בקיץ 2011 נפתחה קבוצה יוצאת דופן בפייסבוק, אליה צורפה תמונה שבמרכזה גבינת קוטג', עם הכותרת: "למה זה עולה שמונה שקלים?". בתוך ימים הקבוצה מנתה קרוב למאה אלף ישראלים - שלא הצליחו להבין איך זה שדווקא כאן, בישראל, המדינה שבה תנובת החלב נחשבת מהגבוהות בעולם, מחירי מוצרי החלב הם מהגבוהים במערב? למה לעזאזל גביע קוטג', עולה קרוב לשמונה שקלים?
במשך כמעט עשרה ימים געשה ישראל סביב מחירי "הגבינה עם הבית": קבוצת הפייסבוק פתחה במחאה צרכנית, וקראה לציבור להימנע לחלוטין מרכישת קוטג' ברשתות השיווק. בימים הראשונים של המחאה דווח על ירידה של 40-25% בהיקפי מכירות הקוטג' ברשתות. המקררים נותרו מלאים. במשך כל אותו זמן ב"תנובה" שתקו. נמנעו מלהגיב לסערה המתהווה.
באותם ימים ערכתי את התוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2. הגיש אותה אז יאיר לפיד, היום שר החוץ, ראש הממשלה החליפי, שחלק מהביקורת של הצרכנים על יוקר המחייה והפקרת העסקים הקטנים כיום - מופנית גם אליו. בימים האחרונים הוא רואה בפתח ביתו מפגינים שמבקשים תשובות. מערכת "אולפן שישי" הציעה אז לזהבית כהן, מי שהייתה אז יושבת ראש קרן ההשקעות אייפקס שהחזיקה בתנובה, להגיע לאולפן ולהגיב על הסערה. כהן ואנשיה התלבטו, ובסוף החליטו להגיע להתראיין ולנסות להשיב - איך זה שלמרות שמחיר החלב עלה בארבעה אחוזים בלבד במהלך שלוש שנים, תנובה העלתה את מחיר הקוטג' ב-40%?
עוד על יוקר המחיה
בימים שקדמו לריאיון התייעצו איתנו כהן ואנשיה מה יהיה המסר שנכון יהיה להעביר במשדר. במערכת התוכנית הבנו כבר אז, שלא מדובר במחאה שברירית שעלולה להתפוגג, אלא בגל יוצא דופן שעלול לשטוף את המשק כולו, עם השלכות חברתיות, פוליטיות וכלכליות נרחבות. הצענו אז לכהן לעמוד מול המצלמה בערב שבת ולהודיע לצרכנים שהיא החליטה לקבל החלטה אמיצה ולהוריד את מחיר הקוטג'. שכך ראוי מתוך התחשבות בקהל הצרכנים, שמתמודד עם יוקר מחיה בלתי נסבל. אין סיבה שקוטג' יעלה שמונה שקלים. כהן התלבטה באמת, ביקשה לישון על זה, אבל בבוקר השידור עדכנה: אין לי כוונה להוריד את המחיר. אפילו לא באגורה. היתר היסטוריה.
עשרים יום אחרי הריאיון ההוא, הוקם בקצה שדרות רוטשילד בת"א, סמוך לכיכר הבימה, מאהל המחאה הראשון, שממנו צמחה המחאה החברתית-כלכלית הגדולה שידעה ישראל. תנובה ושטראוס נאלצו להוריד את מחירי הקוטג' בחדות. לימים הודו בפנינו ב"תנובה" שייתכן שאם זהבית כהן הייתה מקבלת את העצה ההיא לפני הריאיון - מחאת הקוטג' הייתה, בסופו של דבר, גוועת.
נזכרתי בסיפור הזה הבוקר, כי האירועים של הימים האחרונים הולכים ומזכירים יותר ויותר את חודשי יוני-יולי ההם של 2011. אתמול דווח על עליית מחירי הדלק. יצרנית המזון אסם והיבואנית דיפלומט כבר הכריזו שיעלו מחירים בין 16-4%. גם סנו. גם שסטוביץ. גם גלידה גולדה.
מלבד מכתב מנומס ששלחו אתמול שרי האוצר והכלכלה ליצרני ויבואני המזון במטרה לעצור את עליית המחירים - ממשלת ישראל נמנעת מלנקוט צעדים נגד החברות המייקרות. אז בשעות האחרונות החלה יוזמה של קהילות של צרכנים ברשתות החברתיות להחרים מוצרים באופן רציף. גם גיא לרר ומערכת הצינור הצטרפו לפעילים הללו. האם המחאה החברתית-כלכלית חוזרת אל הרשתות, והאם הזהבית-כוהניות של היום, יימצאו דרך אחרת להתמודד עם המשבר, מזו שבה התמודדו בקיץ 2011?