במשך שעתיים ישבו נשיא המדינה יצחק הרצוג ויורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן-זאיד בלשכתו של האחרון באבו דאבי. כשהסתיימה הפגישה והרצוג ואנשי צוותו החלו להיפרד, הזמין יורש העצר את הנשיא להמשיך לדבר בארמונו הפרטי - הפעם בארבע עיניים. גורמים בבית הנשיא סיפרו שהם ישבו שעתיים נוספות ודיברו על היחסים בין המדינות, על איראן ועל המצב באזור.
ביקורו של הנשיא הרצוג באבו דאבי מגיע בתקופה מורכבת מאוד מבחינת איחוד האמירויות. התקפות הטילים של המורדים החות'ים בתימן שפגעו במטרות אזרחיות באבו דאבי זעזעו את האמירתים. הן התרחשו דווקא בתקופה בה איחוד האמירויות החלה בדיאלוג עם איראן במטרה להפחית את המתיחות באזור ולמנוע הסלמה.
עוד בוואלה!
בירושלים חששו שההתפתחויות הללו ידחפו את האמירתים לצנן את היחסים עם ישראל. עד כה קרה ההיפך. במקביל לדיאלוג עם האיראנים, האמירתים קיבלו את ראש הממשלה נפתלי בנט לביקור רשמי וחרף התקפות הטילים הם המשיכו עם ביקור הרצוג כמתוכנן. אמצעי התקשורת באיחוד האמירויות נתנו לביקור סיקור נרחב וחשבונות האינסטגרם שמזוהים עם ממשלת איחוד האמירויות התמלאו בתמונות של יורש העצר והנשיא הישראלי.
הדאגה בישראל הייתה מעט מוגזמת. ביקורו של הרצוג מראה שמבחינת האמירתים הסכמי אברהם כאן כדי להישאר. הוא מצביע על כך שההסכמים לא היו תוצאה של אינטרס רגעי או של צירוף נסיבות פוליטי זמני כזה או אחר, אלא חלק מהחלטה אסטרטגית שקיבל יורש העצר של אבו דאבי והשליט בפועל של איחוד האמירויות מוחמד בן-זאיד. המסר הזה יהודהד בביקורים נוספים של בכירים ישראלים במדינות באזור בתקופה הקרובה.
ביקורו של הרצוג הוא גם איתות של האמירתים למדינות האזור. בן זאיד הדגיש בפגישה עם הרצוג כי לישראל ולאיחוד האמירויות יש תפיסה משותפת לגבי האיומים מצד איראן, המורדים החות'ים וארגוני טרור אחרים באזור והצורך לפעול נגדם בתקיפות. הרצוג מצידו כי ישראל תומכת באופן מלא בדרישות הביטחון של איחוד האמירויות.
התקפות הטילים של החות'ים הן הזדמנות עבור איחוד האמירויות וישראל לחזק עוד יותר את הסכמי אברהם - יחד עם ארצות הברית. האמירתים היו רוצים לקבל מישראל סיוע ביטחוני גם בידע וגם בטכנולוגיה להגנה מטילים ומכלי טיס בלתי מאוישים. לישראל יש ניסיון בנושא יותר מכל מדינה אחרת על הגלובוס.
ראש הממשלה בנט אמר ליורש העצר מוחמד בן זאיד בשבוע שעבר כי הנחה את מערכת הביטחון להעניק לאיחוד האמירויות כל סיוע לו היא תזדקק. אבל סיוע ביטחוני לאמירויות הוא סוגיה מורכבת. ישראל לא נלהבת לשתף מדינות אחרות בטכנולוגיה המתקדמת שבידיה, לא כל שכן למדינות ערביות - גם כאלה שאיתן יש הסכמי שלום.
כך למשל, קשה לראות את ישראל מספקת את מערכת "כיפת ברזל" לאמירתים. מנגד, יש טכנולוגיות אחרות - רגישות פחות - שאולי ניתן לספק לאמירתים. בכירים ישראלים מכירים בכך שמדובר בהזדמנות לחזק דרמטית את היחסים עם איחוד האמירויות וכי על ישראל להתגייס לסייע להם.
ביקורו של הרצוג באבו דאבי הוא גם סגירת מעגל פוליטית עבורו. בתחילת מרץ 2016, ארבע וחצי שנים לפני הסכמי אברהם, החלו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו והרצוג - אז יו"ר האופוזיציה - במו"מ חשאי על הקמת ממשלת אחדות. בבסיס השיחות ביניהם עמד מהלך מדיני חשאי שהתבשל באותם ימים - כינוס פסגה מדינית אזורית שתוציא את תהליך השלום מהקיפאון.
"שני שחקנים עמדו על הקווים וחיכו להיכנס למגרש - יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן", סיפר לי הרצוג כמה שנים לאחר מכן. "נתניהו אמר לי - אנחנו ננחת לתוך ועידה אזורית בקהיר. הבנתי שעומדים ללכת למהלך היסטורי ואמרתי לו שאני מוכן".
חודשיים וחצי לאחר מכן נתניהו עשה אחורה פנה. ברגע האחרון, תחת לחץ של יריב לוין ומי שאז היה בן בריתו זאב אלקין, הוא ברח וסגר עסקה עם אביגדור ליברמן שהצטרף לממשלת הימין עם חמשת המנדטים שלו ומונה לשר הביטחון. הרצוג נזרק על ידי נתניהו מתחת לגלגלי האוטובוס. הוא זכה לקיתונות של בוז (ח"כ שלי יחימוביץ' השוותה אותו אז לכלב שרץ אחרי עצם גרומה) והפך למת מהלך מבחינה פוליטית.
היום(ראשון), שש שנים לאחר מכן נחת הרצוג באיחוד האמירויות כנשיא מדינת ישראל. הוא עמד על השטיח האדום עם יורש העצר מוחמד בן-זאיד כשתזמורת צבאית מנגנת את התקווה. ונתניהו, הוא היום במקום אחר, נלחם על חירותו ומקווה להגיע לעסקת טיעון עם היועץ המשפטי הבא.