בית המשפט העליון בבלגיה קבע הערב כי לא ניתן להעמיד לדין את ראש הממשלה, אריאל שרון, בגין ביצוע פשעי מלחמה במלחמת לבנון, כל עוד הוא מכהן בתפקידו. השופטים נימקו את ההחלטה בחסינות ממנה נהנים ראשי ממשלה מכהנים. עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי ניתן יהיה לשפוט את שרון בבלגיה לאחר שיסיים את תפקידו. בית המשפט קבע עוד, בניגוד לעמדת התובע הראשי בבלגיה, כי ניתן לשפוט שלושה קצינים ישראלים בכירים לשעבר, בהם רפאל איתן, שלא בנוכחותם.
החלטת בית המשפט דחתה בפועל את הערעור על דחיית התביעה הראשונית נגד שרון. מאחורי התביעה והערעור עומדת קבוצה של אזרחים לבנוניים שהאשימה את ראש הממשלה באחריות לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-1982. התובעים הם ניצולי הטבח או כאלה שקרובי משפחתם נרצחו בו.
בהתייחס לאישים נוספים שכיהנו בתקופת מלחמת לבנון בתפקידים בכירים, דחו השופטים את הטענה כי לא ניתן לשפוט אדם בהיעדרו - כלומר כל עוד הוא אינו נמצא על אדמת בלגיה. המדובר בין היתר במנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, שכיהן אז כמפקד בכיר בצה"ל, רפאל איתן שכיהן כרמטכ"ל, ועמיר דרורי, שהיה אז אלוף פיקוד הצפון. בכך החזיר בית המשפט את תיק התביעה שנסגר לבית הדין לערעורים, שם יוחלט האם לפתוח נגדם מחדש בחקירה.
הפרקליטות: "נעניק להם את כל ההגנה"
מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עירית קהאן, הגיבה על החלטת בית המשפט ואמרה לגלי צה"ל כי בפרקליטות יבחנו אותה לעומק. בנוגע לאפשרות העמדתם לדין של בכירים לשעבר במערכת הביטחון אמר קהאן: "אנחנו ניתן להם את כל ההגנה שהם ראויים לה, ואת דעתנו נביע כשנגבש אותה". קהאן העריכה, כי החלטת בית המשפט "הושפעה לא מעט מהלכי רוח פוליטיים".
כתב "הארץ" יוסי מלמן מוסיף:
הערעור נגד שרון הוגש על ידי קבוצה של קרובי משפחה וניצולים של מי שנרצחו בטבח שהיה בספטמבר 1982 במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון. לפני כשנתיים הם הגישו תביעה לבית משפט בבלגיה, להעמיד לדין את שרון בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הם ביססו את תביעתם על "החוק האוניברסלי" שחוקקה בלגיה ב-1993. לפי חוק זה ניתן להעמיד לדין כל אדם, גם אם אינו אזרח בלגי, על ביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות של זכויות אדם. מכוח החוק הועמדו לדין בבלגיה מנהיגים של רואנדה.
לאחר גלגולים משפטיים והליכים מורכבים דחה בית המשפט, בערכאה העליונה, את התביעה בטענה שלא נמצאה זיקה לבלגיה, משום ששרון לא שהה על אדמתה. בעקבות זאת הגישו התובעים ערעור. בה בעת פתחו כמה סנאטורים מכל סיעות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה - בתמיכת ראש הממשלה גי ורהופשטאט - בהליך של חקיקה לשינוי החוק. כך שניתן יהיה לשפוט זרים על פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרה של זכויות אדם אוניברסליות, גם אם אין כל זיקה לבלגיה, וגם אם הנתבע או החשוד אינו אזרח בלגי ואינו שוהה על אדמת בלגיה.
יוזמי השינוי הדגישו כי החוק אינו מכוון נגד שרון, אלא נועד לאפשר העמדה לדין של פושעי מלחמה מרואנדה. בבלגיה תלויות ועומדות גם תביעות בגין האשמה דומה נגד מנהיגים רבים בעולם, ובהם ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת - שהגיש ח"כ אברהם הירשזון בשם נפגעי טרור ישראליים, נגד מנהיג קובה, פידל קסטרו, נגד שליט עיראק סדאם חוסיין, נגד מנהיגה לשעבר של צ'ילה אוגוסטו פינושה ועוד.