השר לשעבר מרדכי בן פורת, שהיה מראשי המחתרת היהודית בעיראק וממובילי מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל, מת הבוקר (שני) בגיל 98.
בן פורת, חתן פרס ישראל, נולד בבגדד ב-1923 ובשנת 1945 עלה לארץ ישראל והתגייס לארגון "ההגנה".
בן פורת היה אחד מבוגריו של קורס הקצינים הראשון בצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה. ב-1949 הוא נשלח לעיראק על ידי המוסד לעליה ב' כדי לפעול לעליית יהודים לישראל. הוא נמנה על ראשי המחתרת בעיראק, יחד עם השר ויו"ר הכנסת לשעבר, שלמה הלל, שמת בגיל 97 בפברואר האחרון, ואחרים.
קבוצה זו נמנתה על מובילי מבצע "עזרא ונחמיה", שהחל במאי 1950, ושבמסגרתו יצאו מעיראק לישראל 130 אלף יהודים. בתום המבצע יצאו מעירק כ-95% מהיהודים שחיו באזור מאז תקופת בבל העתיקה. במסגרת פעילותו במחתרת נעצר בן פורת ארבע פעמים. לימים סיפר: "עברתי עינויים קשים, שיניי נשברו ובמשך תקופה ארוכה לא הצלחתי לשמוע באוזן אחת. במשך תקופה ארוכה הייתה הבולשת העיראקית בעקבותיי. הם חיפשו אחר זאקי ומשה נסים, שמות המחתרת שלי. במשך כמה שבועות הסתתרתי בביתו של נעים עבודי ויהודים טובים אחרים. אין ספק, הודות למסירותם ולסיכון הרב שנטלו על עצמם, נשארתי בחיים".
כשנודע שמעל ראשו של בן פורת מרחף גזר דין מוות הוא חולץ מבגדד במבצע מיוחד. חבריו למחתרת הביאו אותו בחשאי לקרבת שדה התעופה. הוא זחל בחשיכה מתחת לגדרות והמתין לרגע שבו ימריא מטוס עם עולים. באותו זמן דאג רוני ברנט, יהודי בריטי שיחד עם שלמה הלל הפעיל את חברת התעופה שהטיסה את העולים, כי השומרים בשדה ישתו לשוכרה. על המטוס כבר היו 120 עולים וכשהוא החל לנסוע על מסלול ההמראה הושלך מתוכו חבל שבו אחז בן פורת ונכנס לתוך המטוס.
במהלך השנים נאבק בן-פורת נוכח פרסום בשבועון "העולם הזה" כי הוא הורה להשליך פצצות למוסדות יהודיים כדי לעורר בהלה בקהילה היהודית ולהאיץ את קצב העלייה. באירוע, שהתרחש בינואר 1951 ובו הושלכה פצצה לבית כנסת, נהרגו ארבעה בני אדם.
בן פורת הגיש תביעת דיבה ובית המשפט קבע שאין בסיס לטענה שהועלתה נגדו. העיתונאי, ברוך נאדל, חזר בו מדבריו. בן פורת עמד על כך שנאדל יחתום על מסמך שבו יודה שטעה. מסמך זה קיבל תוקף של פסק דין בנובמבר 1981 וכך אמר בין השאר פסק הדין: "עליית יהודי עיראק במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה' באה מתוך כמיהתה של יהדות עיראק לארץ הקודש, וכן כתוצאה מהדיכוי הבלתי נסבל מטעם שלטונות עיראק שכלל רדיפות, מאסרים, תליות וכדומה".
באותה תקופה בן פורת גם היה שותף למאבק ציבורי ומשפטי נוכח הטענה כי יהודי אסיה, אפריקה והבלקן לא זכו לייצוג הולם בסידרה התיעודית "עמוד האש" שהפיקה רשות השידור ושעסקה בתולדות הציונות. קבוצה של פעילים מזרחים עתרה לבג"צ בטענה כי מפיקי הסדרה התעלמו מעובדות המצביעות על תרומתן של עדות המזרח למפעל הציוני.
בן פורת, שכיהן אז כחבר כנסת, התפטר ממליאת רשות השידור שבה היה חבר בטענה כי תפיסת יוצרי הסדרה מעוותת בשל חוסר הידע שלהם בכל הנוגע לתרומת יהודי ארצות המזרח לתנועה הציונית, וגם הגיש תצהיר לבג"צ שבו פירט את טענותיו.
בנוסף, בן פורת היה פעיל פוליטי במשך שנים רבות. הוא היה חבר מפלגת מפא"י וב-1955 נבחר להיות ראש המועצה הראשון של אור יהודה, תפקיד אותו מילא במשך 14 שנים. ב-1965 פרש ממפא"י יחד עם דוד בן גוריון, שמעון פרס, משה דיין ונוספים שהקימו את מפלגת רפ"י. כעבור שלוש שנים הצטרף עם חבריו מרפ"י למפלגת העבודה ונבחר לכנסות השביעית והשמינית. בהמשך הקים את "התנועה להתחדשות ציונית-חברתית" שלא עברה את אחוז החסימה. בכנסת התשיעית הצטרף למפלגת תל"ם של משה דיין, נבחר לכנסת וכיהן כשר בלי תיק בממשלתו של מנחם בגין.
ב-1975, כשהיה סגן יושב ראש הכנסת, הוביל מהלך להקמת ארגון גג של ההתאחדויות השונות של היהודים יוצאי ארצות ערב, ארגון WOJAC. הארגון טען כי אין להשיב פליטים פלסטינים לישראל, שכן במזרח התיכון התקיימו חילופי אוכלוסין שלא מרצון. בן פורת ניתב את הארגון לקבל החלטה דומה גם ביחס לרכוש, באופן שהטיל את האחריות לכך על ממשלות ערב.
הוא אף הצטרף למשלחת ישראל באו"ם ובנאום שנשא בעצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 1977 אמר כי "בעיית הפליטים הערבים והיהודים במזרח התיכון יכולה לבוא על פתרונה המעשי רק בתוך המסגרת של חילופי אוכלוסין דה פקטו, שכבר התבצעו".
ערב המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, הוא נשלח על ידי ראש הממשלה מנחם בגין למדינה כדי לסייע בהצלת היהודים מידי משטרו של האייתוללה חומייני.
מפעל חייו של בן פורת היה הקמתו באור יהודה של המרכז למורשת יהדות בבל. הוא יזם וייסד את המרכז. לדברי יו"ר המרכז, הפרופ' אפרים צדקה, מרדכי בן פורת ושלמה הלל, שהיו שותפים למבצע "עזרא ונחמיה", גם היו הרוח החיה של המרכז. צדקה אמר כי בן פורת הקפיד עד השבוע שעבר להגיע למרכז. "בשבוע שעבר כשביקר במרכז המורשת אמר שבכל פעם שהוא נכנס למקום הלב שלו מתרחב משמחה והוא גאה לראות את הפעילות שנעשית".