פציעה מפקד פלגה בדובדבן והקשר שלו במבצע מעצרים ביעבד מאש לוחמיו, תאונות בשייטת 13 בשנה האחרונה שכללו קטיעת אצבעות של חיילת בבסיס היחידה, שני כלי שיט מסוג שמתנגשים זה בזה עם היציאה מהמזח ובדרך נס לא נהרגים חיילים, במקרה אחר בשייטת 13 נכווה חייל בצורה קשה, היתה גניבת נשק בתום אימון או הגעה לאישור תוכניות על בגדים אזרחיים.
"יש סימנים ברורים לחוסר משמעת והם מתחילים מהפרטים הקטנים. הקצונה הבכירה ביותר בצה"ל מודעת לה ומתירה אותה. זה מתחיל מנראות חיצונית כמו צחצוח וגילוח, בספינת טילים למשל יש כל בוקר מסדר בשעה 06:00 שמתחיל בהצדעה לדגל, זה כולל הליכה עם נעלי הרים מכמה סוגים, לבישה של חצי מדי ב' וחצי בגדים אזרחיים, יש כאלה שבכלל מעזים ללכת רק על אזרחי. יש מפקדים שאומרים: 'אני מוכן לוותר על חלק מהמשמעת, כי התוצאה בקצה המבצעי תהיה משהו שאי אפשר להשיג בדרך אחרת. לא קנית את הזכות הזו. ומה עם תקלות בשייטת 13 בפעילות מבצעית שאף אחד לא יודע עליהן? ויש שם תקלות מבצעיות. הזכות הזו מוקנית למעטי מעט. לאנשים תוצאתיים.
אפשר להתווכח על זה אבל זה מה שקורה ביחידות מיוחדות. המסר הוא פשוט: חברים. הפתרון שלכם לצאת מבעיות המשמעת? זה לעבוד פי 10 יותר קשה ממה שאתם עובדים היום. מבחינתי אל תצאו הביתה".
"אם אתה מגיע על אזרחי לנוהל קרב - אתה חובבן"
על השתלשלות האירועים בחאן יונס אמר הקצין, "לגבי הכשל בחאן יונס, למה יש נוהל קרב? הרי ברור שברגע האמת שום דבר ממה שתכננת מתמשש. אז אתה שואל את עצמך אז למה תכננת? כי התכנון הוא בסיס לשינוי. וכשאתה לא מתעסק בשגרה במשמעת, בדברם מסביב, אתה אומר במילים אחרות אתה לא באמת מוכן לזמן אמת. אם אתה מגיע על אזרחי לנוהל קרב זה אומר שלא גזרת זמנים לעלות על מדים. אתה חובבן. לפי תקן המיוחדות זה בערך 27 שניות".
בעיות משמעת וסדר עוברות כחוט השני בצה"ל ונוצר הרושם לדברי הקצינים שיש בחודשים האחרונים הצטברות של אירועים מדאיגים שמצביעים על התנהלות הצבא כולו. לא בכדי החליט הרמטכ"ל כוכבי לפני כשנה למנות צוותי ביקורת פתע של נגדי משמעת במילואים ליחידות השדה בצה"ל כולל ליחידות המיוחדות. הפרויקט שכונה 'סדרי בראשית' ביקרו בעשרות יחידות ביניהן מיוחדות. היו המלצות להדחות והערות אך התפשטות הקורונה הקשתה על גיוס מילואים וביקור בכלל היחידות ולכן התהליך נבלם.
אחת היועצות הקרובות ביותר לרמטכ"ל היא תא"ל ד"ר הדס מינקה ברנד, מפקדת מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל שאמון על תחומי המיון, הייעוץ הארגוני, פיתוח מנהיגות, הערכת מפקדים ומחקרי מדעי ההתנהגות. בשנת 2013 היא כתבה מאמר לחוברת בשם "אתגרי פיקוד ואיתנות, על היעדר דוגמה אישית וסכנת המוסר הכפול". במאמר כתב ד"ר מינקה ברנד כי "מפקד המרשה לעצמו להתנהל אחרת מהאופן שבו הוא דורש מחייליו יוצר אווירה מתירנית וחוסר מרות ביחידה. מאחר והחיילים מבינים שיש 'מוצהר' ויש 'מציאות בפועל', נוצרת לגיטימציה להתנהגות חורגת ואין לדעת כיצד ינהגו החיילים כתוצאה מכך".
בקרוב יטיל הרמטכ"ל לראשונה זה שנים עוצר אימונים למשך שבוע. השאלה הגדולה היא אם זה מה שידביק את הפער בתחום המשמעת ביחידות המיוחדות וכיצד יהיה ניתן להטמיע את המסרים של תא"ל ד"ר מינקה ברנד באופן שירחיק עד כדי יבטל את הסיכוי לתהליכים שליליים כפי שהתגלו במערך המ"מ או ביחידת אגוז. נכון לכתיבת שורות אלו יחידת אגוז טרם חזרה לפעילות מבצעית, יחידת הימ"מ נבחרה השבוע ביצוע משימת לכידת שלושת המחבלים בלב העיר שכם באור יום ובחיפוש בכלי המחבלים אותרו שלושה נשקים חלק מהם נגנבו מצה"ל.