אל מול תחושת חוסר הוודאות שאופפת את כולנו, צעירים כמבוגרים, ילדים כבני נוער, עולה הציפייה מהנהגת המדינה ומנבחרי הציבור - שיהיו לנו כמגדלור, כאור מכוון בים הסוער, בכל המובנים. מגיפת קורונה מתמשכת ומתגברת; בידודים; חוסר ביטחון תעסוקתי-כלכלי הגובל לעיתים בחרדת קיום ופרנסה; יוקר מחייה והעלאות מחירים בכל תחום; צמצום עד לאפס של חיי התרבות שכל כך חשובים לנפש; שמיים נסגרים ונפתחים; מערכת חינוך מבולבלת וקשיים של חזרה לשגרה - אם זו בכלל זו עוד קיימת - וכהנה וכהנה.
אולם, דווקא בשעה מורכבת זו, הציבור מתבונן בנבחריו - אלה שנועדו להנהיגו, לכוונו, וכן! לשמש לו דוגמה בבחינת "ממני תראו וכך תעשו", מתבונן ולא מאמין: היכן המנהיגות? היכן הדוגמה האישית?
ח"כ אחד מגדף שופט בית משפט עליון ובהמשך קורא ליו"ר הכנסת סמרטוט; סגן שר חוגג במסיבת סילבסטר בניגוד להנחיות; ואם לא די בכך - אתמול זכינו במפגן שנאה אלים ומפחיד בדיון בחוק החשמל שנראה כאילו לקוח משדה קרב בין כנופיות רחוב ולא מתוך בית הנבחרים של "העם הנבחר".
מה ניתן לצפות מילדינו ומבני הנוער, כשלנגד עיני כולנו מתרחשת מלחמת הכל בכל, חלק מנבחרי הציבור בכנסת רק מתחרים זה בזה מי ישתמש בשפה בוטה יותר, מי יעשה את התרגיל המכוער הבא ליריבו, מי ישתלח באחר ויזכה, לצערנו, בעוד דקה של שידור, בעוד פיסת רייטינג ובעוד הקלקת לייק.
נבחרינו - "תרגיעו"! האם זו הדוגמה שאתם נותנים לכלל הציבור, האם זו צורת ההתנהגות ואלו הערכים לפיהם תרצו לחנך את הדורות הבאים? האם אינכם חוששים שההתלהמות והשפה הירודה תחלחל אל הדור הצעיר ותהווה בעיניהם נורמת התנהגות? הרי בכל אירוע "שיימינג" או חרם שקורה בבית ספר או בפייסבוק, אותם חברי הכנסת הם הראשונים לזעוק ולהוקיע תופעות בזויות אלה, נזעקים להגן על הנפגע/ת וממהרים להסביר עד כמה זה נורא ולא מקובל. אולם, בהרף עין, אותן דמויות מגוננות ורגישות עוטות על עצמן את מדי הקרב של כנסת ישראל, וחוזרות לשוב ולתקוף במילים קשות ובהתנהגות שאינה מכבדת לא את מעמדם, ובעיקר לא את הציבור שבחר בהם לייצגו.
מנהיגות נבחנת בעיקר בימי משבר או אתגר יוצא דופן. זה המבחן האמיתי של כל מי שמנהיג או שותף להנהגה. הובלה וקבלת אחריות על תוצאותיה הן הלחם וחמאה של כל מנהיגות באשר היא, בוודאי של נבחרי ציבור במדינה דמוקרטית. ידוע שאתם עוסקים במלאכה ומאמינים בעשייתכם החשובה למען המדינה והציבור, רק אנא מכם, תבינו ותיישמו בפועל את מהות תפקיד המנהיגים, המובילים. תתאפקו, תחשבו פעמיים לפני ההשתלחות הבאה, לפני ההעלבה או פגיעה באחר או באחרת. תתמקדו ותשקיעו את כל כולכם בעשייה למען הציבור. זכרו, אתם נבחרי ציבור, אך באותה נשימה הינכם גם משרתי אותו הציבור שבחר בכם למענו.
איני מדברת מתוך תפיסה אופטימלית או תיאורטית של מנהיגות, אלא מתוך ניסיון חיים של מנהיגות בארגונים ביטחוניים ואזרחיים חברתיים, בשגרה ובשעות משבר, בבחינת "נאה דורש - נאה מקיים". אתם יכולים, זה רק עניין של בחירה ומנהיגות אמת.
אורית אדאטו היא יו"ר ארגון גשר ונציבת שב"ס לשעבר.