צה"ל נותן לעצמו ציונים גבוהים השנה - והציבור קצת פחות מתרשם

השנה שחלפה התאפיינה בפרדוקס: בזמן שהחודשים שלאחר מבצע שומר החומות היו שקטים יחסית, אמון הציבור בצה"ל נשחק. מה יהיה ב־2022? חיכוך גובר מול האיראנים, המשך המב"ם בצפון, ושיווי המשקל העדין מול חיזבאללה

טל לב רם
02/01/2022

בשנה יציבה יחסית מבחינה ביטחונית, עם מספר נמוך של אזרחים וחיילים הרוגים לעומת שנים קודמות, צה"ל מתקשה בקבלת אמון הציבור. כאשר הנתח המרכזי של פעילות הצבא מתבצע הרחק מגבולות ישראל על ידי חיל האוויר, במה שמכונה המערכה בין המלחמות, בסיכומה של שנת 2021 צה"ל נותן לעצמו ציונים גבוהים. הן על תפקודו המבצעי נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, הן במלחמה בטרור ביהודה ושומרון והן במבצע שומר החומות בעזה.

את הלך הרוח של הציבור הישראלי קשה יותר למדוד, אבל סקרים שונים, כמו זה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמו גם ביקורת גוברת בתקשורת וברשתות החברתיות, לרבות מצד החיילים והלוחמים, מציבים פער בין האופן שבו בכירי הצבא תופסים את תפקוד צה"ל והציונים שהוא נותן לעצמו, לבין הציון שהוא מקבל מהציבור.

כמו בעבר, בתקופות שקטות יחסית מבחינה ביטחונית סוגיות השגרה הן שתופסות את מרבית סדר היום: תנאי החיילים והלוחמים, שכר החיילים, הוויכוח סביב פנסיות אנשי הקבע, אירועים חריגים, משברים תקשורתיים וסוגיות הקשורות לניהול הצבא ולכשירותו. גם בעבר, כאמור, נרשם דפוס דומה, אך לא בעוצמות כאלה. נראה כי בשנים האחרונות לצה"ל קשה הרבה יותר לזכות באשראי ציבורי. פרדוקס הביטחון: דווקא בתקופה שבה התותחים שוקטים והתקריות הביטחוניות מתמעטות - מתחדדות הבעיות של צה"ל כצבא העם.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
התרגיל הצבאי חץ קטלני, 29 באוקטובר 2020. דובר צה"ל
תרגיל צבאי(צילום: דובר צה"ל)

לאחר פרסום הסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בצה"ל הדגישו כי בתחום המבצעי הצבא זכה לציונים גבוהים מהציבור, זאת לעומת ציונים נמוכים מאוד שקיבל הצבא בסקר על התנהלותו התקציבית והדרך שבא הוא מטפל בחייליו. סקר נוסף של המכון, שאמור להתפרסם בקרוב, צפוי להצביע על המשך שחיקת אמון הציבור בצה"ל. הצבא, יותר מכל מוסד ציבורי אחר, עדיין זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר, אבל מגמת הכרסום נמשכת ומטרידה.

במוקד השיח עומדים התנאים הבסיסיים של החיילים - מזון, לינה, איכות הטיפול הרפואי ותחבורה. באיחור גדול מדי מבינה צמרת צה"ל כי צבא שאינו נתפס כגוף מקצועי בשגרה, לא ייתפס ככזה גם בשעת קרב. מי שמבקש לטעת מוטיבציה גבוהה בלוחמיו ומנסה ליצור תדמית של צבא מנצח ולהפיח גאוות יחידה, חייב לטפל קודם כל בשגרת החיים ובתנאים הבסיסיים וההולמים שהוא מספק לחייליו. במידה רבה זה אפילו חשוב יותר מהעלאת דמי הקיום שהתבצעה לאחרונה.

הרמטכ"ל אביב כוכבי טבע בתחילת כהונתו משפט שבו ביקש להדגיש את סדר העדיפויות של הצבא, במיוחד בימים שבהם לא היה תקציב סדור: "תותחים לפני גרביים". משפט שספק אם היה חוזר עליו פעם נוספת, שאולי אף גרם לתרגום לא נכון שלו בדרגים המבצעיים, בצבא שהתקשה בשנים האחרונות להאכיל ולטפל רפואית בצורה הולמת בחייליו.

הרמטכ"ל כוכבי וראש שב"כ רונן בר בזירת הפיגוע בשומרון, דצמבר(צילום: דובר צה"ל)

הגישה שלפיה קודם כל הצרכים המבצעיים והצורך לעמוד במשימות ואחר כך כל השאר, פשוט לא מוכיחה את עצמה. עכשיו נראה כי צמרת הצבא, אומנם באיחור, מבינה כי בשנה שבפתח הפער בין היכולות הטכנולוגיות האדירות של צה"ל לבין רמת התחזוקה בבסיסים ותנאי המחיה המחפירים של החיילים והלוחמים במיוחד, הוא בלתי מתקבל על הדעת. מה שפעם אולי עוד היה עובר, היום כבר לא עובד יותר. הדור והתקופה שונים, והנוער שלנו עדיין מוכן לתרום ולשרת, אבל הוא גם דורש, בצדק, את מה שמגיע לו. וזה לא הרבה יותר מאשר תנאים בסיסיים והוגנים.

תדמית צה"ל כצבא מקצועי ואיכותי שחשובה מאוד לקונצנזוס הישראלי, נקבעת גם על בסיס תפקודו בשגרה. לפני הבעיות שיש לרמטכ"ל עם שלט החוצות שהוצב בהרצליה ובו נכתב "הטובים לסייבר", באתוס הלוחם צריך לטפל קודם כל הצבא בעצמו, לצד הדגשת החשיבות של השירות במערכים הטכנולוגיים. חלק מהפערים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות קשור ישירות לוויסותים ולהחלטות פנימיות של הצבא, במתן עדיפות מוגזמת לאגף המודיעין בשיבוץ אנשים, כאשר פעמים רבות תהליכי המיון הארוכים גרמו לכך שמי שנשר בדרך, נפל בין הכיסאות ולא זכה לשיבוץ הולם.

לזכותם של הרמטכ"ל כוכבי וראש אגף כוח אדם אלוף יניב עשור ייאמר כי הצבא נמצא בשנה האחרונה בתהליך עמוק שאמור ליצור שינוי ומפנה: לספק הזדמנויות טובות יותר לבני נוער מהפריפריה להשתבץ במערכים טכנולוגיים, לייעל את מערכי השיבוץ והמיון גם לתפקידי הלחימה, לצד יישום רפורמות רבות נוספות שאמורות לספק מענה אישי ומיצוי טוב יותר למתגייסים החדשים לפני ובמהלך השירות.

הישגים מבצעיים

זו לא הייתה שנה פשוטה לצה"ל, שהיה נתון לביקורת ציבורית נוקבת. וכאן, כאמור, נעוץ גם פרדוקס הביטחון. ברמה הביטחונית זו הייתה שנה מתונה ורגועה ביחס לשנים שחלפו, שנה שבה באו לידי ביטוי הפערים בין החוזקות של ישראל כמדינה משגשגת בעוצמות ובכלכלה למשברים העמוקים במדינות האזור.

הקשרים המתהדקים עם מדינות המפרץ ומדינות מוסלמיות נוספות רק מחזקים מגמה זו ומעמידים את ישראל בעמדה מצוינת של מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גבוהה עבור מדינות רבות באזור. הצבא ומערכת הביטחון למדו בשנה האחרונה לנצל זאת גם במישור הביטחוני־אסטרטגי, בשיתופי פעולה רבים שנמצאים בתחילת דרכם.

המציאות אינה שחור ולבן, ולצד בעיות היו בשנה האחרונה הרבה מאוד הישגים מבצעיים. חילות האוויר והמודיעין ממשיכים לגלות רמה מקצועית גבוהה בכל הקשור למערכה מול ההתבססות האיראנית בסוריה. עשרות מבצעי מב"ם שעוברים ללא טעויות שיכולות לסבך בקלות את ישראל בהרפתקאות מיותרות או במשבר דיפלומטי עם הרוסים, אינם דבר מובן מאליו. העובדה שהפעולות הללו מבוצעות מבלי שמנגד בצד השני מצליחים לגבות מחירים מישראל, אינה עניין של מה בכך.

תקיפה ישראלית בסוריה, דצמבר(צילום: רויטרס)

לנו כישראלים יש לעתים נטייה לצבוע בגוונים שחורים את מה שאנחנו מכנים שחיקה במידת ההרתעה הישראלית. זאת במיוחד לאחר שישראל מגלה איפוק בעקבות ירי הרקטות של חיזבאללה באוגוסט לאחר תקיפות חיל האוויר בלבנון. אבל מנגד צריך לזכור שלאחר פעולות רבות המיוחסות לישראל כנגד מטרות של חיזבאללה ואיראן, לא בוצעה בתגובה פעולה עוינת משמעותית מצדם. זו אינה תעודת ביטוח, ובמערכת הביטחון מעריכים בסבירות גבוהה כי משמרות המהפכה ינסו להוציא אל הפועל בשנה הקרובה פעולה נגד ישראל, כשעד היום פעולות כאלה נבלמו היטב.

גם אצלנו מבינים כי מערכה מול התעצמות היא מוגבלת בהישגיה. איראן, למרות המכות שספגה בסוריה, לא מוותרת, והתקיפות האחרונות המיוחסות לחיל האוויר מעידות אף הן על המשך המאמצים של איראן להתבסס באזור ולחמש את שותפיה. יותר מהכל, במערכת הביטחון מוטרדים מהמשך ההתחמשות של חיזבאללה בטילים מדויקים. למרות המצוקות של הארגון השיעי הקיצוני, בשנה האחרונה נסראללה יכול לסמן התקדמות נוספת בפרויקט הטילים המדויקים, זאת לצד הצטיידות משמעותית במערכות הגנה אוויריות מתקדמות שמשפיעות על דרך הפעולה של חיל האוויר באזור.

אבל לצד האיומים המשמעותיים יותר מאיראן וחיזבאללה, סוף השנה האחרונה ממחיש היטב מדוע הזירה הפלסטינית היא עדיין הנפיצה ביותר מבחינה ביטחונית. חודש דצמבר והעלייה בהיקפי הטרור מעלים שוב את רף המתיחות ומסמנים את המורכבות שיש לצה"ל כריבון ביהודה ושומרון - האחראי לצד הביטחון והלחימה בטרור גם על שמירת החוק והסדר כלפי יהודים ופלסטינים כאחד. צה"ל והשב"כ סיכלו בשנה האחרונה פיגועים רבים. הפיגוע האחרון בחומש, שבו נרצח יהודה דימנטמן, רק ממחיש את רמת האיומים, וחמאס בעזה ובחו"ל ימשיך לעשות מאמצים להבעיר את השטח ובכך לפגוע בישראל וברשות הפלסטינית גם יחד.

הכל אנשים

ואיך אפשר בלי עזה, שלאחר חודשים של שקט הזכירה ביום רביעי את קיומה, בפיגוע הירי על הגדר בשדות קיבוץ עלומים, שבו נפצע באורח קל אזרח. עזה עדיין כאן, וגם בשנה הזו היא סיפקה את מבחן האמת המשמעותי ביותר של הצבא - מבצע שומר החומות. הדעות חלוקות בנוגע למבצע. היו בו צדדים חיוביים שבאו לידי ביטוי בהגנה מקיפה בהרבה לאורך הגבול, בשיפור מודיעיני ובבלימת כמעט כל ניסיונות הפיגוע של חמאס. עם זאת, הצבא טרם מצא מענה התקפי לירי הרקטות, וטרם הובאו לידי ביטוי המאמצים המושקעים במחקר, מודיעין, בינה מלאכותית, בנק מטרות ושיפור הקישוריות בין הזרועות השונות.

צה"ל ופיקוד הדרום הגיעו למבצע הזה מוכנים יותר מאשר במבצעים קודמים - בתוכניות מבצעיות, אימונים מקדימים ושיפור משמעותי במודיעין. לצד זאת, גם המבצע הזה הסתיים בתחושה של פספוס, ובסופו של דבר לא נרשם שיפור ביעדים המרכזיים שצה"ל הציב לעצמו. היעד הראשון הוא פגיעה ביכולת הרקטית של האויב. השני הוא שיפור במה שהרמטכ"ל מכנה "קטלניוּת", שאמורה הייתה לבוא לידי ביטוי בהיקף הפגיעה בבכירי חמאס ובכמות המחבלים ההרוגים.

שבעת החודשים שחלפו מאז תום המבצע היו מהשקטים ביותר בעוטף עזה מאז ההתנתקות ב־2005. בצה"ל סבורים כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה נוספת ברצועה בתקופה הקרובה. עם זאת, את החודשים האחרונים הוא משקיע בהתעצמות מחודשת, בהפקת לקחים מהמבצע, באימונים ובניסויים יומיומיים בירי רקטות לעבר הים. במערכת הביטחון, כולל שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל כוכבי, תומכים במדיניות מרחיבה ככל האפשר בהקשרים הכלכליים. את השקט של החודשים האחרונים מסבירים במערכת הביטחון לא רק במבצע הצבאי במאי, אלא גם בצעדים הכלכליים ההדרגתיים שבוצעו ובמרכזם היתר כניסה ל־10,000 "סוחרים", שלמעשה מועסקים כפועלים בישראל.

יחיא סינוואר בביתו שהופצץ בעזה, מאי(צילום: מערכת וואלה!, מתוך טוויטר)

אבל לצד השקט היחסי, התקרית האחרונה מהווה תזכורת לכך שבמערכת הביטחון מתקשים להאמין כי גם בשנה הקרובה תישמר היציבות הביטחונית ברצועה, מבלי שתושג התקדמות במו"מ להסדרה משמעותית בין ישראל וחמאס, כולל עסקה בנושא השבויים והנעדרים. על פי עמדה זו, ההקלות שמספקת ישראל כבר מגרדות את תקרת הזכוכית, וללא הסדרה כמעט אין לאן להתקדם. מכאן גם הסיכוי הגבוה שלמרות השקט השברירי, גם השנה בסופו של דבר עזה תדרוש הרבה מאוד תשומת לב.

לצה"ל ולמערכת הביטחון יש אינטרס גדול בשמירה על היציבות הביטחונית בזירה הפלסטינית. כל עימות בזירה הזו מסיט את תשומת הלב של צה"ל מעיסוקים באתגרים הגדולים יותר שלו מול איראן והכנת אופציה צבאית אל מול אתרי הגרעין. אתגר גדול נוסף הוא שיפור המוכנות למלחמה בזירה הצפונית מול חיזבאללה, שהיא תנאי מחייב לפעולה מול איראן, מתוך הנחה שבעקבות פעולה במדינת האייתוללות עשויה לפרוץ מלחמה בזירה הצפונית.

השנה הקרובה תהיה האחרונה בתפקיד של הרמטכ"ל כוכבי. יותר מאשר טכנולוגיות, סייבר, רב־ממדיות, חימושים ומודיעין מתקדם, תעמוד השנה בסימן האנשים וחיזוק המסגרות הלוחמות. מערך המילואים נפגע מאוד בכשירותו בגלל הקורונה, חלק ממפקדי החטיבות הסדירות הלוחמות סיימו את המבצע האחרון בתחושה שלא נותנים אמון בתמרון הקרקעי בשדה הקרב, ותנאי השירות מהווים מרכיב אינטגרלי בכשירות החיילים והמוטיבציה שלהם להיות חלק מהמערך הלוחם.

  • צה"ל
  • עזה
  • סוריה
  • איראן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully