בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע הבוקר (רביעי) את מוחמד ג'עברי בהמתה בקלות דעת בעקבות שריפת המלונית בירושלים לפני כשלוש שנים, שהביאה למותו של רונן עוז בן ה-45. בקשתה של הפרקליטות להרשיע אותו ברצח בנסיבות מחמירות נדחתה.
"התחושות מאכזבות ביותר, בלשון המעטה", אמרה אילנית עוז, אלמנתו של רונן. "בית המשפט פספס הזדמנות למנוע הישנות של מקרים כאלו בעתיד. אני מצטערת שהענישה החמורה לא באה לידי ביטוי. התקופה שבה איבדנו את רונן וגם התמודדנו עם כל הפציעות, הנזקים הנפשיים והטראומה מהמקום הזה לא באה לידי ביטוי בפסיקה", האשימה.
השריפה אירעה ביולי 2018. בני הזוג הגיעו עם ילדיהם מיה וינאי לסוף שבוע בירושלים לרגל יום הולדתו של רונן. לאחר שהסתובבו בעיר הלכו לישון במלון הדירות "יפו 60". באותו לילה ג'עברי, עובד לשעבר במלון, הגיע למקום והצית אותו בשל סכסוך כספי עם הבעלים.
בני משפחת עוז שישנו בחדר ללא חלון שמעו פיצוץ. רונן הצליח לחלץ את ילדיו, אך נפגע באורח קשה ומותו נקבע בבית החולים. יתר בני המשפחה סבלו מכוויות ופונו במצב קשה. מאוחר יותר ג'עברי, תושב מזרח ירושלים, הודה במעשים ויחד איתו הואשמו בסיוע עובדת לשעבר במקום וחברו.
אילנית תיארה את השתלשלות האירועים באותו לילה. "התעוררנו באמצע הלילה לקולות חזקים, פיצוצים, וכשפתחנו את הדלת הבנו שמשתוללת שריפה. זו הייתה ממש מלכודת אש, אי אפשר היה לצאת מהחדר, לא היו פתחי מילוט, לא היה לנו חלון בחדר. אז כל הסיטואציה היתה קשה. רונן היה גיבור גדול, אנחנו יצאנו מזה רק בזכותו - הוא זה שעמד להרחיק את האש מלהתקרב לחדר, וגם להזעיק את העזרה, ואחר כך להוביל אותנו לפתח של הדלת - זה היה בלתי אפשרי, מישהו היה צריך לבוא לקחת אותנו. העשן הסמיך והחום היו מאוד קיצוניים, רק לצעוד לכיוון הדלת היה בלתי אפשרי. רונן עמד שם, כדי להוציא אותנו לכוחות ההצלה, וגם למנוע מהאש להתקרב לחדר".
רונן היה מאושפז 81 יום בבית החולים תל השומר. "הוא הגיב כשחומרי ההרדמה נחלשו, אבל הוא כל הזמן היה מונשם. יכל להגיב בהזזת עפעפיים, אבל היו לו כוויות גם שם, ובכל מקום. ניסינו לדבר איתו, אחותי ניסתה להגיד לו להזיז רגל כדי להגיד 'כן' או 'לא', והיו תנועות שהראו לנו שהוא שם".
"הילדים היו בני עשר ו-14, לגדול בלי אבא זה מאוד קשוח, כואב וטראומתי. גם עבורי - זה כמו לאבד רגל", סיפרה אילנית. "המשפחה לא נשארה אותו דבר. רונן הביא שמחה וחיות לבית, זה בית אחר. כל הזמן עולה לי המחשבה שזה כמו בית של ניצולי שואה. מנסים לחיות, אבל יש אבל כבד שיושב, חיסרון שתמיד שם".
בשנים שחלפו אביו של רונן מת ומצבה של הבריאותי של אמו הידרדר. "יש לו שישה אחים שחוו את הטראומה. האבל לא רק שלנו, הוא של כל המשפחה המורחבת ואפילו החברים הקרובים - האובדן השפיע על כולם".
היא הוסיפה ותיארה את התחושות בדיונים בבית המשפט. "הייתי פוגשת אותו (ג'עברי - ש"פ) בכל דיון, לא דיברנו איתו אף פעם. ההרגשה היא שלא לוקחים בחשבון את ההשלכות, ההזדמנות התפספסה מבחינתי. מוטלת על בית המשפט כל האחריות אם מקרים כאלו יקרו בעתיד או לא. בפסיקה הזו, מבחינתי בית המשפט לא מילא את חובתו. רק עכשיו נתחיל לעבד את הפסיקה, צריך זמן".
עורכי הדין עאטף פרחאת וקרן אבלין הרץ, המייצגים את ג'עברי מטעם הסנגוריה הציבורית, מסרו כי "מדובר בטרגדיה קשה, מהרגע הראשון מוחמד הביע צער עמוק על אובדן חיי האדם וטען כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע באיש אלא רק למחות על התעמרות קשה מצד מעסיקתו. בית המשפט קיבל את כל טענותינו והרשיע את מוחמד בהמתה בקלות דעת ולא ברצח בנסיבות מחמירות כפי שביקשה הפרקליטות".
מהפרקליטות נמסר: "בקיץ 2018 בשיא עונת התיירות הוצתה בירושלים מלונית בחצות הלילה וגרמה למותו הטרגי של רונן עוז ז"ל ולפציעתם של בני משפחתו ואורחים נוספים. הנאשמים, עובדים לשעבר במקום, ביקשו בכך לנקום במי שהייתה מעסיקתם וגרמו לאסון הכבד. בכתב האישום יוחס לנאשמים ביצוע בצוותא של רצח תוך ביצוע עבירה אחרת לנוכח האדישות שהפגינו לפגיעה באורחים ובחייהם. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירת המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות. אנחנו נלמד את הכרעת הדין לעומק ונערך לשלב הטיעונים לעונש בהתאם".