וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מינימום השפלה ואפליה: תקנות חדשות יגבילו את המשטרה בעיכוב אדם

עודכן לאחרונה: 7.1.2022 / 18:48

לפי פסק הדין, בתוך 30 יום, המשטרה לא תוכל לעכב אנשים לצורך הצגת תעודה מזהה, כשאין חשד שביצעו עבירה. זאת, לאחר שביהמ"ש העליון דחה בשבוע שעבר בקשה של המדינה לדיון נוסף בעניין. "כעת יש לקוות שיישום ההחלטה יפחית את האפליה כלפי יוצאי אתיופיה, ערבים ומזרחים"

בווידאו: איתור אמצעי לחימה שהוסלקו בתוך קברים בתארבין/צילום: דוברות המשטרה

בתוך 30 יום, המשטרה לא תוכל יותר לבדוק במחשב המשטרתי פרטים של אדם בלי שיש חשד סביר לביצוע עבירה. זאת, לאחר שבית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר בקשה של המדינה לדיון נוסף בפסק הדין שאוסר על המשטרה לברר פרטים של אדם בלי חשד סביר.

מדובר בעתירה האגודה לזכויות האזרח, אגודת טבקה למען יהודי אתיופיה והוועד הציבורי נגד עינויים, שדרשו שבית המשפט יאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה, כשאין חשד שביצעו עבירה.

בעתירה נטען כי הפרקטיקה המשטרתית הזו, שהוכח שהיא נובעת מאפליה בהפעלת סמכויות אכיפה ומפרופיילינג (אפיון גזעי), מופעלת באופן מוגבר כלפי יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית. היא יוצרת תחושה קשה של הדרה, ביזוי והשפלה, ויש לה השלכות חברתיות קשות.

זירת דקירת גבר ביפו, 21 בנובמבר 2021. ראובן קסטרו
"במדינה דמוקרטית במאה ה-21, הסמכות לעצור, לחקור או לעכב דורשת מקור"/ראובן קסטרו

בינואר 2021 בג"ץ קיבל את העתירה, והורה למדינה לנסח נוהל המסדיר בחוק את הדרישה להציג תעודת זהות בפני שוטר, ואכן המשטרה פרסמה נוהל חדש. אך לפי פסק הדין, המשטרה אינה מוסמכת לבצע פעולות שיטור נוספות, כמו תשאול, בדיקת פרטים במסוף המשטרתי, מעבר לבדיקת התעודה עצמה, בהיעדר חשד סביר. משמעות הדבר, כי בדיקת פרטיו של אדם במסוף המשטרתי או במאגרים אחרים, ובכלל זה בדיקת עברו הפלילי של אדם, אסורה בהיעדר חשד סביר לביצוע עבירה.

המשטרה ביקשה לקיים דיון נוסף וטענה כי מדובר בכלי חיוני ובסיסי, שבלעדיו ספק רב אם תוכל המשטרה למלא את תפקידיה, ונתנה דוגמאות למקרים בהם השוטרים לא יוכלו להצליב פרטים של אדם חשוד בעיניהם, כמו אדם שיכור שמפריע לסביבה או איש חשוד שמסתובב בגינת משחקים.

בפסק דין של המשנה לנשיא ניל הנדל הוא הבהיר כי על המדינה להסדיר סמכויות בירור פרטים בחקיקה מפורשת. "במדינה דמוקרטית במאה ה-21, הסמכות לעצור, לחקור או לעכב דורשת מקור. הפעלת סמכות כזו בידי המשטרה מגבילה את חירותו של האדם המעוכב או העצור. המחוקק הגדיר מתי ניתן לעצור אדם ומתי ניתן לעכבו. לא יהא זה לפלא כי בית המשפט לא יעניק לשוטר סמכות לעצור או לעכב שאין לה בסיס מפורש בחוק. דוגמא להסכמה מפורשת בחוק היא סעיף 2 לחוק תעודת זהות, המתיר לשוטר ולגורמים נוספים לדרוש הצגת תעודת זהות. ברם, סמכויות נוספות אינן מופיעות בו. ללא מקור מפורש, נוצר קושי להתיר עיכוב או מעצר".

עו"ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח: "אנו מברכים על החלטת בג"צ שדחה את דרישת המדינה להמשיך ולעיין בפרטים האישיים שלנו ללא חשד סביר. חשוב להבין כי במסוף המשטרתי מצוי מידע פרטי עצום על כל אחד ואחת מאיתנו, ועד היום הפרקטיקה אפשרה לכל שוטר לעיין בפרטיים האישיים האלו, גם ללא סיבה ממשית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully