ישראל מתכננת לפתוח בקרוב בקמפיין נגד ועדת החקירה הבינלאומית שהוקמה על ידי המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה בעקבות מבצע "שומר חומות", כך לפי מברק מסווג של משרד החוץ.
בכירים ישראלים מודאגים מאוד מכך שבדוח שתגיש הוועדה בחודש יוני היא תכלול התייחסות כלשהי לישראל כ"מדינת אפרטהייד". לקביעה כזו מגוף שחוסה תחת מטריית האו"ם עלולה להיות השפעה שלילית ביותר על מעמדה ותדמיתה של ישראל בקרב קהלים ליברלים בארה"ב ובמדינות אחרות במערב.
ועדת החקירה הוקמה בחודש מאי האחרון זמן קצר אחרי מבצע "שומר חומות". הוועדה הוקמה ברוב דחוק כש-24 מדינות - רובן מדינות ערביות, מוסלמיות או לא דמוקרטיות - תמכו בהקמתה. 23 מדינות הצביעו נגד הקמת הוועדה או נמנעו. קבוצה זו מנתה את כל המדינות הדמוקרטיות והמערביות שחברות במועצה לזכויות אדם.
המנדט והסמכויות של הוועדה רחבות בצורה חריגה בהשוואה לכל ועדת חקירה אחרת שהוקמה על ידי אחד מגופי האו"ם. כך למשל, מדובר בוועדה מתמדת שפועלת באופן רציף ללא מועד סיום ואינה ממקדת את פעילותה באירוע ספציפי ומוגדר. הוועדה תגיש דוח למועצה לזכויות אדם מדי חודש יוני ולעצרת הכללית של האו"ם בכל חודש ספטמבר.
ועדת החקירה הוקמה בעקבות מבצע "שובר חומות" אבל המנדט שלה רחב בהרבה וכולל חקירת הפרה של זכויות אדם בגדה המערבית וברצועת עזה באופן כללי וכן את בדיקת "סיבות הייסוד" שמובילות לעימותים בין ישראל לפלסטינים. באופן חריג הוועדה אמורה לחקור כאן הפרות של זכויות אדם בתוך גבולות ישראל - דבר שלא קרה מעולם עד היום.
מי שמונתה כיו"ר הוועדה היא נציבת זכויות האדם של האו"ם לשעבר נאבי פילאי. יחד איתה מונו לוועדה שני מומחים לזכויות אדם ומשפט בינלאומי. במברק שנשלח לנציגויות ישראל בעולם נכתב כי "ישראל לא משתפת פעולה עם הוועדה בשל המנדט החד צדדי ועמדות חבריה האנטי ישראליות המוצהרות".
במברק, שעותק שלו הגיע לידי וואלה!, כתב ראש החטיבה לארגונים בינלאומיים אמיר וייסברוד כי ההתמודדות עם ועדת החקירה יעמוד בראש סדר העדיפויות של משרד החוץ בכל הנוגע לאו"ם במהלך שנת 2022. "היעד העיקרי הוא לייצר דה לגיטימציה לוועדה, חבריה ותוצריה...ולמנוע או לעכב החלטות המשך", כתב וייסברוד במברק.
וייסברוד הדגיש כי הקמפיין בנושא צפוי להתגבר לקראת כינוס המועצה לזכויות אדם בחודש מרץ הקרוב. קמפיינים דומים שניהלה ישראל בעבר נגד ועדות חקירה של האו"ם הובילו להתפטרות חלק מחבריהן בעקבות פרטים שנחשפו לגבי עמדותיהם או כאלה שהציבו אותם בניגוד עניינים.
במקרים אחרים חזרו בהם חברי ועדות חקירה של האו"ם מחלק מהמסקנות שלהם. המקרה המפורסם ביותר הוא השופט ריצ'רד גולדסטון שעמד בראש הוועד שחקרה את מבצע "עופרת יצוקה" בעזה בשנת 2008. גולדסטון הביע חרטה על הדוח שחיבר ושמתח ביקורת חריפה על ישראל.
דובר מטעם ועדת החקירה של המועצה לזכויות אדם סירב להתייחס לטענות הישראליות ואמר כי חברי הוועדה לא התבטאו פומבית בעניין הוועדה או המנדט שלה. לדבריו חברי הוועדה הם מומחים עצמאיים ובלתי תלויים שעובדים בהתנדבות ולא מקבלים תשלום.
"ועדת החקירה תבצע את עבודתה בצורה עצמאית ובנפרד מעבודת הנציבות לזכויות אדם של האו"ם או כל סוכנות אחרת של האו"ם", מסר דובר הוועדה. הוא ציין כי החקירה תתמקד בהפרת זכויות אדם על ידי כל הצדדים המעורבים בסכסוך.