בית המשפט הפדרלי לערעורים בסנט לואיס פסק אתמול כי הרשויות בארקנסו יכולות להכריח נידון למוות לקבל תרופות פסיכיאטריות לטיפול בפסיכוזה, כך שהרשויות יוכלו להכריז עליו שפוי ולהוציאו להורג.
ה"ניו יורק טיימס" מפרסם שההחלטה, שהתקבלה ברוב של שישה מול חמישה שופטים, היתה במסגרת דיונים בעניינו של האסיר צ'ארלס לברן סינגלטון, שעד כה נהנה מהחלטה קודמת של בית המשפט העליון, הקובעת כי לא ניתן להוציא להורג אסירים שהוגדרו בלתי שפויים. בהחלטה זו המתיקו שלושה שופטי בית המשפט העליון את עונשו של סינגלטון, בטענה כי אינו יכול להבין את עונשו מבלי ליטול תרופות.
"במקרה של האסיר סינגלטון עמדו בפני בית המשפט שתי ברירות: לכפות עליו ליטול תרופות כדי שיוכרז שפוי, ואז יוצא להורג; או להשאיר את מצב כמו שהוא: הוא לא יטול תרופות, אך יישאר כלוא תוך שהוא סובל ממחלת הפסיכוזה", כך כתב השופט רוג'ר וולמן, שהיה בין תומכי הפסיקה. וולמן טען כי הברירה הראשונה עדיפה, מכיוון שבראיה כללית התרופות עוזרות לאסיר. הוא הוסיף כי בית המשפט, בפסיקתו, לא נדרש להתייחס להשפעת השימוש בתרופות על האסיר. "התוצאה השלילית היחידה של התרופות היא הוצאתו להורג", סיכם וולמן.
השופט ג'ראלד היני, שהתנגד לפסיקה, טען כי יש אפשרות שלישית לבחירה: לאפשר לאסיר לקבל את התרופות מבלי להוציאו להורג. "לדעתי, להוציא להורג אדם שללא תרופות אינו שפוי, ושכשירותו לעמוד לדין במקביל לטיפול תרופתי מוטלת גם היא בספק, מדגימה את מה שהשופט מרשל כינה 'הברבריות של נקמנות חסרת הבחנה'". השופט היני הוסיף, כי החלטת הרוב מציבה בפני הרופאים דילמה אתית ומוסרית בלתי אפשרית.
הוצאה להורג - אסורה על פי החוקה
סינגלטון הורשע ברצח מוכרת בחנות מכולת בארקנסו ב-1979. באותה שנה גזר עליו בית המשפט גזר דין מוות. בית המשפט העליון בארקנסו אישר את הרשעתו ב-1981.
ב-1986 אישר בית המשפט העליון בארה"ב את קביעתו של השופט תורגוד מרשל, לפיה הוצאה להורג של אדם הלוקה בנפשו אסורה על פי התיקון השמיני לחוקה. מצבו הנפשי של סינגלטון החל להתערער ב-1987. הוא האמין שתא המאסר שלו רדוף שדים, וכי רופא בית הסוהר השתיל מכשיר באוזנו. בדצמבר 2001 כתב סינגלטון לבית המשפט לערעורים, כי לדעתו האשה שרצח לא מתה, והיא "מחכה לי, החתן שלה, במקום כלשהו בכדור הארץ".
בהתבסס על הערכות פסיכיאטרים שקבעו כי סינגלטון פסיכוטי, טענו עורכי דינו כי הוא אינו כשיר להיות מוצא להורג. אתמול השופטים וולמן והיני היו חלוקים בדעתם: האם התרופות שנטל סינגלטון הביאו לריפויו או שרק הקלו על הסימפטומים של מחלתו.
בית המשפט העליון קבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לכפות על אסירים בלתי שפויים ליטול תרופות. במקרים כאלו, נותנים לאסירים תרופות כדי לקבוע האם הם כשירים לעמוד למשפט. אסירים אלו יהיו זכאים לדיון בבית המשפט על אופן הטיפול הרפואי שהם מקבלים, האם הם עלולים לסכן את עצמם או את סביבתם ומהן השפעות התרופות שהם מקבלים. בשום מקרה, בית המשפט העליון לא קבע כי הנאשם יקבל תרופות כדי להכשירו להוצא להורג. בית המשפט הפדרלי הפך כאמור את ההחלטה.