מסקנות דו"ח סיכום השנה של הרשות לבטיחות בדרכים המתפרסם היום חייבות להיות בבחינת נקודת שבר בהתייחסות לטיפול הממשלתי בתאונות הדרכים. דברים דומים נאמרו כאן כבר באוקטובר, כאשר פורסם דו"ח המגמות בבטיחות בדרכים, אלא שבחודשים מאז לא השתפר דבר, ו-89 בני אדם התווספו למניין ההרוגים, שעומד היום על 361. וזהו עדיין אינו הנתון הסופי, שיפורסם ב-1.12022, ויכלול גם את הפצועים שנפטרו 30 יום לאחר התאונה.
2021 מסתיימת כקטלנית ביותר בדרכים בארבע השנים האחרונות. "מדינת ישראל חייבת ויכולה לשנות את המצב על ידי אימוץ ותקצוב תוכנית לאומית רב שנתית ארוכת טווח, כפי שגובשה על ידי הרלב"ד ומשרד התחבורה", אומר שניר זיידל, מנכ"ל הרלב"ד בפועל. לדבריו, המאבק בקטל בדרכים "מחייב שיתוף פעולה של שלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובשלטון המקומי".
אל תפספס
מנכל עמותת אור ירוק ארז קיטה ציין כי "בכל יום נהרג אדם בתאונת דרכים. בכל יום עוד משפחה מצטרפת למשפחת השכול. ילדים, אימהות ואבות, סבתות וסבים. משפחות שלמות שמתפרקות בגלל הקטל בכבישים". לדבריו, הסיבה לכך ששנת 2021 היא מהמדממות ביותר בעשור האחרון היא ההזנחה רבת השנים. "כולנו מסתובבים ברחובות ובכבישים ומרגישים את חוסר הביטחון והחשש הגדול. כבר נוכחנו לדעת כי כאשר הממשלה משקיעה את התקציבים הנדרשים, מספר ההרוגים יורד באופן משמעותי וצער וכאב נחסכים ממשפחות רבות". קיטה קורא לממשלה לשנות את סדרי העדיפויות ולהחזיר את הכסף שנלקח בשנים האחרונות מתקציבי הבטיחות בדרכים, כדי לשנות את המגמה. "זו האחריות והמחויבות של הממשלה הנוכחית, וזה מה שהציבור דורש ממנה לבצע", אמר קיטה.
מבין 361 ההרוגים, מהווים משתמשי הרכב הפרטי את החלק הגדול ביותר - 33%. ואולם הנתונים הקשים יותר קשורים לעלייה במספר ההרוגים מקרב הולכי הרגל ונוסעי כלי הרכב הדו גלגליים, קבוצות שהוזנחו על ידי הרשויות במשך שנים. הולכי הרגל מהווים 26% מכלל ההרוגים שהם 95 הרוגים, והרוכבים - 23%, שהם 84 הרוגים. מספר הרוכבים שנהרגו, שהיווה בשנת 2018 14 אחוז מהמספר הכולל, עולה בהתמדה בארבע השנים האחרונות. ההצהרות לגבי מתן הדרכות, שינוי הוראות הנהיגה, הפחתת המס על אביזרי מיגון לרכב דו גלגלי, עידוד ביצוע קורסי רכיבה מתקדמת וביצוע שיפורים מצילי חיים בתשתיות - נותרו על הנייר בלבד.
עוד קבוצת סיכון ברורה שמשלמת את מחיר ההזנחה היא הנהגים הצעירים. 56 הרוגים מהרשימה הכללית הם צעירים, ובהם 51 בגילאים 20-24. גם במקרה זה מדובר במגמה שרושמת עלייה תלולה מאז 2018, של 42%. כדאי שמישהו במשרד התחבורה ישאל את עצמו אם יש קשר בין המספרים האלה, לבין הרפורמה בטסטים שהונהגה לפני ארבע שנים.
ההתדרדרות לא פוסחת גם על הרכב הכבד. השנה נהרגו 71 בני אדם בתאונות שבהן היה מעורב רכב כבד, לעומת 60 בממוצע הרב שנתי של 2018-2020. גם במקרה זה, צעדים שהובטחו כגון שימוש בטכוגרף דיגיטלי, הקמת אזורי מנוחה ייעודיים (ולא סתם הרחבות שוליים) - נותרו בגדר הצהרות בלבד.
אי מתן זכות קדימה -העבירה הקטלנית ביותר
נקודת אור אחת בדוח הקשה הזה שייכת לאופניים החשמליים. בתחום זה נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים, מ-19 ל-14. כמו כן ניכרת ירידה במספר הפצועים. את זה ניתן לייחס במידה רבה לשני גורמים בטיחותיים יסודיים: שיפור בתשתחיות כמו שבילי אופניים, ואכיפה של חוקי הרכיבה והשימוש בקסדות.
בדוח מופיע גם פירוט של עבירות התנועה שהובילו לתאונות הקטלניות. בראשן נמצא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, האחראית ל-19 אחוז ממקרי המוות. אי ציות לרמזורים נמצא במקום השני, עם 12 אחוז ובמקום השלישי, המושג הכולל של "מהירות מופרזת", שמתייחס למהירות ביחס לתנאי הדרך, החוק, המקרה ועוד - עם תשעה אחוזים. גם כאן ניכרת אזלת היד של הרשויות: כמה מצלמות מהירות ראיתם היום בדרכים? כמה אכיפה במעברי החצייה וברמזורים? התשובה יכולה ללמד על גודל הבעיה.
הממשלה, משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים, משרדי האוצר והפנים - על פתחם של כל אלה ניצבת המשימה הדחופה ליישם - באיחור של עשור ויותר - תוכניות מגירה להתמודדות נקודתית עם גורמי הסיכון ולהקצאת התקציבים והסמכויות שיבטיחו את יכולתה של הרלב"ד למלא את תפקידה.
שבוע אחר שבוע עומד חבר כנסת אחד, בועז טופורובסקי, יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, על דוכן הכנסת וקורא את רשימת ההרוגים בתאונות הדרכים. אולי אם 119 חברי הכנסת האחרים היו לוקחים גם הם אחריות על המאבק האפור הזה, הכבישים לא היו נצבעים באדום.