האדמו"ר מבעלז אישר השבוע לשלב לימודי ליבה בבתי הספר של החסידות, כולל מתמטיקה, מדעים, עברית ואנגלית. משרד החינוך פועל מול נציגי החינוך של בעלז לגיבוש המתווה החדש, לפיו תקצוב החסידות יותנה בהישגיהם בלימודי הליבה של כ-9,000 תלמידיה הבנים. "כגודל הליבה כך גודל התקצוב", אומר לוואלה! ח"כ משה (קינלי) טור-פז מיש עתיד, שהניע את המהלך בשנה האחרונה. השבוע, נפגשו נציגי החסידות עם בכירי משרד החינוך אצל מנכ"לית המשרד דלית שטאובר, ובנוכחותו של טור-פז.
ח"כ טור-פז, בעברו ראש מינהל החינוך של ירושלים, מספר כי לפני שנה פנו אליו מובילי מערכת החינוך של בעלז, החסידות השנייה בגודלה בישראל, על מנת שיסייע להם לבחון אפשרויות חדשות. לדבריו, בעלז חיפשה פתרון לנושא התקציבים, מאחר ולא נכנסה לרשת החינוך העצמאי החרדי, שמקבלת 100% תקצוב, ונותרה עם 50-30% תקצוב בלבד. לצד זאת, הוא מדגיש כי הפנייה נערכה עם תובנות מצידם של אנשי החינוך כי תעסוקת הגברים החרדים במדינה, שעומדת על כ-50%, סובלת מרמה נמוכה של הכנסה בשל פערי הנגישות לטכנולוגיה, למתמטיקה ולאנגלית מגיל צעיר, וכי מדובר בפערים שהם אינם מצליחים להשלים בגילים מבוגרים יותר.
עוד מוסיף טור-פז כי נציגי בעלז שפנו אליו היו פתוחים גם ללימודי אנגלית. "על אף שיש אצל החרדים חרם על אנגלית בירושלים, אבל הם הבינו שבלי לפתור את נושא האנגלית - הם תקועים", מסביר. "יותר ויותר מקומות עבודה והייטק וטכנולוגיה דורשים אנגלית ברמה גבוהה, וכשלא לומדים את זה בגיל צעיר, זה בלתי אפשרי לרוב החרדים להשלים את זה אחר כך. הם באו אליי די פתוחים, ושאלו אותי מה המתווה שאני מציע להם".
חבר הכנסת פרס בפני בעלז שתי אפשרויות - הראשונה היא שהחסידות תיכנס לזרם החינוך הממלכתי-חרדי, שהחל את דרכו ב-2014, "הסברתי להם כי 'אז המורים שלכם יהיו עובדי משרד החינוך, והתקצוב שלכם יהיה תקצוב משרד החינוך רגיל, אבל אתם בממלכה לכל דבר'". האפשרות השנייה שהציע הייתה לייצר דגם חדש - "ממלכתי-חסידי" - שישמור על עצמאותם החינוכית ועל לימודי הקודש, ובו הם יכניסו לתוכנית הלימודים את לימודי הליבה - ויקבלו תקצוב על בסיס הישגי התלמידים בנושאים אלו.
על מתווה זה, שלבסוף נבחר, הבהיר טור-פז בפני החסידות כי "'אין פה פוילישטיקים, אין רמאויות, אין בכאילו. אם אני בא איתכם למשרד החינוך ואומר בשמכם שאתם מוכנים להיכנס ללימודי ליבה מלאים, מה שאתם אומרים - אתם תעמדו בזה". לדבריו, "פגשתי שורת אנשי חינוך שמבינים עניין". לבעלז יש כיום בית ספר אחד באשדוד בו לומדים לימודי ליבה מלאים, וחלק נרחב מתלמידיו ניגשים לבגרות. "אבל זה היוצא מהכלל", אומר טור-פז, "והם הבינו שהם רוצים להפוך את היוצא מן הכלל אל הכלל, ובלי לפגוע כהוא זה באורח חייהם החרדי ולא בתפישות עולמם. הם סמכו עלי שאסייע בכך".
השבוע נפגשו נציגי בעלז עם בכירי משרד החינוך אצל המנכ"לית דלית שטאובר, ובנוכחותו של טור-פז, החבר בוועדת החינוך של הכנסת. הוא מדגיש כי שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון והמנכ"לית שטאובר מנהלות את המהלך "בשכל וברגישות. אני סומך עליהן, הן מבינות את המלאכה. ליש עתיד יש מחויבות לעניין הזה - אבל מעבר לאירוע הפוליטי הוא אירוע מאוד מקצועי. עכשיו זה תלוי בדרג המקצועי של משרד החינוך שיתרגם את זה לתכנית עבודה מול האנשים של בעלז - יש במשרד את האנשים שמתאימים לזה, יש להם ניסיון. החסידות די סגורה ובתוך עצמה, וזה ידרוש התאמה בהמון מובנים. זו משימה גבוהה - אבל הם רוצים אותה".
גם במשרד האוצר מביעים אמון במתווה: "האוצר מאוד אוהב את הדגם הזה - בצדק, הוא אומר 'אני בעבר נתתי תקציבים נוספים ולא תמיד זה הצדיק את עצמו', במובן הזה האוצר לגמרי בפנים", הוא מספר.
לגבי מצב הלימודים בקרב בנות המגזר החרדי, טור-פז אומר כי בעבר לא חשב שהוא דורש התערבות נוספת משמעותית, אך למד כי גם שם יש מקום להתקדמות: "הבעיה עם הבנות פחות קשה, תעסוקת נשים חרדיות סך הכול טובה, אבל גילינו במעלה הדרך בעשור האחרון - שגם עם הבנות החרדיות קיים פער. בעיקר צריך שדרוג של יותר טכנולוגיה והייטק". לדבריו, אין מהלכים לפי שעה בנושא, אך בהמשך "תהיה קפיצת מדרגה".
חבר הכנסת מעריך כי לאחר שיסכימו על כל פרטי המתווה, שיגובשו בחודשים הקרובים, הוא יחול על בתי הספר של החסידות בהדרגה: "יש בתי ספר יותר סגורים, יותר פתוחים, יש מקומות שייקח להם שנה לעשות את המעבר, יש כאלה שייקח להם שלוש-ארבע שנים. לא עוברים מאפס למאה במכה אחת". לפי טור-פז, הבשורה המשמעותית שתגיע עם המתווה הזה, תהיה התעוררות כוללת במגזר החרדי: "חסידויות נוספות עומדות בתור ומסתכלות על בעלז, ואומרות 'אם הם נכנסים - כדאי גם לנו'. אני צופה שהצלחה עם בעלז תסלול את הדרך לכניסה של עוד ועוד בתי ספר לבנים חרדים ללימודי ליבה".
"אני מאוד מחזיק מהמחקרים של פרופ' דן בן דוד, שמראים שהיום התלמידים החרדים הם 20% ממערכת החינוך בישראל, אם מסתכלים על כיתות א' - הם 28%, ומציבור היהודים - הם לא רחוקים מלהיות שליש. אם אנחנו לא מתמודדים עם סיפור לימודי הליבה לחרדים, מדינת ישראל ברמה החברתית והכלכלית לא תוכל להתקדם", הוא מסכם. "אני אדם ציוני דתי, אני חלק ממפלגת יש עתיד, ופה אני לגמרי מושיט יד לאחיי החרדים ומנסה לעזור להם. מצאתי בחסידות בעלז שותפת אמיצה וטובה שאני מאוד מעריך אותה".
מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, מסר כי הוא "מצדיע לאדמו"ר מבעלז על החלטתו האמיצה". לדבריו, הוא "מלא באופטימיות ובשמחה על הבשורה הזו, שאם תקרום עור וגידים ודאי תייצר גלים נוספים להכשרת התלמידים והתלמידות ללמידה משמעותית ולשילוב לימודי מקצועות ובגרות יחד עם עולם התורה", והוסיף שהוא מאמין "שזהו הכיוון הנכון כלפי דור העתיד".