רוסיה או המערב - האם ירושלים צריכה לבחור?

דניאל ראקוב
09/01/2022
פגישת פוטין - בנט במעונו בסוצ'י 22 באוקטבור 2021. רויטרס
פגישת פוטין - בנט במעונו בסוצ'י 22 באוקטבור 2021(צילום: רויטרס)

הצמרת הישראלית ממעטת לעסוק בסוגיית ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה, אך מלחמה מחודשת בין רוסיה לבין אוקראינה עלולה להעמיד את ירושלים בפני ברירה קשה בין מחויבותה לבעלות בריתה במערב לבין מערכת היחסים החשובה שלה עם רוסיה.

העוצמה הצבאית שרוסיה צוברת בסמוך לגבול אוקראינה עלולה לאפשר לה לכבוש את מזרח המדינה. מוסקבה הציגה שורה של דרישות נוקשות למערב, ובמוקדן הגעה להסכמות מחייבות משפטית להפסקת הרחבת נאט"ו ואי-הצבה של נשק המאיים על רוסיה במדינות הגובלות בה.

במקביל, רוסיה דורשת לאשר את הפעלתו של צינור הגז השנוי במחלוקת נורדסטרים-2, שעלול להגביר את התלות האירופית בגז הרוסי. מוסקבה גם תובעת מארה"ב לשקם את ערוצי השיח הדיפלומטיים לאחר שבשנים האחרונות צומצם הסגל הדיפלומטי בשתי הבירות. בין מוסקבה לוושינגטון מתנהל משא ומתן בנושא בקרת נשק בנוגע לנשק גרעיני ובתחום הסייבר.

היעדים האמיתיים של הקרמלין במשבר אינם ברורים. ארה"ב והמערב מאיימות בגביית מחירים מדיניים וכלכליים חסרי תקדים אם רוסיה תפלוש לאוקראינה; אך אין בכוונתן להיכנס לעימות צבאי עם רוסיה.

ישראל רחוקה מהזירה האוקראינית, ואינה יודעת להעריך מהי ההסתברות כי רוסיה תפלוש, או איך הדבר ייעשה ומתי. בשלב זה, היא ממעטת לעסוק במשבר, כיוון שהוא מחדד את הדילמות לגבי היחסים עם רוסיה, ובאופן רחב יותר את גישתה כלפי התחרות בין המעצמות הגדולות.

בשנים האחרונות, ירושלים פלסה לעצמה נתיב ייחודי בפוליטיקה הבינלאומית: היא אינה מתעמתת עם מוסקבה בפומבי בסוגיה האוקראינית, ונמנעת מהצטרפות למהלכי ענישה קולקטיביים של המערב כלפי רוסיה. גם המערב מגלה הבנה יחסית לצורך של ישראל להידבר עם הקרמלין, בייחוד על רקע השכנות שנוצרה בין ישראל לבין רוסיה בעקבות ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה ב-2015.

בשלושים השנים האחרונות היחסים בין ירושלים למוסקבה התפתחו מאד בהשוואה לתקופה הסובייטית, והגיעו לשיא היסטורי. רוסיה מאפשרת לישראל חופש פעולה צבאי נגד איראן בסוריה, ומבצעת מחוות, כגון החזרת שרידיו של זכריה באומל. רוסיה מצפה מישראל לסייע לה להגיע להסדרים מדיניים בנוגע למזרח התיכון בשיתוף ארה"ב. כמיליון דוברי הרוסית בישראל מהווים גשר תרבותי בין המדינות, וביניהן גם ישנם יחסי מסחר משגשגים. רוסיה רואה בישראל מליצת יושר על תפקיד הצבא האדום במלחמת העולם השנייה - נושא בעל חשיבות קריטית לקרמלין, שבו ישראל נתפסת ברוסיה כשותפתה בקנה מידה גלובלי. מנגד, ישנם ניגודי אינטרסים רבים, ששני הצדדים מנסים לתחם.

אם המשבר הרוסי-מערבי-אוקראיני יסלים, הוא ייאלץ את ישראל לבחון מחדש את מדיניותה. ארה"ב עלולה לדרוש ממנה לחבור פומבית למחנה המערבי בגינוי רוסיה ולקטוע קשרים עימה. סירובה של ישראל לעשות כן יתווסף לשורה של מחלוקות עם וושינגטון.

במקביל, ישראל נדרשת לבחינה מתמדת של רלוונטיות מדיניותה, בעת שהתחרות בין המעצמות הגלובליות מחריפה. בשל המיקוד האמריקאי בעימות עם סין, דימויה נחלש בקרב שחקני האזור, בעוד סין ורוסיה נתפסות כמתעצמות. הן לא חותרות להחליף את ארה"ב, אבל צוברות השפעה על בעיות חשובות לישראל. כך, גבר תפקידה של רוסיה לאחרונה בהידברות בין מעצמות המערב לבין איראן בסוגיית הגרעין. בנוסף, לרוסיה השפעה על חופש הפעולה של ישראל ב"מערכה בין מערכות" בזירה הצפונית, או במלחמה עתידית מול חיזבאללה.

רוסיה לא עתידה לעזוב את סוריה, ועל הממשלה לגלות קשב לאיך להתאים את מדיניותה לתרחישי הסלמה ביחסים בין המעצמות. סביר שישראל שוב תנסה לנקוט עמדה מעורפלת ביחס לרוסיה והמערב, אך מוטב לתכן את מרכיביה מראש, תוך איזון בין הזיקות לרוסיה ולמערב, ולא נידרש "לאלתר" בתגובה להתפתחויות. ישראל צריכה לנצל את הזמן הקרוב להערכת מצב על יחסיה עם רוסיה, כשלב לגיבוש אסטרטגיה לאומית בעידן של החרפת תחרות בין המעצמות, שתהיה רלבנטית גם אם הפלישה לאוקראינה לא תתרחש.

אסטרטגיה כזאת צריכה לאזן בין דבקות בברית עם ארה"ב לבין הצורך של ישראל להשאיר לעצמה חופש תמרון מול מעצמות אחרות. הימנעות מגיבוש אסטרטגיה, עלולה להציב את ישראל באש צולבת, באופן שישחק את חופש התמרון האסטרטגי שלה ויקרין לרעה על סוגיות ליבה של ביטחונה הלאומי, במיוחד לכל הנוגע לאיראן.

סא"ל במיל' דניאל ראקוב, מומחה לענייני רוסיה, עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS).

  • רוסיה
  • אוקראינה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully