חרירי פורש מהפוליטיקה: "ללבנון אין הזדמנות בשל השפעת איראן"

ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי הודיע היום (שני) על פרישתו מהחיים הפוליטיים, בהצהרה דרמטית שמגיעה בעיצומה של הקריסה הכלכלית שחווה המדינה. חרירי, הפוליטיקאי הסוני המוביל במדינה שכיהן בתפקיד ראש הממשלה שלוש פעמים, ציין כי בין הסיבות שהובילו להחלטתו היא ההשפעה של איראן על המדינה דרך חיזבאללה.

אל-חרירי קרא למפלגתו, אל-אסתקבאל, לנהוג כמוהו ולא להתמודד בבחירות הקרובות לפרלמנט. "אני משוכנע שאין מקום לשום הזדמנות חיובית ללבנון לאור ההשפעה האיראנית, האי-סדר הבינלאומי, הפילוג הלאומי, העדתיות והתמוטטות המדינה", אמר חרירי בקול חנוק, כשהוא עומד לפני דיוקן של אביו רפיק אל-חרירי. אביו, שהיה ראש ממשלה בעצמו, נרצח ב-2005 בפיגוע שיוחס לחיזבאללה.

"אנחנו נמשיך לשרת את אזרחינו, אבל החלטנו להשעות כל תפקיד בשלטון, בפוליטיקה ובפרלמנט", הוסיף חרירי, שאיבד מהשפעתו הפוליטית בשנים האחרונות בשל הפסקת התמיכה הסעודית. הקדנציה האחרונה שלו הסתיימה בינואר אשתקד, כשלא הצליח להקים ממשלה חדשה במקום זו שהתפטרה בעקבות האסון בנמל ביירות באוגוסט 2020.

מפלגתו של חרירו הייתה במשך שנים הנציגה הגדולה ביותר של הסונים במדינה, שלהם שמור תפקיד ראש הממשלה במסגרת חלוקת הכוחות לפי מפתח עדתי. פרישתו יוצרת אי-ודאות רבה לקראת הבחירות, שבהן מקווים יריבי חיזבאללה לקחת את הרוב מהארגון השיעי ומבעלי בריתו שהיו המנצחים הגדולים בבחירות הקודמות ב-2018.

מפלגתו של חרירי הפסידה כשליש מהמושבים שלה בבחירות הן לטובת פוליטיקאים סונים המקורבים לחיזבאללה השיעי. שורת ממשלות שקמו מאז לא הצליחו להתגבר על המחלוקות העמוקות ולהעביר רפורמות שיפשירו כספי סיוע בינלאומיים. רוב אזרחי לבנון ירדו בשנים האחרונות אל מתחת לקו העוני.

ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, אמר כי מדובר ב"פרק עצוב עבור המדינה שלנו ועבורו באופן אישי". ווליד ג'ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון, אמר כי ההכרזה של חרירי היא "עצובה מאוד משום שאנחנו מאבדים עמוד תווך מרכזי בעצמאות ובמודרניזציה" של המדינה. "המשמעות היא יד חופשית לחיזבאללה ולאיראנים", הוסיף.

מוהאנד האגה עלי, עמית במכון קרנגי לחקר המזרח התיכון, אמר כי החרם של חרירי "שומט את הקרקע מתחת לתהליך כולו, ויגביר את הספקולציות שהן (הבחירות) עלולות שלא להתקיים".

שנותיו הראשונות של חרירי בפוליטיקה אופיינו בברית קרובה עם ערב הסעודית ובעימות עם בעלי בריתן של סוריה ושל איראן בלבנון, בראשם חיזבאללה. הוא הביל את הקואליציה "14 במרץ" שקמה אחרי הרצח של אביו ונתמכה על ידי המערב, והמתיחות עם המחנה של חיזבאללה גלשה ללחימה קצרה ב-2008, שבמהלכה השתלט הארגון השיעי על ביירות.

הערב, חרירי אמר כי מטרתו הייתה למנוע מלבנון לשוב למלחמת אזרחים ולשם כך הוא נאלץ להתפשר, כמו הסכמתו ב-2016 למינוי של הפוליטיקאי הנוצרי מישל עאון, המקורב לחיזבאללה, לנשיא המדינה תמורת תמיכה בו לראשות הממשלה. שנה לאחר מכן, יחסיו עם ערב הסעודית הגיעו לשפל כשהוא אולץ להתפטר במהלך ביקור בממלכה שבו נעצר, אף שהוא וריאד הכחישו באופן רשמי את הדיווחים הרבים על כך. הוא שוחרר בעקבות תיווך צרפתי.

יריבי חיזבאללה האשימו בשנים האחרונות את חרירי בנטישת העקרונות של המחנה. לדבריו, מניעת מלחמת אזרחים "הייתה הסיבה לכל צעד שעשיתי, זאת הייתה הסיבה שאיבדתי את הונו האישי, חלק מחבריי הזרים, רבים מבעלי הברית שלי במדינה, חלק מחבריי ואפילו אחים". הוא התייחס בכך לאחיו בהה, מבקר חריף של מדיניותו כלפי חיזבאללה.