"תציל חיים": מערכת לאומית מתקדמת שמתריעה מפני רעידות אדמה נכנסה לפעולה

לוואלה! נודע כי ברקע רעידות האדמה שטלטלו את ישראל השבוע, הושלם הממשק בין המכון הגיאולוגי לפיקוד העורף והמערכת המתקדמת תופעל רשמית כבר בשבוע הבא. אך נותרה בעיה אחת קטנה - הציבור אינו מכיר ואינו יודע מה הוא אמור לעשות בהישמע אזעקה, ולכן יידרש מסע הסברה נרחב

28/01/2022
בווידאו: מערכת חדשה נכנסה לשימוש במכון הגיאולוגי (צילום: יואב איתיאל)

בעקבות רעידות האדמה שטלטלו את ישראל השבוע, זירז פיקוד העורף את כניסתה לשירות מבצעי של מערכת מתקדמת להתרעה מפני רעידות אדמה ובסוף השבוע הושלם המימשק בין מערכת האזעקות שלו למערכת החכמה והמתקדמת של המכון הגאולוגי של ישראל. מערכת זו נותנת התרעה של כמה שניות טרם רעידת אדמה ותאפשר לאזרחים באזור הסיכון לצאת לשטח פתוח. זאת, באמצעות מערכת התרעת הצופרים הלאומית הכוללת אלפי צופרים בכל רחבי הארץ. בפועל, המערכת פועלת, ברעידה הבאה, אם וכאשר, כבר יוזרמו הנתונים מהמכון לפיקוד העורף והיא ממתינה להכרזתה הרשמית ולהדרכת האוכלוסיה מה לעשות בהישמע התרעה.

מדובר ברגע מכונן עבור המכון הגיאולוגי, בו החלו לעבוד על הפרויקט לפני כעשור. הוא מיישם את החלטת ממשלה "רעד/20" מ-2012, להקמה של מערכות התרעה קצרת מועד בפני רעידות אדמה וצונאמי. המערכת פותחה בקליפורניה, ושופרה והותאמה לישראל בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה והמכון הגיאולוגי לישראל. המכרז להתקנת מערכת התרעה לאומית לרעידות אדמה יצא לפני יותר מחמש שנים. עלות המערכת נאמדת בכ-40 מיליון שקלים.

מערכת "תרועה", כשמה בהחלטת הממשלה, פותחה בהובלת רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון והמכון הגיאולוגי והיא כוללת 120 גלאים, "סנסורים", סיסמיים שהוטמנו במרחק של 6-5 קילומטרים זה מזה לאורך כ-420 הקילומטרים של השבר הסורי אפריקאי בבקעת הירדן, בגבול מצרים, בשבר יגור ובמקומות נוספים בארץ. מיקומי הגלאים נקבעו על בסיס מיפוי של האגף הסיסמולוגי במכון הגיאולוגי לישראל.

עוד בוואלה!

רעידת אדמה: "יהיה פה אסון נוראי. זו אזעקת אמת"

לכתבה המלאה
מערכת "תרועה" צפויה להתחיל לפעול כבר בפברואר. הטמנת בטונדה ובה החיישן לניטור רחשי אדמה(צילום: אתר רשמי, מוטורולה סולושנס)

במכרז הבינלאומי זכתה חברת ננומטריקס מקנדה, המתמחה בהקמת רשתות סיסמיות, ופעלה יחד עם חברת מוטורולה סולושנס מישראל כפרוייקטור, לתכלול כל הגלאים. אלה יודעים לקבל את האות בטרם התרחשות רעידת אדמה, ולהעביר אותו למערכת הצופרים של פיקוד העורף. בתהליך מואץ שהוביל פקע"ר, הוטמעו קבצי קול בצופרים והם יעדכנו את האוכלוסייה על רעידת אדמה שניות מספר טרם התרחשותה.

המערכת מאפשרת לאלגוריתם ההתרעה של המכון הגאולוגי, שפותח בקליפורניה והותאם לישראל על ידי חוקרי המכון הגאולוגי, לבצע איכון והערכה מהירים. ביכולת זו מצטרפת ישראל למדינות המתקדמות בעולם כמו יפן ומדינת קליפורניה בארצות הברית, שמספקות התראות מצילות חיים לתושביהן. במערכת הביטחון מדגישים במיוחד את החלק ה"לואו-טקי", הפחות-טכנולוגי של מערכת "תרועה" - היא תתריע לא רק באמצעות טלפונים ניידים, אלא גם מהצופרים שפזורים על גגות בתי הספר, מתנ"סים ומבני ציבור אחרים, וכן תרנים ייעודיים בכל רחבי המדינה.

חיישני מערכת תרועה(צילום: אתר רשמי, מוטורולה סולושנס)

המטרה היא שאנשים יקבלו את ההתרעה לפני שהם מרגישים רעידה, אבל בפועל אנשים עשויים לקבל התרעה לפני, במהלך או אחרי שהרעידה מגיעה למיקומם. משך ההתרעה תלוי במספר גורמים, והם: כמה קרובים החיישנים הסיסמיים זה לזה, באיזו מהירות הנתונים עוברים במערכת, כמה חזקה רעידת האדמה, כמה עמוק מתחת לקרקע היה המוקד שלה, והאם היא עברה דרך חול, אדמה או שכבה סלעית. מערכת ההתרעה מבוססת על טכנולוגיה חדשנית שתמשיך ותשתפר עם הזמן.

הרשת הסיסמית של ישראל מנטרת ברציפות רעידות אדמה רבות שמתרחשות כל הזמן, אך התרעות ניתנות רק מעבר לסף שנקבע בעת תכנון המערכת. על מנת לאזן בין הצורך להתריע מהר ככל האפשר לבין הרצון לדייק את ההתרעה ולמנוע התרעות באזורים בהם הרעד לא יורגש, נקבע שכשהזיהוי הראשוני מורה על רעידה בעוצמה של 4.2-6 דרגות, תישלח התרעה רק לאזורים בהם תורגש הרעידה. לעומת זאת, עבור רעידות חזקות מדרגה 6, התרעה תישלח לכל הארץ.

חיישני מערכת תרועה(צילום: אתר רשמי, מוטורולה סולושנס)

"זו בהחלט בשורה, כי ביום שבו תהיה רעידת אדמה גדולה, למערכת הזו יש פוטנציאל להציל חיים ואנחנו לחלוטין בשורה הראשונה של מדינות העולם עם טכנולוגיה כזו", אומר ד"ר איתי קורזון מהמכון הגיאולוגי, שהיה ממובילי הפרויקט, והיה אחד מחברי המשלחת לקליפורניה שעבדה לצד המפתחים של המערכת הנמצאת בשימוש שם. "עמדנו על צפיפות תחנות גבוהה, מהירות תקשורת גבוהה, ויתירות, כולל שני ערוצי תקשורת ושני חדרי בקרה - בירושלים ובלוד", פירט.

הגלאים יודעים לקלוט כל תנועת קרקע, ולא פחות חשוב מכך, המערכת שמאחוריהם יודעת לסנן רעשי רקע ואירועים לא רלוונטיים, כמו פיצוצי סלעים - כדי למנוע ככל האפשר התרעות שווא. היא מכוילת בצורה כזו שיודעת להפריד רעשים כאלה ואחרים, מבטיחים במערכת הבטחון. אם סנסור אחד "משתגע", אלה שבסביבתו יסייעו לנטרל את דיווח השווא ממנו. עם זאת, בנסיבות נדירות, ייתכן שתתקבל התרעת שווא כשלמעשה לא הייתה רעידת אדמה.

ד״ר איתי קורזון מהמכון הגיאולוגי מחזיק את אחד הגלאים של ננומטריקס שאותו מטמינים באדמה(צילום: יואב איתיאל)

המערכת מחוברת למערכת ההתרעה הלאומית "מסר לאומי", שמתריעה מפני טילים ומחוברת לרשת הסלולר. באמצעות חיבור זה, ביכולתה של המערכת לשלוח בו-זמנית הודעה לאזרחים רבים, ששוהים באזור הכיסוי של תחנת בסיס מסוימת.

המהנדס האחראי על המערכת במוטורולה סולושנס חיים שולמן מסביר שפרויקטים מורכבים מהסוג הזה לא קיימים בהרבה מדינות. על מנת ליישם את הפרויקט היה צריך לענות על אתגר טכנולוגי עצום של אינטגרציה בין מערכות מידע רבות - תקשורת לוויינית, תקשורת סלולארית, דאטה-סנטרים שמגבים את המערכות, חדרי בקרה ועוד.

איך זה עובד?

מדענים גילו שברעידת אדמה השבר המתפרץ שולח שני סוגים שונים של גלים. גל המכונה "P" שנע במהירות הוא הראשון להגיע, אך הנזק נגרם על ידי גלי ה-"S" האיטיים יותר וגלי השטח. מערכת ההתרעה מבוססת על חיישנים שמזהים את גל ה-P"", המוקדם יותר, ומשדרים מיד נתונים למרכז ההתרעה על רעידת אדמה, בו נקבעים מיקומה וגודלה של רעידת האדמה, שמתעדכנים ככל שמתקבלים נתונים נוספים. הודעה ממוקד ההתרעות מועברת מיד למשתמשים.

"כשמתרחשת רעידת אדמה, תוך כמה שניות מתקבל זיהוי ראשוני של מיקום הרעידה ועוצמתה - דרגתה על סמך נתונים מגל הרעד הראשון שמתפשט מהר יחסית. על פי הזיהוי הראשוני, נשלחת התרעה, שמגיעה לריכוזי האוכלוסייה לפני שגלי הרעד מגיעים אליהם, ובפרט לפני הגעת הגל השני, שמתפשט לאט יחסית אבל נזקו רב. זמן ההתרעה משתנה מאירוע לאירוע ומעיר לעיר", מסבירים ד"ר איתי קורזון וד"ר רן נוף שהיה נציג המכון הגיאולוגי לישראל לצד הצוות בברקלי.

הדמיית חיישני מערכת "תרועה"(צילום: אתר רשמי, מדינת קליפורניה והמכון הגיאולוגי לישראל)

המערכת הלאומית יעילה פחות ככל שמתקרבים למוקד רעידת האדמה. "כשתתרחש רעידה בצפון ים המלח, התרעה לתושבי ירושלים תהיה כ-3 שניות, לתושבי תל אביב כ-18 שניות, ולתושבי חיפה כ-30 שניות. לעומת זאת, אם תתרחש רעידה בעמק בית שאן, זמן ההתרעה לירושלים יהיה 20 שניות, לתל אביב 19 שניות ולחיפה 12 שניות. בפרק הזמן הזה יוכלו אזרחים לצאת מבתיהם או לרוץ למרחבים מוגנים".

ההתרעה אינה "חיזוי" של רעידת אדמה. פרופ' גבירצמן(צילום: יואב איתיאל)

מומחים מדגישים שאזהרה מוקדמת לרעידת אדמה אינה "חיזוי רעידת אדמה", כלומר ההתרעה לא יכולה להגיע לפני תחילת רעידת האדמה. "אנחנו לא מנבאים שום דבר וזו לא תחזית, כשהמערכת נותנת את ההתרעה הרעידה כבר קרתה", אומר לוואלה! מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, "אנחנו רק מנצלים את פרק הזמן הקצר אחרי שהיא קרתה ולפני שהיא פגעה בריכוזי אוכלוסייה".

עוד מבקש פרופ' גבירצמן להדגיש את מה שאמור להיות מובן מאליו, שלא ניתן למנוע רעידות אדמה ושמערכת ההתרעה אינה מונעת קריסת מבנים. מערכת זו הינה חלק ממערך התמודדות של ישראל בנושא רעידות אדמה ואינה מחליפה את הצורך בבנייה ראויה על פי תקן לעמידות מבנים לרעידת אדמה ולא את הצורך לחזק מבנים ישנים.

  • רעידות אדמה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully